ההורה עובר למוסד שיקומי? המדריך המלא

קשישים שכבר לא יכולים להישאר בביתם בגלל מצב רפואי ותפקודי צריכים לעבור למוסד שיקומי באופן זמני או קבוע.

תוכן שיווקי , ט' בשבט תשע"ח

בית אבות
בית אבות
צילום: פלאש 90

קשישים שכבר לא יכולים להישאר בביתם בגלל מצב רפואי ותפקודי צריכים לעבור למוסד שיקומי באופן זמני או קבוע. בשל הקושי שבדבר, מומלץ להיערך מראש לקראת המעבר ובעיקר לדעת מה קובע החוק בישראל. הנה המדריך המלא

נכון לשנת 2015, 45% מהקשישים בישראל שמתגוררים בקהילה גרים במשק בית של זוג ללא ילדים. 23% גרים לבד, 12% גרים במשק בית של זוג עם ילדים, 5% גרים במשק בית של הורה יחיד ו-14% גרים בסוגים אחרים של משקי בית. בנוסף, כ-3% מהקשישים שוהים במסגרות מוסדיות ובהן בתי אבות, בתי חולים לחולים כרוניים ומחלקות סיעודיות שונות.

לפי תחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי מספרם של הזקנים בישראל להגיע ל-1.66 מיליון נפש בשנת 2035. כתוצאה מכך, אין פלא שהרבה אנשים מתמודדים עם השאלה מה אפשר וצריך לעשות כאשר ההורים שלהם נדרשים לעבור למוסד שיקומי. השאלות נובעות מהרגישות של המצב ומהעובדה שיש המון תקנות סותרות וחוקים מבלבלים. הפתרון הוא להכיר את לשון החוק ואת ההנחיות העיקריות שיש בו.

כיצד נקבעת רמת התפקוד של הוריכם?

קודם כל, קשישים במצב תפקודי ורפואי שלא מאפשר להם להישאר בבית בגלל היעדר תנאי טיפול מתאימים יכולים לעבור למוסד שיקומי שמתאים להם. סוג המוסד המתאים תלוי בסטטוס של הקשיש כפי שהוא מוגדר על ידי רופא מומחה בגריאטריה ולפי פרמטרים של מצב רפואי ורמת תפקוד. פרמטרים אלו מאפשרים לרופא המומחה לקבוע את אחד המצבים הבאים: תשוש, תשוש נפש, סיעודי מורכב או הנשמה ממושכת.

המצבים השונים שנקבעים על ידי הרופא קובעים מתי יש צורך באשפוז או מיסוד לתקופה ממושכת, מהי מחלקת האשפוז המתאימה, מה משך השהות השכיח ואיזה גורמים יכולים לעזור לכם לממן את השהות במוסד השיקומי. כל מצב מוגדר בצורה אחרת על ידי הרופא שמתמחה בגריאטריה ולא תמיד אתם יכולים להשפיע על הממצאים.

מה משפיע על הגדרת המצב הרפואי?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, התנהלות יום יומית של ההורים שלכם לא קובעת לבדה כיצד יוגדר המצב שלהם. יש למשל הרבה קשישים שנעזרים באביזרים כגון חיתולים למבוגרים וכיסאות גלגלים אך מוגדרים כעצמאיים. לעומתם, קשישים שלכאורה לא סובלים מירידה משמעותית בתפקודי היום יום הבסיסיים שלהם הם אלו שמוגדרים על ידי הרופא כבעלי סטטוס תשוש.

באופן כללי, עצמאי הוא קשיש שאין ירידה בתפקוד שלו והוא יכול לעבור מביתו למסגרת דיור מוגן במימון פרטי או בסיוע של גורמים ממשלתיים על רקע בעיות סוציאליות. תשוש הוא אדם שסובל מירידה קלה עד בינונית בתפקוד ושזקוק לעזרה חלקית. המחלקה המתאימה עבורו היא מעון לזקנים והמימון הוא של המשפחה או מטעם משרד הרווחה ובהשתתפות המשפחה בלבד.

לשם השוואה, אדם סיעודי סובל מירידה קשה וקבועה בניידות ואדם תשוש נפש מסוגל להתהלך אך מתמודד עם ירידה משמעותית וקבועה בתפקודי המוח. קשיש בסטטוס של סיעודי מורכב הוא אדם חולה עם שילוב של ירידה קשה וקבועה בתפקוד הבסיסי ועם בעיות רפואיות פעילות, בעוד קשיש שמוגדר כ"מונשם לטווח ארוך" הוא חולה שזקוק להנשמה מלאכותית דרך טרכיאוסטומיה.

איך תדעו לאיזה מוסד שיקומי להעביר את ההורים?

מבחינת הילדים שצריכים להעביר את אחד ההורים הקשישים שלהם למוסד שיקומי, הדבר החשוב שכדאי לדעת הוא שלא לכל המסגרות יש רישוי מתאים ורלוונטי. אם ההורים שלכם למשל נזקקים לשיקום, עליכם לבדוק שלמסגרת שאליה פניתם יש רישוי ל"שיקום" או "גריאטריה שיקומית". מנגד, אם ההורים זקוקים לאשפוז סיעודי תצטרכו לוודא שיש לאותה מסגרת רישוי ל"גריאטריה סיעודית" ואם ההורים הם חולי דמנציה תצטרכו להתמקד רק במסגרת עם רישוי לטיפול ב"תשושי נפש".

בכל מקרה, יש להימנע לחלוטין מנסיבות שבהן השמת ההורה מתבצעת במסגרת ללא רישוי תקין. השמה כזו תפגע בהורים שלכם מבחינת איכות הטיפול והיא עלולה לחשוף אותם ואתכם לתהליכי אכיפה מצד משרד הבריאות או משרד הרווחה. בנוסף, ניתן לפנות לנציגי משרד הבריאות ומשרד הרווחה על מנת לברר לגבי סיוע במימון האשפוז הסיעודי או השיקום.

מהו שיקום זמני ומי משלם עליו?

חוק הבריאות הממלכתי קובע שהאחריות למתן שיקום לקשישים חלה על קופות החולים. מטרת השיקום היא להחזיר את ההורה שלכם לאחר פגיעה או מחלה לתפקוד מרבי בסביבה הטבעית. מדובר למעשה בשיקום זמני שניתן לאחר הסכמה מדעת של ההורה, האפוטרופוס החוקי או בני המשפחה.

עם זאת, טיפול שיקומי זמני מותנה במצב רפואי יציב. הוא רלוונטי רק אם ניתן להחזיר את המטופל לדרגת תפקוד גופני וקוגניטיבי זהה או טובה יותר מזו שהייתה לפני האירוע ורק בתנאי שקיים מצדו שיתוף פעולה. משך הזמן לשיקום לפי חוק הבריאות הממלכתי הוא עד 3 חודשים ויש אפשרות להאריך אותו לפי צורך רפואי. כמו כן, כדאי לדעת שמשך זמן האשפוז לשיקום אורטופדי הוא מינימום שבועיים בעוד שיקום נוירולוגי נמשך מינימום 25 ימים ועד 90 יום בסך הכל.