בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם מלכהלי חנוכה

בת 47, תושבת כפר חב"ד. נשואה לאבי ואמא לשמונה ילדים. עורכת ובעלים של מגזין הנשים 'אשת' ויוצרת סרטי ילדים בעלי תוכן יהודי

רבקי גולדפינגר , ט' בשבט תשע"ח

מלכהלי חנוכה
מלכהלי חנוכה
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

התחלה/ לפני 47 שנים. גדלה בראשון לציון למשפחה של שלושה ילדים. "אני הבכורה, על כל המשתמע מכך".

אבא/ הרב אליעזר ברוק ז"ל. מהנדס אזרח עובד צה"ל. באלול האחרון נפטר בפתאומיות בגיל 67. "הוא אובחן בלוקמיה חריפה ותוך חמישה שבועות הלך מאיתנו. אבא היה אדם שהסתכל על החיים כמתנה שצריך לנצל, והאמין שכל סיטואציה בחיים היא הזדמנות לעשות עוד טוב בעולם".

אמא/ לאה (68), מורה במקצועה ואף שימשה סגנית מנהלת בבית ספר ממ"ד בראשון לציון. כיום בגמלאות. "אמא מנצלת את הזמן הפנוי להתנדבות. לאמא יש אהבת אדם, משפחתיות, נתינה מאוד גדולה והמון חוכמת חיים".

ילדות/ "גדלתי במשפחה חב"דית בסביבה לא דתית, אז אתה שונה ואתה משתלב. לשחק למטה עם ילדי השכונה היה מחוץ לתחום. מצד שני הבית היה חם, מחבק. ההורים שלחו אותנו לחוגים והשקיעו בנו המון".

ההשקעה/ "אחר הצהריים שלנו היה גדוש ועמוס בהעשרה ובחוגים, בלי בזבוז זמן. היינו בהרבה פעילויות. למדתי נגינה בחלילית, אקורדיון, פסנתר, חוג מחול וחוג ציור".

למגירה/ "תמיד הייתי ילדה מוזיקלית. שרתי וכתבתי שירים למגירה. למדתי נגינה אבל אף פעם לא התאמנתי כמו שדרשו ממני. אהבתי לנגן בלי שיכתיבו לי, מתוך הנשמה שלי".

התמדה/ אז איך למרות זאת סיימה לימודי נגינה בהצלחה? "תמיכה רציפה של ההורים לאורך שנים. הם דחפו, עודדו והאמינו וזה הביא ללמידה. אמא שלי תמיד אמרה לי 'תראי, את בסוף תהיי מורה למוזיקה', והיא צדקה".

בית רבקה/ בתיכון הלכה ללמוד בבית רבקה בכפר חב"ד. "היה חשוב לאבא שאלמד תניא וחסידות". המעבר לא היה קל בכלל. "הייתי היחידה מהכיתה שלי בבית יעקב שעברה לשם. ופתאום, לא מכירים אותך ואת מי שאת. בעצם את מתחילה מאפס. לאט לאט בניתי את מקומי".

האקורדיון/ גם בתיכון המשיכה לנגן. "אני והאקורדיון התחברנו. האקורדיון בעיניי הוא כמו אדם עם נשמה. הסרעפת של האקורדיון נפתחת ונסגרת בנגינה, הוא נושם. יש בכלי הזה פרץ של אנרגיה". בתיכון הזמינו אותה לנגן פה ושם באירועים ואז הגיעה הבקשה לנגן בגן ילדים.

גן ילדים/ שם עשתה את צעדיה הראשונים בתחום הריתמיקה. "הייתי בת 17 והוזמנתי להחליף ריתמיקאית לתקופה מסוימת. הילדים היו בסביבות גיל שנתיים, ממש קטנים. הייתי אמורה ללמד אותם צעד אחרי צעד מושגי יסוד במוזיקה, לפתח אותם. זה הקסים אותי".

ריתמיקאית/ "העבודה עם הילדים הייתה מבחינתי אהבה ממבט ראשון והחלטתי שאני רוצה להיות מורה למוזיקה וריתמיקה". עם סיום לימודי ההוראה שילבה בין הוראה בחטיבת ביניים ובתי ספר יסודיים ובין החלום לעבוד בגנים עם הילדים הרכים. "התחלתי להשתלם באופן מעשי, גן אחרי גן".

למלא את החלל/ במהלך העבודה פיתחה שיטה בדרכי ההפנמה והתוכן ופיתוח התנועה בשילוב מוזיקה. "בעבודה נתקלתי בהרבה חוסרים בשטח, הן מבחינת התוכן היהודי והן מבחינת העבודה על המוטוריקה והקואורדינציה שמפתחת את הגיל הרך. פשוט התחלתי לכתוב ולהלחין שירים יחד עם פעילויות מיוחדות, שמפתחות את הילדים".

לאולפן/ בשלב הבא נכנסה לאולפן והקליטה את שיריה. "רציתי לעשות משהו מקצועי, שיהיה מותאם לילדים ויהיה עם תוכן איכותי".

החצי השני/ אבי חנוכה (49), איש שיווק. "ברגע שהתחתנו והוא נחשף קצת למה שאני עושה, הוא החליט להפוך את הכישרון והיצירה למותג 'מלכהלי'. אבי דחף לכך שלא נישאר רק בפורמט השמע. מאז הוא מוביל אותי בכישרון רב".

הנחת/ "שמונה ילדים נפלאים". הבת הבכורה רחלי (25), מאיר (24), רעיה (15), מנדי (13), רבקהל'ה (11) "אוטוטו בת מצווה", צחקי (10), חיימקה (8) וחנהלה בת ארבע, "הנסיכה".

סרטונים/ לפני 15 שנה התחילו בהוצאת סרטוני וידאו שזכו לתהודה רבה בקרב ילדים דתיים וחרדים. "יצרתי עשרות סרטונים עם סיפורי תורה וחגים בשיר ובהמחזה. אבי אמון על השיווק ושאיפה למצוינות מקצועית, ואני על הצד של התוכן והמוזיקה".

אתר/ עם הזמן עברו מקלטות וידאו ל‑DVD, עד שלבסוף רוכזה כל היצירה הנרחבת לאתר אחד: 'מלכהלי - הבית של הילדים'. כיום יש באתר עשרות רבות של סרטונים, שירים וסיפורים, שיוצאים מתחת ידה. "הילדים יכולים לצפות בתוכן חינוכי עשיר. יש ברוך ה' הרבה מנויים בארץ ובעולם".

יצירה חדשה/ לפני כשנתיים נולד רעיון חדש. "חשבתי שהעוצמה של הנשים היא אדירה ויש תפקידים שייחודיים רק לנו ויש שפה נשית. ואז היה לי רעיון ללכת על מגזין לנשים שפונה לאימהות, סבתות ובחורות צעירות, מתוך מטרה לתת כבוד ולהעצים". כך קם מגזין הנשים 'אשת'.

אשת/ ומהרעיון לשלב הביצוע. "במשך שנה התארגנו לצאת למשימה. יצאנו לדרך עם הרבה חדוות יצירה. התחלנו להפוך חזון למציאות ולהוציא אותו לפועל, וברוך ה' אנחנו מציינים שנה להוצאת העיתון לאור".

מסכמת שנה/ "הסיפוק גדול. אנחנו מביאות את הדברים היפים בחיים, נושאים שמעניינים נשים. החזון הוא לעשות מעגל ענק של חיבור נשי".

על השולחן/ "אחד הדברים שמייחדים אותנו הוא שאנחנו שמים דברים על השולחן: הריונות ולידות, וגם עניינים שהצניעות יפה להם אבל במילים הנכונות אפשר לשים עליהם את הזרקור". רוצים דוגמה? כתבה חשובה במיוחד על נשים שחוו אלימות והסכימו להתראיין בשמן המלא, ולהצטלם בפנים גלויות למען נשים אחרות שנמצאות במצבן.

נשים לומדות/ במסגרת העיתון מסקרת שיעורי תורה של נשים ברחבי הארץ ולא מפסיקה להתפעל. "אני לא ראיתי דבר כזה. עם כל העיסוקים שלהן נשים מצביעות ברגליים ולומדות, מקדישות זמן לנפש. איפה לא הייתי, בעכו, יסוד המעלה, יצהר, הרצליה פיתוח ועוד. אין ספק שמתחוללת כאן מהפכה נשית שקטה".

מורה/ במקביל מלמדת קורס ללימודי ריתמיקה במכללת 'בית רבקה' בכפר חב"ד. "מכינה נשים לעולם הריתמיקה, מקצוע שמכניס המון שמחה ואור לחיים. למוזיקה יש כוח אדיר".

אישה יוצרת/ "לא באתי ממקום של עשיית מהפכות. בסך הכול אני אישה אחת קטנה שעושה ויוצרת מתוך שאיפה להוסיף טוב בעולם".

אם זה לא היה המסלול/ חינוך מוזיקלי. "להנחיל את הנושא המוזיקלי והאומנות בתוך מסגרות החינוך הדתיות והחרדיות. להטמיע את זה במסגרת הרשמיות".

אמא-סבתא/ את בתה הקטנה ילדה בהפרש של שלושה חודשים בלבד מבתה הבכורה. "היה נורא כיף להיות בהיריון יחד ולגדל תינוקות יחד. כשליוויתי את הבת שלי לחדר הלידה חיכתה לי בחוץ התינוקת הקטנה שלי".

כשרות בצפייה/ "כמו שאנשים מקפידים על כשרות באוכל ודואגים מה ייכנס להם הביתה, כך חשוב שיהיה גם בתוכן הרוחני ובמה שהילד צופה. רצינו שההורים יידעו שהילד צופה במשהו חיובי ונקי, ושיחד עם זה הצפייה לא תנוון לילד את המוח אלא תחכים, תעשיר ותפתח אותו".

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב/ משכימה קום בשעה שש בבוקר, "עוד לפני הילדים. פותחת את היום בתפילת שחרית, ולאחר מכן פונה להעיר את הילדים ולהמשיך במרוץ של היום".

דיסק ברכב/ "השנה בשנת אבל. בשנים שמחות יותר שומעת מוזיקה מתוקף תפקידי כמעט מסביב לשעון". ברכב, אגב, אין דיסקים והרדיו כבוי באופן תמידי. "כשאני נוהגת זה הזמן לשקט שלי".

השבת שלי/ "זמן ליהנות מיופייה של המשפחה. ביחוד אחרי הלחץ וההכנות הרבות לקראת שבת. אוהבת לבשל ולהכין לכל אחד את המאכל האהוב עליו. אני אוהבת את שבתות החורף, שהלילה ארוך ואפשר לשבת ולנהל שיחות עם בני הבית לתוך הלילה".

משאלה/ "משיח. כאן. עכשיו ומיד".

אוכל/ מקפידה על אוכל בריא במידת האפשר. "הרבה ירקות, שייקים בבוקר, אוכל לא מטוגן. גאה על כך שהצלחתי להנחיל לגדולים שלי, שבקטנותם ממש לא גדלו על קינואה, את האהבה למזון הבריא".

אחזקת בית/ לא הולכת לישון לפני שהבית שטוף ומבריק, ושיהיה ברור - היא לא שוטפת את הבית עד שכולו מתוקתק ומסודר. "במהלך היום משלימה עם הבלגן החוגג. ילדים הם שמחה, אבל בלילה חייבת ליישר קו".

משאלה/ "שהמגזין שלי 'אשת' יצליח במשימה שלו ונראה במוחשי וגם מחוץ לדפי המגזין כיצד כולנו משלבות ידיים, ומצליחות להביא ביחד את הגאולה".

מפחיד אותי/ "המוות. השנה תלמידה מתוקה שלי נפרדה מאיתנו בחטף. טרם התאוששנו".

דמות מופת/ הרבי מלובביץ'. "קטנות המילים כדי לתאר מדוע".

כשתהיי גדולה/ "מקווה להיות במקום שבו כשאסתכל לאחור אהיה מלאת סיפוק, בעז"ה, על מילוי השליחות שקיבלתי".

rivki@besheva.co.il