שימוש בטלפון סלולרי אינו מסרטן

ישראל מובילה במספר החולים החדשים לשנה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, אבל נמצאת מתחת לממוצע בתמותה.

ערוץ 7 , י"ג בשבט תשע"ח

 אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: אייסטוק

האגודה למלחמה ומשרד הבריאות מפרסמים היום (שני) את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת יום הסרטן הבינלאומי אשר מצוין בישראל ובעולם ב-4 בפברואר 2018.

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי "בגברים יהודים ניתן להבחין בשתי מגמות שונות בזמן. בין השנים 1990-2007 נצפתה עליה מובהקת בשיעורי היארעות הסרטן, באחוז שנתי של 0.9%+.

''לעומת זאת, בשנים 2007-2015 נצפתה מגמה מובהקת של ירידה בהיארעות הסרטן, באחוז שנתי של 3.3%-. בנשים יהודיות בשנים 1990-2015 מגמת התחלואה הייתה יציבה. בגברים ערבים ניתן להבחין בשתי מגמות שונות בזמן. בשנים 1990-2005 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות הסרטן, באחוז שנתי של 3.8%+.

''לעומת זאת בשנים 2005-2015 נצפתה מגמה מובהקת של ירידה בהיארעות הסרטן, בשיעור שנתי ממוצע של2.2%-. גם בנשים ערביות נצפה שינוי במגמה עם הזמן: בשנים 1990-2005 נצפתה עלייה מובהקת בשיעורי היארעות הסרטן באחוז שנתי של 4.3%+. בשנים 2005-2015 היארעות הסרטן הייתה יציבה", מתארת קינן בוקר.

בישראל אובחנו בשנת 2015 קרוב ל-30,000 אנשים עם מחלה המחייבת דיווח לרישום הסרטן הלאומי, מהם כ-26,000 עם סרטן חודרני. התפלגות זו דומה להתפלגות בארה"ב בשנת 2015. לגבי גברים (סרטן הערמונית) ונשים (סרטן השד).

מבחינת שיעורי היארעות הסרטן, ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים לעומת הגברים; בערבים היה השיעור דומה בין המינים; וב"אחרים" היה השיעור גבוה בגברים לעומת נשים.

בהשוואה בינלאומית, שיעור ההיארעות (מספר החולים החדשים לשנה) של סרטן בישראל, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.

בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2005. בנשים המגמה יציבה: ביהודיות מאז 1990; בערביות מאז 2005. גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (מאז 2005), ויציבות בקרב נשים (מאז 2005).

בתום שנת 2015 חיו בישראל כ-90,000 תושבים אשר אובחנו עם המחלה בין השנים 2011-2015.

בשנת 2015 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן. בגברים הייתה סיבת המוות השכיחה סרטן הריאה (יהודים וערבים) ובנשים, סרטן השד (יהודיות וערביות).התפלגות זו דומה להתפלגות בארה"ב בשנת 2015 לגבי גברים (סרטן הריאה) ושונה לגבי נשים (סרטן הריאה).

מבחינת שיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלושת קבוצות האוכלוסייה (יהודים, ערבים, אחרים) שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים.

בהשוואה בינלאומית, שיעור התמותה מסרטן בישראל נמוך יותר לעומת רוב מדינות ה-OECD, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית.

מגמות התמותה מסרטן הן בירידה ביהודים (גברים ונשים) מאז 1995. בערבים המגמה מעורבת; בגברים המגמה יציבה מאז 1994 ובנשים נצפית ירידה מובהקת מאז 1990. גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים בשנים 2006-2015.

אין עדות לעלייה בתחלואה בגידולי מח בשני העשורים האחרונים - תקופה בה עלה משמעותית שיעור המשתמשים בטלפונים סלולריים

מעיבוד נתונים שנערך לראשונה מאז החל השימוש הנפוץ בטלפון סלולרי בישראל, על ידי הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות והוצג במסיבת העיתונאים של האגודה למלחמה בסרטן, לא נרשמה עלייה במספר המקרים של גידולי מח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, בשני העשורים האחרונים.

מהנתונים עולה כי בין השנים 1990-2014 ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של גידולי מח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו: גברים יהודים, נשים יהודיות, גברים ערבים ונשים ערביות, הייתה יציבה.

מגמה זהה נצפתה גם עבור הגידול השכיח ביותר בקבוצה זו, גליובלסטומה. לגבי כלל קבוצת הגליומות, השיעורים היו יציבים לאורך כל התקופה לגבי שלוש (גברים ונשים יהודים; נשים ערביות) מארבע קבוצות האוכלוסייה שנבחנו.

רק בגברים ערבים נצפתה עלייה מובהקת בשיעורי ההיארעות בין 1990 ו-2001 ולאחר מכן השיעורים התייצבו. (במחקר קודם באוכלוסיית ישראל דווח כי במהלך שלושת העשורים 1980-2009, היארעות של גליומות מדרגת ממאירות נמוכה ירדה במובהק).

בספרות המדעית נרמז כי יכול להיות קשר בין שימוש כבד ותכוף בטלפון נייד או טלפון אלחוטי לבין גידולים מסוג גליומות. בישראל אין עדות לעלייה בתחלואה בסוג זה של גידולי מח בשני העשורים האחרונים.

באשר לגידולים שפירים/בעלי התנהגות לא ברורה, נצפתה מגמת עלייה בהיארעות בקרב נשים יהודיות וערביות וכן בקרב גברים ערבים עד אמצע שנות ה-2000, בעוד שבגברים יהודים המגמה הייתה יציבה.

לאחר אמצע שנות ה-2000 התייצבה המגמה בגברים ובנשים ערבים בעוד שבקרב יהודים, גברים ונשים, נצפתה מגמת ירידה מובהקת. מגמות דומות נצפו גם כאשר נבחנה לחוד ההיארעות של הגידול השכיח ביותר בקבוצה זו, מנינגיומה שפירה/בעלת התנהגות בלתי ברורה. גם בארצות הברית דווח על מגמת ירידה בהיארעות של מנינגיומה שפירה, בשיעור שנתי ממוצע של 3.4% בין 2005 ו-2014.

אין הסבר ברור לעלייה בהיארעות של גידולי מח ממאירים בגברים ערבים ושל מנינגיומות שפירות בכל קבוצות האוכלוסייה בשנים המוקדמות ועד אמצע שנות ה-2000. הועלו מספר השערות לכך, אחת מהן היא עלייה באבחנה מקרית של גידולים איטיים ללא הסתמנות קלינית, תודות לשימוש מוגבר באמצעי הדמיה משוכללים. השערה אחרת מתייחסת לקשר אפשרי בין השמנה והיארעות מנינגיומה, בעיקר בנשים. יש צורך להמשיך ולברר נושא זה.

נציין, שאילו נבעה העלייה בעיקרה מחשיפה לטלפונים ניידים, היינו מצפים לראות עלייה מונוטונית בתחלואה, בהינתן שהשימוש בטכנולוגיה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה הולך ומתפשט, ובפרט בקרב קבוצות הגיל הצעירות. בנוסף, מחקרים קודמים שהתמקדו בשימוש בטלפון נייד כגורם אפשרי להיארעות מנינגיומה, לא מצאו קשר.

ב-25 השנים האחרונות (1990-2014) אין עדות לעלייה בהיארעות של גידולי מח ממאירים. גידולי מח שפירים/בעלי התנהגות לא ברורה עלו ברוב קבוצות האוכלוסייה עד אמצע שנות ה-2000' ולאחר מכן המגמה התייצבה (ערבים) או שנצפתה ירידה מובהקת (יהודים).

למרות שלא נראה כי מגמות תחלואה אלה משקפות את מידת השימוש בטלפונים ניידים בישראל, עדיין יש צורך בהמשך מחקר ומעקב, וחשוב ליישם את כללי הזהירות המונעת.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מציינת כי "למרות שישראל מובילה במספר חולי הסרטן החדשים שמאובחנים מדי שנה, יחסית לממוצע מדינות ה-OECD, הנתון המעודד הוא שישראל מדורגת נמוך מבין מדינות ה-OECD בשיעורי התמותה מהמחלה. זה נובע ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה למלחמה בסרטן ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים וכתוצאה מכך שיעורי התמותה נמוכים יחסית".