חלק ב
להיות אישה בעידן המודרני

תדמיינו איך החיים שלכם היו נראים ללא הניסור וההפרדה בין האיש והאשה בבריאת העולם. איך הייתם מסתכלים זה לזה בעיניים?

כרמית פרויס- המכון לחיי המשפחה , ח' בשבט תשע"ח

להיות אישה בעידן המודרני
להיות אישה בעידן המודרני
צילום: ISTOCK

חשבת על זה פעם מה היה קורה אילו הקב"ה לא היה מפריד בננו? מה היה קורה אילו השאיר אותנו, "זכר ונקבה ברא אותם" אדם שכל צלע שלו מישהו, פאן אחד שלו זכר, וצד אחר שלו נקבה.

תנסי לדמיין איך זה להיוולד שבגבך הבעל שלך, ככה גב אל גב.

איך היו נראים החיים שלנו? לאיזה כיוון היינו בוחרים ללכת בכל רגע נתון?

הוא עייף את ערנית. לו חם לך קר. את אוהבת חברה, רעש והמולה הוא אוהב את השקט שלו. את אוהבת מוזיקה תימנית קצבית הוא קלאסית.

את מתפללת תוך ריקוד בכל הבית וקוראת להשם בקול גדול והוא עומד בתפילה ללא נוע בשקט דממה וקולו לא ישמע.

איך תראי את העיניים כשהוא מדבר איתן? ואיך תדעי שהוא נרדם כשאת לא מפסיקה לדבר?

ברוך השם שעשה עימנו חסד גדול וכבר אז ראה כי "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"(בראשית ב יח) ונתן לנו את מתנת הבחירה.

כל תפקידנו הוא לבחור בחיים, לבחור בטוב, באור, בברכה. בבעל שלי והוא בי כל יום מחדש.

הניתוח הראשון ביקום מתבצע ע"י הרופא כל בשר ומפליא לעשות... :"ויפל ה' תרדמה על האדם וישן ויקח אחד מצלעותיו ויסגור בשר תחתינה" (בראשית ב כא) תהליך הנסירה עבר בהצלחה, מאותו הרגע אנו שני גופים נפרדים, שני חצאים של אותה נשמה, וכל החיים האיש מחפש את אבדתו ומוצא אותך, נ-ש-מ-ה !

האיש מביט באשתו ומעניק לה שם: אשה "ויאמר האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי, ובשר מבשרי; לזאת ייקרא אשה, כי מאיש לקחה-זאת". (בראשית ב כג).

זו התחושה שחש בעלך כלפייך מתחת לחופה! שייכות, שותפות, כמיהה לאחדות, לשלימות.

וזו הסיבה שהקב"ה ברא את האדם לכתחילה "אחד" כדי שנזכור לאיזו שלימות אנו צריכים לשאוף להגיע. ברגע החופה נחתם בחותם אלוקי חיבור הנשמה מחדש, אנו חוגגים את היותנו "אדם". הקב"ה שותף בבריאה זו בדיוק כמו בבריאה הראשונה. (לכן זה ברור שנועדתם זה לזו ,יש תוקף אלוקי) אתם יחידים זה לזו ממש כמו בבראשית. ויחד אתם בונים את המקדש שלכם, יחד אתם מבצעים שליחותכם, יחד אתם בונים בית נאמן בישראל.

האשה כאשת איש

צריך להודות בעובדה שאנו מתחילות את חיי הנישואין שלנו אחור לאחור, ממש כמו לפני הנסירה, בוחרות את בן הזוג שלנו בעיניים אנוכיות. מה הוא יעניק לי? (אהבה, בטחון, פרנסה, ילדים, כבוד, מעמד, וכו' וכו') אנו בוחנות האם הוא יכול להעניק לי את הצרכים והרצונות שכל כך חשובים לי על מנת שאוכל לבנות את חיי כמו שחלמתי. (וכן להפך)

בתחילת הנישואין אנו עוד צועדים אחור לאחור ועשויים להתמודד עם ההשלכות... משימת החיים הזוגית בחיי הנישואין היא מעבר מאחור לאחור לפנים אל פנים.

איך? הקב"ה נתן לך את הכלים והיכולת להיות "עזר כנגדו" זהו סוד חיי הנישואין, יש בך את היכולת להתבונן היישר אל תוך ליבו, אל תוך הנשמה, אל הפנים, אל הפנימיות. ולראות מה הצרכים שלו?

איך היית רוצה למלא אותם? מה את מעניקה לו? איך את מעצימה את אהבתכם? איך את מממשת את היותך ל"עזר"? איך את עומדת למולו? איך את מתייצבת כנגדו לטובתו?

וכשאת מתבוננת אל הפנימיות, אל החיבור שלכם... בדרך נס תזכי לחוש את אותה תחושה ממנו, ככה זה "כמים הפנים לפנים".

והשותף שלכם? אשריכם! הוא שוכן בינכם!

כרמית פרויס - מכון "לכתחילה" לחיי משפחה