אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר לשעבר במשרד רה"מ, נשא דברים בפתיחת סייברטק 2018, כנס טכנולוגיות הסייבר הגדול ביותר בעולם מחוץ לארצות הברית.
באירוע משתתפים נציגי חברות וממשלות מ-80 מדינות, נציגי עשרות קרנות הון סיכון מובילות מאסיה והמערב ומאות עיתונאים.
"איום הסייבר הוא איום גלובאלי שדורש שיתופי פעולה גלובאליים. סייברטק הוא ההזדמנות הישראלית לחולל את זה. זה מביא אנשים מכל העולם לישראל כדי לבנות את השת"פ הזה. מקווה שיהיה כנס פורה, כמו ארבעת האחרונים", אמר מתניה.
יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, האיש הממונה על ההתמודדות של מדינת ישראל עם איומי סייבר: "איומי הסייבר קודרים יותר ויותר. חורף הסייבר כבר כאן, וישראל איננה יוצאת מן הכלל בתחום הזה של איומי סייבר. אחד הפתרונות החשובים הוא הקמת קואליציית סייבר בינלאומית, כיוון שהאיומים מקיפים את העולם כולו וכך דרכי ההתמודדות".
"יש יותר ויותר ניסיונות לפגוע בתשתיות קריטיות. יש יותר ויותר ניסיונות לפגוע בתעופה האזרחית, והם גברו מאז יצא לאוויר העולם המטוס החדש של בואינג הדרימליינר. יש יותר ויותר תופעות של התערבויות באמצעי סייבר בבחירות לאומיות ואפילו לפגוע במוראל של אוכלוסיות. ההאקרים מנסים לפגוע בחומרה ובתוכנה", אומר אונא.
עוד אומר אונא: "החל מתחילת השנה פועל מערך הסייבר כארגון מאוחד שהוא כיום הכתובת הממלכתית לכל המתרחש בתחומי הגנת הסייבר וביטחון סייבר. זה המהלך החשוב שנעשה בתחום מאז יצאה ישראל למסע הסייבר שלה לפני 16 שנה. המערך מטפל בדרכי ההתמודדות באיומי סייבר, תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, עם האקדמיה ועם התעשיות.
וחשוב מאוד נושא שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות ועם ארגונים העוסקים בביטחון סייבר בעולם. יש חשיבות לגילוי מוקדם של איומים ולפיתוח דרכי התמודדות תוך ניצול יכולות אנליטיות, אינטליגנציה מלאכותית ומיטב הטכנולוגיות. בכל התחומים האלו ישראל היא מובילה בגלל ההתמחויות בצה"ל, בגלל המספר הגדול של סטארטאפים והיכולות של התעשיות. בישראל יש רמות גבוהות של חדשנות, יצירתיות".
גיל שוויד, מייסד ומנכ"ל "צ'ק פוינט": "לפני שנה דברתי כאן על העולם המחובר שלנו. ב-2017 היו לנו המון אירועי סייבר. המון דליפות מידע, הפרלמנטים בבריטניה וגרמניה נפרצו, מידע על אזרחים אמריקאים דלף, מפעלים גדולים ניזוקו ועוד. 2017 הייתה קריאת השכמה עבור כולנו בתעשיית אבטחת הסייבר.
התקפות סייבר קפצו לחמשת האיומים הכי נפוצים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו בדור החמישי של האיומים. התעשייה שלנו החלה בסוף שנות ה-80 והתמודדה עם וירוסים בודדים ועם העברת מידע על דיסקטים וכך צמחו חברות האנטי-וירוס. בסוף שנות ה-90 התפתח האינטרנט וההאקרים מצאו דרך חדשה לעבוד. בתחילת שנות ה-2000 החל דור נוסף של אתגרים עם תחילת העבודה עם שרתים ואפליקציות. הדור הרביעי הוא התקפות מתוחכמות יותר של האקרים, שהבינו שעולים עליהם, והחלו להשתמש בשיטות שמורידות את החשיפה שלהם, כמו מיילים שנראים תמימים לכאורה, ובתמורה החלו להופיע תוכנות להתמודדות עם האתגר הזה.
אנחנו רואים התקפות יותר מתקדמות שמשלבות ענן, טלפונים חכמים ועוד – זה כבר לא מדע בדיוני. במקרים רבים, טכנולוגיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מיומנים ולא האקרים חובבים, דלפו לצד הלא נכון וזה מציב אתגר מאד רציני. עלינו להגיב מיידית לכל איום, וברגע שרואים פירצה לטפל בה כי גם זה עשוי להיות אחרי שתקיפה החלה. זה אומר שעלינו להתקדם ואסור לנו להתווכח על איזה איום יותר רלוונטי. עלינו להתמודד באופן משותף ובגישה הוליסטית.
איך אנחנו פותרים את הפער שבו ללקוחות שלנו לוקח זמן להטמיע טכנולוגיה חדשה עד שהיא כבר נהיית לא רלוונטית? המטרה היא לקחת את כל סוגי הטכנולוגיות ולשים אותן תחת מטרייה אחת. זה איפה שאנחנו היום. היום הכל מחובר. הרכבים, תשתיות האנרגיה, הטלפונים. הל זה מטרות וכולן פגיעות. איך מאבטחים את זה – זה כבר הדור השישי של האבטחה. אני קורא לזה ננו-סקיוריטי. אלה ננו-אייג'נטס שנצטרך להתקין בהכל. הם יחוברו למערכת שתספק אבטחה באופן רוחבי. זה משהו שאנחנו עובדים עליו בצ'ק פוינט, לספק הגנה לא רק כאן ועכשיו – אלא 5 ו-10 שנים קדימה".
כנס ותערוכת "סייברטק" הנערכים במרכז הירידים בתל אביב מציגים אתגרים ופתרונות אסטרטגיים לאתגרים הרבים שמציבות התקפות סייבר במגוון רחב של מגזרים, כגון הפיננסים, ביג דאטה, בינה מלאכותית, הביטחון, תעבורה, שירותים, מחקר ופיתוח, אנרגיה, ייצור, שירות, בריאות, תקשורת ועוד.