קיבוצניקים פותחים את הדלת למסתננים

בכיר לשעבר בתנועה הקיבוצית מציע למסתננים מאפריקה לנהל מו"מ עם הממשלה כשהם בתוך שגרירויות ואוניברסיטאות ומוגנים מהמשטרה.

שמעון כהן , י"ב בשבט תשע"ח

מסתננים בדרום תל אביב
מסתננים בדרום תל אביב
Photo by Zuzana Janku / Flash90

ביום שישי האחרון התקיימה פגישה בין גורמים לשעבר בתנועה הקיבוצית לבין מנהיגים בקהילת מהגרי העבודה כאשר היעד הוא טיכוס עצה לעזרת המהגרים מאפריקה לקראת ראשית חודש אפריל, התאריך בו ייסגר מתקן חולות והם יוחזרו לאפריקה או ייכלאו.

מהלך הסיוע הקיבוצניקי למהגרים זוכה לכותרת 'פנינו אל השמש העולה' כשם שירו המפורסם של יצחק שנהר, שיר שהיה לאחד מסמליה של התנועה הציונית, ובראיון ליומן ערוץ 7 מספר יואל מרש"ק, מובילי ומארגני המפגש, על מה שהיה בו וקובע כי אכן הדאגה למסתננים המוגדרים בפיו 'פליטים' נובע מתוך אותה ערבות הדדית לה התחנך כחלק ממורשת הפלמ"ח של אביו.

לדבריו לא יתכן שמדינת ישראל תעלה על מטוס בדרכם לרואנדה 37 אלף פליטים, שלטעמו הגדירו את עצמם כמבקשי עבודה רק בעקבות המלצה שקיבלו ולפיה אם יגדירו עצמם כמחפשי עבודה לא יבולע להם כאשר הם חוצים את הגבול לישראל.

מרש"ק קובע כי את ההסכם עם רואנדה ממשלת ישראל אינה מראה לאיש בשל סוגיות ביטחוניות הכרוכות בו. "השמועה אומרת שיש כאן סוחרי נשק שמדינת שיראל מאפשרת להם לקבל נשק תמורת שיקבלו את הפליטים. זו פעם ראשונה שמדינה ממוסדת מעבירה פליטים לארץ אחרת שאינה הארץ שלהם. בחודש האחרון התאבדו ארבעה פליטים מהחשש שמא יוציאו אותם לאותה ארץ".

כאמור, הבחירה בשיר הציוני 'פנינו אל השמש העולה' ככינויו של המבצע הקיבוצניקי לעזרת האפריקאים אינה מקרית. "כמו שהפלמ"ח הוריש לי את הרעות והחברות. אני בן של פלמ"חניק ומשם הרעות והחברות, משם הכמיהה להחזיר שבויים הביתה, זה מ'ואהבת לרעך כמוך', זו ערבות הדדית. אני לא יכול להישאר אדיש".

"ההצעה שלנו היא ללחוץ על הממשלה לשנות את ההחלטה ויש לנו לכך עוד חודשיים. יחד עם זה לא להסתפק רק בחלומות ויש עוד רעיונות. הראשון, שיום יומיים לפני יום הדין נפזר אותם בכל הארץ על אחריותם. נציע להם איפה להיות", אומר מרש"ק וקובע כי אין כל צורך להסתיר מהגרים אלא הדברים יהיו גלויים לעין כל.

"כולם ידעו. אין סיבה להסתיר. אני לא ממריד אף אחד. פותחים את השערים של בתי אזרחים לארח אותם. אני נגד אלימות ופעולה בניגוד לחוק. המטרה היא להיכנס למו"מ", הוא מבהיר ותוהה: "מה יעשו איתם? הרי בג"ץ אומר שהמטראז' לאסיר בישראל הוא הנמוך בעולם, ונתן הוראה להרחיב את בתי הכלא או לשחרר אסירים אבל כך אי אפשר להמשיך. ישימו אותם בכלא? סהרונים זה לא כלא? ב'חולות' הולכים ובאים וזה מקום לינה ו'סהרונים' זה כלא. אי אפשר לכלוא אותם. יעלו אותם לארץ לא נודעת ומשם יגיעו שמועות על מעשי רצח?".

מהלך נוסף שאותו מתכוונים אנשי הקיבוצים לקדם הוא שימוש בשגרירויות ואוניברסיטאות. "למשטרה אסור להיכנס לשם. אנחנו נפנה לשגרירויות שיארחו אותם לכמה ימים. בימים האלה ננהל מו"מ עם ממשלת ישראל. אם לא ננהל את המו"מ עכשיו ננהל אותו אז ומתוך מצוקה", הוא אומר ומוסיף: "יש אמנה בינלאומית שמשטרה בלי אישור הנהלת אוניברסיטה לא יכולה להיכנס לקמפוס. נפנה לראשי האוניברסיטאות שיארחו אותם. הם לא ידאגו לאוכל, לעבודה או חינוך של הילדים, רק לשהות שם, שיהיו על המדשאות. זה יותר טוב מרואנדה, ואז ינהלו את המו"מ עם הממשלה".

את התכנית מסכם מרש"ק: "פיזור המוני בכל הארץ ובמספר ערי מקלט באוניברסיטאות ושגרירויות". כשנשאל אם השגרירויות יעוטו על הרעיון, הוא משיב: "מה פתאום? יש לנו ניסיון טוב ולא טוב עם השגרירויות. ננהל איתם מו"מ".

עוד נשאל מרש"ק מדוע הקיבוצים אינם מאכלסים את המהגרים\מסתננים והוא משיב שהמהגרים עצמם אינם מעוניינים בכך כדי שלא לעזוב מקומות עבודה וחינוך לילדים. לדבריו אכן קיימת בעייתיות עם הנוכחות מאסיבית של המהגרים בדרום תל אביב, ואת הבעיה הזו יש לפתור.

מרש"ק נשאל כיצד הוא מתייחס לכותרות המשוות בין מצבם של המהגרים\מסתננים למצב היהודים בשואה ולאחריה. לדבריו מדובר בהשוואה לא טובה, כלשונו, ואולם המציאות מייצרת תודעה.

עוד נשאל כיצד קורה שמתוך כ-6000 מסתננים שביקשו לקבל מעמד של פליט רק 11 קיבלו את המעמד הזה, וממילא כל האחרים אינם מוגדרים ככאלה ומיועדים לגירוש או כליאה. "מדינת ישראל לא ערוכה והמדדים לאישור לא ברורים. אם רק 11 קיבלו מעמד של פליט משהו לא ברור. מדינת ישראל צריכה לעשות חושבים".

לקראת סוף השיחה עמו תהינו בקול רם אם אין טעם לפגם במציאות שבה במשך שנים שבעיית המסתננים אינה מרפה משכונות המצוקה של דרום תל אביב איש מאותם טייסים, קיבוצניקים, סופרים או ניצולי שואה לא מצא לנכון להביע את עמדתו, איש מהם לא הזמין את המסתננים הללו לביתם והותירו את תושבי דרום תל אביב לבדם בביצה הטובענית הזו, ולפתע כולם מתעוררים ומייצרים כותרות תקשורתיות. מרש"ק מגיב ואומר בקצרה: "צודק".

בדבריו ציין וסיפר מרש"ק על כוונתם של טייסים ירדנים לחבור להתנגדותם של מספר טייסים ישראליים שהכריזו שלא יטיסו מטוסים ובהם מסתננים לרואנדה.

כשהזכרנו שהצטרפותם של טייסים ירדנים להתנגדות לממשלת ישראל אינה כותרת מפתיעה כל כך, ביקש מרש"ק לתקן ולומר שההתנגדות היא לגירוש ולא לממשלת ישראל. במענה הזכרנו לו שמדובר בניואנסים הנובעים מתפיסת עולם, שהרי כאשר ממשלת ישראל גירשה יהודים מגוש קטיף היה הוא בצד שלא הסכים להגדיר זאת כגירוש. "אני יכול להסכים איתך", השיב מרש"ק לטיעון זה.