זינוק במספר החיילות הדתיות? לא ממש

אריאל פינלקשטיין מסביר בפוסט שפרסם בפייסבוק כיצד צה"ל "משחק" בנתונים על היקף הבנות הדתיות שמתגייסות לצבא.

אריאל פינלקשטיין , ז' בשבט תשע"ח

לוחמות
לוחמות
צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

האם יכול להיות שצה"ל משחק עם נתוני הגיוס של הבנות הדתיות לצרכיו? מסתבר שכן.

אחד הנושאים המדוברים בזמן האחרון הוא העלייה הדרמטית בהיקף בנות הציונות הדתית המתגייסות צה"ל. מספר חוקרים שאני מעריך אף ניתחו לאחרונה במאמרים וראיונות את התהליך כמרד (קדוש, לדעת חלקם) של הבנות הדתיות ברבנים.

המספרים שרצים ללא הרף בכלי התקשורת מדברים על עלייה מטאורית של 300%(!) באחוז הגיוס של בוגרות החמ"ד, כפי ששמעתי רק אתמול את רזי ברקאי מספר לרב אליהו באמצע ראיון.

אני לא מנוי על הנאבקים בגיוס בנות דתיות לצה"ל אבל למרות זאת אנסה להסביר למה בפועל אני חושב שהנתונים מוגזמים, על סף השקריים, והעלייה היא הרבה יותר מינורית. הסיפור המעניין פה בעיניי הוא לא הבנות הדתיות אלא שיטות העבודה הלא ישרות (וזאת לשון עדינה) שבהן נוקט צה"ל במאבקים הציבוריים שלו.

על פי הנתונים שמוצגים בכל הכתבות בתקשורת החל משנת 2013 הרי שבשנת 2010 התגייסו לצבא 935 מבוגרות החמ"ד ובשנת 2011 המספר עלה ל-1,062. בשנת 2012 הוא קפץ ל-1,503, בשנת 2013 הגיע ל-1,616 ובשנת 2014 ל-1,830.

בנתונים מאוחרים יותר שסיפק צה"ל בוועדת החוץ והביטחון בפברואר 2017 דובר כבר על 2,159 מתגייסות בשנת 2015. בנתונים שצה"ל פרסם בדצמבר האחרון דובר על 2,499 מתגייסות בשנת 2016 ו-2,700 מתגייסות בשנת 2017. על פניו, מדובר בעלייה מטאורית של יותר מפי שתיים, עלייה של 241%(!) בטווח של חמש שנים בלבד ו-290% בטווח של שבע שנים.

אבל כשמתחילים להצליב מקורות ולבחון את הנתונים לעומק מגלים שהנתונים לא כל כך מסתדרים. באוגוסט 2012 קיבלתי מדובר צה"ל נתונים לצורך מחקר שערכתי עבור תנועת "נאמני תורה ועבודה" על היקף המתגייסות בוגרות החמ"ד.

על פי הנתונים, בשנים 2005-2001 כמות המתגייסות מבין בוגרות החינוך הממלכתי-דתי עמדה באופן יציב יחסית על 1,600-1500. מחקר של הממ"מ משנת 2007 הציג נתונים דומים על שנים אלו, ואף הצליב את המידע עם כמות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בכל שנתון והראה שבשל הגידול בכמות הבוגרות הייתה ירידה באחוז המתגייסות: מבין בוגרות שנתון 2000 בחמ"ד התגייסו 24.8% מהבנות, והמספר ירד בהדרגה עד ל-21.2% בשנת 2005.

בשנים 2008-2006, על פי הנתונים שקיבלתי, נצפתה ירידה הדרגתית גם במספר האבסולוטי של בוגרות החמ"ד שהתגייסו, כך שהמספר הגיע עד לכדי כ-1,300 מתגייסות בשנתון של בוגרות 2008, ירידה שסביר להניח שיש לייחס לירידה במוטיבציה לגיוס בעקבות תכנית ההתנתקות שבמסגרתה בנות דתיות השתתפו באופן פיזי בפינוי המשפחות מביתן.

בשנים 2011-2008 נצפתה שוב עלייה, כך שמבין בוגרות שנתון 2009 התגייסו כ-1,450 בנות ומבין בוגרות שנתון 2010 בחינוך הממלכתי-דתי התגייסו עד לזמן קבלת הנתונים כ-1,400 בנות התגייסו ועוד כ-100 החזיקו צו גיוס והיו עתידות להתגייס (לעומת יתר הבנות שקיבלו פטור), ומספר דומה של כ-1,500 בנות התגייסו או היו לקראת גיוס מבין בוגרות שנתון 2011.

אמנם הנתונים שהוצגו למעלה על 935 ו-1,062 מתגייסות בשנים 2010 ו-2011 מתייחסים לנתוני הגיוס על פי שנה קלנדרית, אבל איך שלא נהפוך את זה הם לא יכולים להסתדר עם הנתונים על כמות של 1,500-1,450 מתגייסות מבין שנתונים 2011-2009. הבנות מתגייסות בדרך כלל בהיקף זמן של עד שנה קלנדרית לאחר סיום לימודיהן ומעטות מתגייסות שנתיים לאחר מכן.

חבר שלי שכתב עבודה על הנושא ניסה לפתור את התעלומה. הוא ביקש מצה"ל בשנת 2014 את נתוני המתגייסות בוגרות החמ"ד לפי שנתונים החל משנת 2000 ועד לשנת 2013, אך מסתבר שצה"ל שינה מדיניות והוא כבר לא היה מוכן לספק נתונים לפי שנתונים וגם לא נתונים לפני שנת 2010. לכן, הנתונים היחידים שהוא קיבל היו הנתונים הרגילים שצה"ל מפרסם בשנים האחרונות על 935 מתגייסות דתיות בשנת 2010 והלאה. אגב, באופן מוזר נתונים על אחוז הקצינות הדתיות צה"ל דווקא כן היה יכול לספק לפי שנתוני לידה. מעניין.

נמשיך הלאה. מסתבר שלא רק אני שמתי לב לפער בנתונים שצה"ל מספק אלא גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת שחבר הכסת אלעזר שטרן הזמין ממנו מסמך בנושא. במאי האחרון פורסם המסמך שמעורר תהיות רבות על התנהלות צה"ל.

הממ"מ מספר כי "כדי להבין את הפער בין הנתונים שהציג פינקלשטיין לנתונים שהציג הצבא" הם פנו לצבא כדי לקבל הסברים. בצה"ל בחרו להתעלם והעבירו את הנתונים רק על השנים 2015-2012. אגב, הנתונים הללו היו גבוהים עוד יותר מהנתונים שצה"ל מפרסם בתקשורת על השנים האחרונות. כך למשל, אם במשך שנים צה"ל פרסם שבשנת 2013 התגייסו 1,616 בנות דתיות הרי שבנתונים שהועברו לממ"מ המספר קפץ ל-1,763.

יפה שבשנת 2017 צה"ל "מגלה" פתאום באמתחתו עוד מתגייסות דתיות משנת 2013. עכשיו גם ברור מדוע לא הועברו נתוני 2011-2010. אלו נתוני שנת הבסיס שמהם צה"ל מחשב את הגידול. את הנתונים הללו אסור לנפח ויהי מה, אלא רק להוריד, כי ככל שהם יהיו יותר קטנים כך הגידול באחוזים ייראה יותר גדול.

אלא שבממ"מ לא אמרו נואש והחליטו לפנות בשנית לצה"ל. וכך הם מספרים במסמך: "מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל צה"ל בבקשה לקבלת הסבר על הפער בין הנתונים. לפי תשובת אכ"א, הפער קשור לאופן הפקת הנתונים: בעוד נתוני העבר התבססו על הגדרת חיילת כדתייה על פי מוסד הלימודים האחרון שבו למדה, הנתונים העדכניים מבוססים על אינדיקציה במערכת הממוחשבת, שמסמנת את החיילת כדתייה בהתאם להגדרה שהובאה לעיל – מי שלמדה את כל שנות התיכון במוסד חינוך דתי או מי שקיבלה אישור מרב הקהילה לגבי דתיותה... עוד צוין בתשובה כי בעקבות גילוי פערים אלו נערך תהליך של טיוב האינדיקציה, שבעקבותיו צומצמו הפערים משנת הגיוס 2012 והלאה".

קשה להאמין. צה"ל בעצם מסביר פה שבשנת 2012 הוא החליט "לטייב" את הנתונים ולתת הגדרה מחודשת למושג "חיילת דתייה". כך, מסתבר שהנתונים שמתפרסמים חדשים לבקרים על כמות המתגייסות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי כוללים בתוכם עוד שתי קבוצות אוכלוסייה: מתגייסות בוגרות חינוך חרדי - שמספרן עומד על 75-45 בכל שנה לפי הממ"מ - ובנות שהביאו אישור מרב שהן מקיימות אורח חיים דתי על אף שלא למדו במוסד דתי.

ככל הנראה מדובר על חוזרות בתשובה ובעיקר על בנות מסורתיות או דתיות שלא למדו במוסד דתי. מספרן של האחרונות גדל בקצב גבוה במהלך השנים 2015-2012 ומבין המתגייסות בשנת 2015 הוא עמד על 168. במלים אחרות, צה"ל מספק לתקשורת נתונים על מספר המתגייסות הדתיות לאורך השנים באופן שמוצג בדרך כלל כמתגייסות בוגרות החמ"ד, כאשר בתווך שונתה שיטת המדידה כך שכיום היא מכילה בתוכה קבוצות נוספות.

אגב, מוסבר שם ש"ההכרה כחיילת דתייה יכולה להתקבל גם במהלך השירות הצבאי", כך שניתן להבין כיצד מספר הדתיות גדל עם השנים אחורה.

ועדיין, גם ההסבר הזה של צה"ל (המופרך כשלעצמו) לא מצליח להסביר לנו מדוע הנתונים שקיבלתי על שנתונים 2011-2009, שחושבו לפי שיטת המדידה הישנה ומתייחסים במפורש לבוגרות החמ"ד בלבד, מספרים לנו על כ-1,500 מתגייסות בשנתון, לעומת 935 ו-1,062 בשנים 2010 ו-2011 לפי הנתונים שמוצגים כיום תחת כל עץ רענן. גם בממ"מ הלכו לאיבוד וכתבו כי "בתשובת אכ"א לא צוינו נתוני הגיוס של שנים אלו, ולא הובהר אילו מהנתונים שהוצגו בעבר מדויקים יותר".

העיוותים הללו מצטרפים גם לשיטה המוזרה שבה נמדדות המתגייסות הדתיות במספרים אבסולוטיים ולא באחוזים. אם שר החינוך היה מפרסם נתונים על גידול במספר הזכאים לבגרות מבלי להתייחס לאחוזי הזכאות, התקשורת הייתה לועגת לו שהרי ברור לכל שמספר התלמידים במערכת החינוך גדל משנה לשנה, כך שמה שחשוב הוא אחוז הזכאים מבין התלמידים ולא מספרם המוחלט.

משום מה כשמדברים על מתגייסות דתיות כולם מסתפקים רק בנתוני צה"ל על מספר המתגייסות על אף שמספר התלמידות בחמ"ד עולה לאורך השנים.

בכל מקרה, בממ"מ ביקשו בכל זאת לקבל מושג על שיעור המתגייסות בוגרות החמ"ד, אבל הבינו שמצה"ל לא תבוא להם הישועה. הם החליטו להצליב את מספר מסיימות החמ"ד ילידות השנים 1996-1993 (שמלבד חריגות בודדות הוא ככל הנראה זהה למספר המתגייסות בוגרות שנתונים 2014-2011) עם נתוני משרד הביטחון על מספר הבנות שלא קיבלו פטור מגיוס, מתוך ההנחה ההגיונית שכל מי שלא קיבלה פטור - גויסה.

הנתונים שהתקבלו מלמדים על כך שמבין בוגרות החמ"ד ילידות 1993 - שכאמור רובן המוחלט הן למעשה בוגרות שנתון 2011 – התגייסו לצה"ל 1,560 בנות, מספר דומה מאוד למה שאני קיבלתי מצה"ל בזמנו על כמות המתגייסות משנתון 2011. על כל פנים, לפי הנתונים שהציג הממ"מ מספר בוגרות החמ"ד שלא קיבלו פטור מצה"ל עלה באופן הדרגתי ומבין בוגרות החמ"ד ילידות 1996 הוא כבר עמד על 2,008 בנות. אלא שכמות בוגרות החמ"ד בין השנתונים עלתה גם היא במהלך השנים בהיקף של 330 בנות, כך שבסך הכול, על פי המסמך, אחוז הגיוס מבין בוגרות החמ"ד ילידות 1993 עומד על 21.2% והוא עלה באופן הדרגתי עד ל-26.1% מבין ילידות 1996.

אז בואו נסכם מה היה לנו פה: אחוז המתגייסות מבין בוגרות החינוך הדתי בשנת 2000 עמד על 24.8%, והוא ירד באופן הדרגתי עד ל21.2% בשנת 2005, כשלאורך השנים הללו מספר המתגייסות עומד על 1,600-1,500.

לאחר מכן המשיכה הירידה ככל הנראה בעקבות תכנית ההתנתקות עד לכ-1,300 מתגייסות בשנת 2008, ובשנים 2010-2009 אנחנו שוב רואים התייצבות על כמות של 1,500 מתגייסות בשנתון, אם כי אין לנו מספרים מדויקים על מספר מסיימות החמ"ד בשנתונים אלו כך שלא ניתן לתת אחוזים מדויקים. על כל פנים, על ילידות השנים 1996-1993 שהן זהות כמעט לחלוטין לבוגרות החמ"ד בשנתונים 2014-2011 אנחנו מוצאים עלייה מ-21.2% ל-26.1% אחוזי גיוס.

בתמונה הכוללת ניתן לראות שבעשור הקודם הייתה ירידה הדרגתית באחוז המתגייסות ובעשור הנוכחי אנחנו רואים עלייה הדרגתית שמדביקה את הירידה ואף עוברת אותה במקצת עד לשנתון 2014. גם אם נניח (ללא ביסוס רציני) שאחוז המתגייסות מבין בוגרות החמ"ד המשיך לעלות והגיע אף ל-28% או 29%, הרי שעלייה מסביבות ה-20% איננה עלייה של 300% ואף לא קרוב לכך, וזאת עוד מבלי להזכיר את העובדה שהספירה של צה"ל מתחילה באופן "מפתיע" דווקא בשנות השפל של הירידה בגיוס בתקופה שלאחר ההתנתקות, וצה"ל איננו מספק כיום נתונים על שנים קודמות.

ברמה המחקרית יש לי השערה שלא מדובר רק בירידה ולאחר מכן עלייה, אלא בשינוי מהותי בפרופיל של המתגייסת הדתית-לאומית, אבל כנראה שלא אוכל לאשש אותה בשל העמימות שמוטלת על הנתונים.

בכל מקרה, מבחינתי זה העניין השולי. הנושא המרכזי הוא ההתנהלות של צה"ל. אפשר לכאורה לפטור את הדברים בתור דקדוקי עניות מחקריים, אבל מי שרואה כיצד צה"ל משתמש באופן שיטתי בנתונים הללו כדי להציג את הרבנים כמנותקים מהציבור שלהם, מבין שהסיפור כאן הוא יותר רחב.

כמי שעוסק במחקר, הסיפור הזה גרם לי להבין (ולא בפעם הראשונה) את הבעיה המובנית בכך שאנחנו נאלצים להסתמך על נתונים שמספקים לנו גופים ציבוריים, בו בזמן שיחסי הציבור של הגופים הללו תלויים באותם נתונים, ואילו לנו אין כמעט דרך לבחון את המהימנות של הנתונים. זאת הסיבה ששיש לי חיבה עמוקה לגוף המיושן למדי שנקרא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם כל הבעיות בגוף הזה, אין לו שום אינטרסים והוא מספק נתונים באופן עיוור כשה"אינטרס" היחיד שלו הוא שמירה על צנעת הפרט.

ברמה האישית, הסיפור הזה גרם לי להיות הרבה יותר ביקורתי כלפי צה"ל. אם פעם כשהייתה מלחמת גרסאות בין צה"ל ובין ארגוני שמאל היה לי ברור מי צודק, היום אני הרבה יותר סקפטי. אנשים (ונשים) ששיתפתי אותם במחשבות שלי על הנושא מתפלאים לא פעם כיצד אני חובר כאן לכוחות החרדליים הנאבקים בצה"ל.

בתגובה אני עונה שכמובן שאני לא חושב שצריך להפסיק להתגייס או לפטר את הרמטכ"ל כמו ששמענו השבוע, אבל נראה לי שקצת ביקורתיות, גם על צה"ל ה"קדוש", לא תזיק לאף אחד.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה "בשנת 2010 הוקם תחום 'בת חיל' באגף כוח האדם שמרכז את הטיפול בחיילות הדתיות ונוצר סימון חדש בנתוני צה"ל לכל בת דתייה, מה שהוביל להפקת נתונים מדויקים יותר להיקף המתגייסות הדתיות. לפני הקמת התחום הופקו נתונים שאינם מדויקים דיים. הנתונים הרשמים של צה"ל (מצ"ב) מחושבים לפי שנתון גיוסי (יוני-מאי) ומבוססים באופן מדויק על נתוני מערכות צה"ל. נתונים אלו מצביעים על עליה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצה"ל".