לאן הולך הכסף של הספורט בישראל?

דיון מיוחד שהתקיים היום בוועדת המשנה לספורט בכנסת עסק בסיבות שגורמות להישגים דלים בספורט הישראלי בכלל והאולימפי בפרט

נרי וייס , י"ד בשבט תשע"ח

ח"כ עודד פורר
ח"כ עודד פורר
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

"יש להשקיע בבניית עתודה ספורטיבית בגילאי הנוער כדי להגדיל את פוטנציאל הספורטאים המצטיינים", כך אמר היום (שלישי) ח"כ עודד פורר, יו"ר וועדת המשנה לספורט בכנסת.

ח"כ פורר ויו"ר וועדת המשנה לספורט בכנסת, אמר את הדברים בדיון מיוחד שהתקיים היום ועסק בהישגים הדלים של הספורט הישראלי בכלל והספורט האולימפי בפרט.

במהלך הועדה הוצג מחקר מקיף שנעשה על ידי מחלקת המחקר של הכנסת ובו נתונים על מספר הזכויות במדליות אולימפיות בישראל, זאת בהשוואה למדינות הדומות לה בבחינת גודל האוכלוסייה וההשקעה הכספית המוקצת לספורט.

מהמחקר שהוצג עולה, כי יחס התפוקה בישראל לא יעיל בהתייחס למסקנה שנדרשת השקעה כספית מינימלית על מנת להגיע להישגים, בלי קשר לגודל המדינה. עוד עלה מן המחקר כי מדינת ישראל מדורגת במקומות הנמוכים ביותר במספר מדליות בהשוואה להיקף השקעה כספית וגודל האוכלוסיה.

לטענת המחקר, הסוד הגדול הוא קודם כל להבין להיכן הולך הכסף הגדול של הספורט בישראל ולנתבו להשקעה לטווח ארוך ומשכילה. "מדינות קטנות מישראל, הן במספר תושבים והן בהיקף השקעה הצליחו להגיע להישגים גבוהים משמעותית בשל ניתוב נכון של ההשקעה", נכתב במחקר שהוצג.

יו"ר הוועדה, ח"כ פורר מ'ישראל ביתנו' אמר בפתח הדיון כי "אם מדינות השוות בגודלן למדינת ישראל הצליחו להגיע להישגים משמעותיים במשחקים האולימפיים אז כנראה שמשהו במערכת אינו עובד כראוי".

לשם חידוד הפערים השווה ח"כ פורר את ההשקעה הכספית של ישראל בספורט לעומת זה של הנוגריה: "אם ניקח את הונגריה כדוגמא נוכל לראות שב-50 השנים האחרונות זכו ספורטאיה ב-291 מדליות וזאת לנוכח העובדה כי מספר התושבים בינה לבין ישראל דומה וההוצאה הממוצעת לפנאי ולספורט בישראל עולה על הסכום שמשקיעה בהונגריה".

ח"כ פורר הוסיף כי "ההשקעה הכספית היא מרכיב חשוב אך הפיכת הספורטאים האולימפיים למודל לחיקוי וטיפוח המודעות לספורט הישגי בגילאי הגן ובית הספר היסודי הם מרכיבים חשובים לא פחות". לדבריו, "השקעה במועדונים שיהפכו לבית שני לילדים אחרי שעות בית הספר יוכלו להפוך את התחביב או את החוגים למקצוע לעתיד ומשם למדליה האולימפית הבאה של ישראל. יש להשקיע בבניית עתודה ספורטיבית בגילאי הנוער כדי להגדיל את פוטנציאל הספורטאים המצטיינים".

גיל לוסטיג, מנכ"ל הועד האולימפי התגונן במהלך הדיון כשאמר כי "במשחקים האולימפיים משתתפים 206 מדינות כש-60% מהם חוזרות ללא מדליות. אם ניקח את האולימפיאדה האחרונה לדוגמא נראה ש-87 מדינות זכו במדליות, כשרבות מהן "קנו" את הספורטאים ממדינות אחרות". עם זאת, גם לוסטיג הודה כי "הספורט בישראל הופך להיות ספורט לעשירים, כשלצעירים אין את המשאבים להגיע לתחרויות באירופה ורמת המאמנים לא מספקת. אני יכול לומר שבכל הקשור למאמנים אנו מתכוונים להביא את חלקם ממדינות אחרות".

דודו מלכא, סגן ראש מנהל הספורט וספורט הישגי במשרד הספורט נאלץ להתגונן גם הוא כשאמר: "אין ספק שהיה מצב אידיאלי אם היה לנו עוד מיליארד שקל להקמה ופיתוח מועדוני ספורט, אך אין. קשה היום יותר מפעם להגיע להישגים ובכדי שנהיה ממוקדים התקבלה החלטה לפני מספר שנים על 15 ענפים מועדפים בהם יושקעו מאמצים".

אחד מאותם ענפי הספורט שלא מועדפים ומשכך גם לא מושקעים בהם אף מאמצים הוא ענף ההתאבקות האולימפית, הדומה במובן מסויים לאמנות קרב המגע - ג'ודו.

אילנה קרטיש, מתאבקת אולימפית סיפרה על הקשיים ועל הסיבות להתדרדרות הענף בארץ כשאמרה: "הספורט אותו אני מייצגת אינו מפותח לצערי בישראל. בארה"ב מגלים את הכישרונות במסגרת בי"ס בשיעורי ההאבקות ואצלנו הכישרונות מתגלים בגיל מאורח יותר. אם ייתנו לתלמידי בית הספר היסודי חוגי בחירה, הדבר יוכל לסייע במציאת הכישרונות הבאים ולכוון ילדים לספורט בו יוכלו להתפתח".

בסיום קרא יו"ר הוועדה , ח"כ פורר לשרת התרבות והספורט לקדם החלטת ממשלה משותפת למשרדי הספורט, הפנים והחינוך שתבנה בשת"פ עם בתי הספר והרשויות המקומיות עתודה של ספורטאים ומאמנים שיוכלו להצעיד את ישראל להישגים משמעותיים יותר באולימפיאדות הבאות.


‫הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: neri@inn.co.il