כשאלופי צה"ל התווכחו:
תרגיל מבריק של סאדאת או יוזמה אמיתית

ארכיון צה"ל חושף פרוטוקול מישיבת פורום מטכ"ל, שלושה ימים לאחר נחיתת סאדאת בישראל. ההנחיה למוטה גור: "תכין את ה-ימ"חים למלחמה".

עדו בן פורת , י' באדר תשע"ח

פורום מטכ''ל - אפריל 1977
פורום מטכ''ל - אפריל 1977
צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (ראשון) לראשונה את פרוטוקול הישיבה הדרמטית של פורום מטכ"ל ב-22 בנובמבר 1977, שלושה ימים לאחר נחיתתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל.

הפרוטוקול, המסווג בסיווג "סודי ביותר", כולל הערכות מודיעין ואסטרטגיה של בכירי המטכ"ל.

בראש הישיבה יושב רב אלוף מוטה גור ועמו חברי פורום מטכ"ל. האלופים כולם בוגרי מלחמת יום הכיפורים וההפתעה הגדולה, והדברים ניכרים בעמדה הזהירה שלהם כלפי מי שרק 4 שנים קודם לכן פתח באותה מלחמה.

הישיבה נפתחת בסקירת מודיעין של ר' אמ"ן האלוף שלמה גזית, לאחר מכן ניתוח של נאום סאדאת ומשם נפתח דיון חופשי, בו מעלים אלופי המטכ"ל שאלות ותהיות כלפי סאדאת, כוונותיו, סיכוי השלום וסכנת המלחמה.

הרמטכ"ל גור מגלה סקפטיות קשה כלפי המגעים ואומר בין היתר "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד בנאומו של בגין".

סאדאת בכנסת
צילום: פלאש 90

גור מתאר את הארוחה המשותפת של בכירי המשלחות, בה היה שותף: "אני אוסיף אינפורמציה מאתמול מהפגישות השונות שהיו... אחת אני יודע מעדות ישירה, הייתי בארוחת-עבודה, היא לא הייתה ארוחה טובה ובוודאי לא הייתה שם עבודה.

"הנושא היחיד שהיה קשור לעבודה זה ההודעה המשותפת הזאת שתוך כדי הדיבורים נוסחה איזשהו ניסוח ראשוני בין שר הפנים שלהם וסגן ראש הממשלה. אחר-כך זה עבר תיקונים ושיפוצים".

לבסוף הוא מסכם "אתמול בסוף הנאומים ההנחיה האופרטיבית שראש המטה הכללי קיבל ממשרד הביטחון, מחברי ועדת השרים לביטחון וגם מחלק גדול מאוד של חברי כנסת. זה: "תכין את ה-ימ"חים למלחמה".

בהמשך מספר גור כי בגין שאל את סאדאת האם יזמין אותו לקהיר. סאדאת אמר: ''אזמין אותך לסיני''. בגין לא נשאר חייב, על פי גור, וענה: ''לסיני אני יכול להזמין אותך''.

צילום: דובר צה''ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

האלוף יאנוש בן גל סקפטי אף הוא, אך מחמיא לסאדאת על הצעד ההיסטורי: "לפי דעתי, היה דו-שיח של חרשים בכנסת. כל נאום היה נאום מסורתי, ובסופו של דבר שום צד לא גילה גמישות... עצם המעשה של הגעת נשיא מצרי לארץ ישראל ולנאום בפני הכנסת זאת פריצת דרך... היסטוריה רצינית ביותר...

''זה לא צעד תעמולתי, אלא צעד כן ואמתי, מבחינת האישיות הפוליטית המורכבת של נשיא מצרים... לפי דעתי מדינת ישראל באמצעות הנאום של ראש הממשלה, גילתה חוסר הבנה וחוסר גמישות ולא הבינה את ההזדמנות הגדולה שנפלה בידי המדינה בעצם הופעת נשיא מצרים במדינת ישראל".

ר' אמ"ן אלוף שלמה גזית מציג בפני הפורום את התגובות במדינות ערב השונות ומנתח את נאום סאדאת בהערכה.

במקביל הוא סבור כי נאום בגין לא נותן תשובה מדינית לנאום סאדאת ומאפשר התקדמות. "מטרתו של סאדאת הייתה לבוא לישראל ולומר לכל שלושת הגורמים (ישראל, דעת הקהל הישראלית ודעת הקהל הערבית) 'כשאני אומר לכם שלום-אני מתכוון לכך במלוא הרצינות', הוא היה מספיק אמיץ לבוא ולומר: 'אתם צודקים... אנחנו מתכוונים להיכנס אתכם לתנאי שלום, שכל זה יעלה, ויהיה דו-קיום. ישראל תזכה להיות כמדינה בעלת זכות קיום מוכרת בתוך העולם הערבי'.

"הוא (סאדאת) ניגן חזק מאוד על הנימה על החתירה והכמיהה לשלום ועל הצורך למנוע את הפשע של הריגה.... דווקא משום שהוא מודע לרגישות הרבה שהייתה בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, בנושא אבדות. לא תפקידי לנתח את המדיניות הישראלית בנאומים ישראליים, אבל אפשר לומר בצורה ברורה, הנאום של ראש הממשלה לא היה נאום שבמשהו התקרב לעמדות שהציג אותן סאדאת".

האחראי על הגזרה, אלוף פיקוד דרום הרצל שפיר, דוגל גם הוא בקו של "כבדהו וחשדהו" ומקפיד לברך לצד אזהרה לחברי המטכ"ל: "המצב הצבאי שקט. לפי הנתונים שלנו יש אווירה טובה ואופטימית.

על נאום סאדאת אמר שפיר כי "השאלה ראשונה שלי היא האם אנחנו יכולים לדעת מה באמת סאדאת רצה להשיג? התשובה היא לא-זה נעלם אחד גדול. סאדאת מדגיש שתי נקודות: 1. 'בחרתי לבוא אליכם בלב פתוח ובראש פתוח'. 2. 'בחרתי לתת תנופה לכל המאמצים העולמיים המושקעים למען השלום'.

"השאלה השניה שלי היא האם היו דברים מיוחדים... 3-4 נקודות שאני הייתי מדגיש אותן: 1.ההכרה בישראל. 2. כיבוד החלטות האו"ם. 3. ערבויות- ערבויות בין-לאומיות וערבויות מקומיות. 4. חששות ממלחמה- יכול להיות שיש כאן רמזים למלחמה הבאה".

צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בהמשך מספר האלוף שפיר על מקרה שהתרחש ביום ביקורו של סאדאת, כשקצין מצרי הגיע לנקודות הגבול בסיני וביקש להגיע דרך סיני לנאום הנשיא בירושלים.

דווקא האלוף רפאל איתן, רפול, סגן הרמטכ"ל ומי שימונה כעבור זמן קצר לרמטכ"ל, אופטימי: "אני חושב שהעמדות הרחוקות שהופגנו על ידי שני הצדדים זה דבר טבעי ובמשא ומתן כזה יוצא דופן, או במעשה כזה יוצא דופן של הביקור, לא יכול להיות ששני הצדדים יעמדו כ"כ קרוב... עצם הביקור הוא הישג בזה שהוא משא ומתן ישיר... פעם ראשונה שדבר שאנחנו מבקשים אותו, לוחצים לכיוונו ופועלים למענו, והנה הוא יוצא לפועל".

הרמטכ"ל מוטה גור עונה לו: "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד בנאומו של בגין".

ורפול משיב: "לא יתכן שאנחנו נצפה לכך שכולם יקבלו את הנאום של בגין בברכה, ואף אחד לא צריך מאיתנו שנקבל את הנאום של סאדאת בברכה. יכול להיות שיש כאן אלמנט של לחץ נגדי שלנו כלפי ארה"ב, במובן של הנה יש מגע ישיר, אל תלחצו אותנו, אל תזרזו אותנו, אנחנו מדברים עם המצרים... יכול להיות שהאמריקאים לא ידחקו את הקץ כלפינו- מהר תעשו ויתורים או מהר ללכת להנה ולשמה... יש לנו משא ומתן ישיר וגלוי פעם ראשונה בהיסטוריה... תאפשרו לנו להתנהל ככה ונראה מה יצא מזה... אם למלכים ולשליטים הערבים יהיה שכל, הם יביאו הנה אחד מהם פעם בחודש, ופה יפסיקו לעבוד ובזה הם ירוויחו הרבה מאוד רווחים".

בהמשך ניטש דיון בין הרמטכ"ל מוטה לסגנו רפול לגבי ההערכות. כשרפול מגלה אופטימיות ומוטה סקפטיות.

כעבור כשמונה ימים נערכה ישיבה נוספת בנוכחות שר הביטחון עזר ויצמן, שסיכם: "אם הייתם שואלים אותי איך הייתי רוצה לראות את המזרח התיכון בחיינו? אז הייתי רוצה לראות את מצרים, ירדן, סעודיה, פרס, מרוקו, סודאן וישראל כשאר ממול יושבת סוריה, עיראק, אלג'יר ולוב.

"אני אומר, הניתוק הזה מרוסיה והאי היצמדות לאמריקה עדיין, זה גם אחד הגורמים שהביאו אותו לעניין הזה... הייתה לו אכזבה מסוימת מאמריקה... יש מצב צבאי בתוך מצרים שהוא די חרד ממנו... מצב של הצבאות שלו".

"כל הנושא הצבאי אצלו נמצא בשיקול לפי הערכתי כזה: מצד אחד- הוא תקוע עם הצבא, שאנחנו יודעים שלא הגיע לרמה יותר גבוהה מהרמה של יום כיפור... מצד שני- להיות אובייקטיבי, הוא היחיד שיצא מהמלחמה עם רווח ולא חשוב אם הוא צודק או לא צודק. הוא בהחלט מרגיש ככה. הוא פתח את התעלה, הוא יושב בצד המזרחי של התעלה.

"ולא חשוב כרגע הוויכוח הנצחי שילך כמו קרב המיתלה וקרב לטרון, אם היינו בעוד שבוע דופקים או לא דופקים את הארמיה השלישית, זה כבר ישאר להיסטוריונים, לניתוח במכללות ל-30 שנה הבאות, וב"ה שזה כבר קרה אז כבר לא מדברים על לטרון... אבל הוא מנקודת הראות שלו קבע את 'אי ליין' והוא קבע את ה 'אי ליין' בכוח הצבא שלו, ויש לו על זה הרגשה בהחלט טובה''.