'חקלאות היא הערך של מדינת ישראל'

שדולה חדשה תעודד צעירים לעבוד בחקלאות. היו"ר, ח"כ חיים ילין, רואה בכך יישום חזון ציוני ומסביר למה לטעמו ביו"ש זה לא תמיד כך.

שמעון כהן , ט"ו בשבט תשע"ח

ערכים נשכחים. חקלאות
ערכים נשכחים. חקלאות
צילום: Nasser Ishtayeh

ערכים נשכחים. ילין

שדולה חדשה בכנסת מבקשת לעודד את צעירי ישראל לעבודה בענפי החקלאות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חבר הכנסת חיים ילין העומד בראש השדולה שקיימה היום את כנס ההקמה שלה יחד עם ארגון השומר החדש והתאחדות האיכרים בישראל.

את דבריו פותח חבר הכנסת ילין עם דברים על מותו של המשורר חיים גורי, ובהקשר זה הוא מזכיר את היותו מהלוחמים על שחרור הדרך לירושלים והיותו מאותם שהובילו לכך שירושלים בידינו ושלנו. "אסור לנו לשכוח את ההיסטוריה שלנו. השדולה מחברת בין הדור הצעיר למורשת של חיים גורי, להבטיח את האדמה ולייצר את הציונות מחדש".

"הצעירים שהיו בישיבת השדולה מדברים על ערכים ואדמה ועל חקלאות כאמצעי עיקרי לאחוז בקרקע, שהצעירים שלפני שבעים שנה קבעו את הגבולות עם קביעת התלמים. עם שלא מחובר לקרקע אין לו זכות קיום. אי אפשר אחרת. יש לנו מלחמה אידאולוגית בתוך ישראל בין מי שרוצה להפוך כל שטח פתוח לבטון קניונים ובניינים, לבין מי שחשוב שאם הכול יהיה בטון לא תהיה ציונות ולא יהיו ערכים. לקן חשוב מאוד לשמור על החקלאות, זה לא עוד הייטק ועורכי דין, אלו הערכים של מדינת ישראל. לכן כואב לראות שהמדינה לא נותנת לשר החקלאות את כל המשאבים לשמור על מה שצריך לשמור".

לנוכח דבריו אלה ודברים אחרים שאמר ח"כ ילין על חשיבות ההיאחזות החקלאית באדמה בצפון ובדרום, שאלנו מדוע לא יתמוך גם בחקלאות ביהודה ושומרון. על כך הוא משיב ומבהיר את עמדתו לפיה ביהודה ושומרון המציאות שונה שכן "המחלוקת היא לא על קרקע וחקלאות, אלא אם אתה רוצה לחיות במדינה דמוקרטית ויהודית". לדבריו יש לשאוף ל"מקסימום שטח, מקסימום ביטחון ומקסימום יהודים". ברוח זו יש לשאול "האם צריך גדוד שלם לשמור על פיסטין אחד? האם זה נצרך עבור הקיום של עם ישראל?".

כששאלנו אם לא בדיוק בשפה הזו דיברו על פתח תקווה שאליה הגיע יואל משה סלומון עם מספר זעום של חברים, מוסיף ילין ומזכיר את 11 הנקודות בנגב שבזכותם הפך הנגב לפלא חקלאי והתיישבותי גם בעיני העולם. עם זאת הוא סבור כי המציאות שונה. "השאלה היא אם אתה עדיין בשלב הקמת המדינה. אנחנו במדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון והערכית ביותר במזרח התיכון. אנחנו כבר מדינה ועכשיו צריך לקבוע מקסימום יהודים, שטח וביטחון. לקבוע גבולות כשכל הפרמטרים הללו נשמרים ועד שהשכנים שלנו יבינו את זה נמשיך להתיישב".

בדבריו הזכיר את ההתיישבות בבקעת הירדן ששמונים אחוז ממנה חיה על מחקלאות. בהקשר זה הוא מזכיר הצעת חוק שלו לסיפוח 130 אלף דונם מבקעת הירדן, שטח שאין עליו ספקות וכבר שר התיירות הקצה לפיתוחו 300 מיליון שקל, אך מטעמים של מאבקי קואליציה ואופוזיציה המיזם מוקפא ותקוע.

בהמשך השיחה עמו נשאל חבר הכנסת ילין כיצד מעודדים מוטיבציה חקלאית במציאות שבה כולם מדברים על הייטק וגלגול מיליונים כשאיפת הדור הצעיר ומנגד שומעים על חקלאים שנאלצים לייבש מטעים ולהיאבק על מחירה של כל עגבניה מול טייקוני המרכולים.

לדבריו ניתן לעודד מוטיבציה שכזו בצמצום פערי התיווך על ידי פתיחת "שוק סיטונאי משוכלל כמו בכל מקום בעולם, שלשם הצעירים יביאו לשם את התוצרת ויקבע שם מחיר של 15-20 אחוז מעלות הפרי. כיום כל חברות פערי התיווך מרוויחות והמחיר מגיע לפי שמונה והרווחיות נמוכה. בנוסף ישנו נושא הנחלות, איך דור ההמשך ימשיך? צריך לבנות מנגנון להשארת הדור הצעיר בהחכרה כדי שיוכלו להמשיך ולעבד".

"שמענו איך בערבה צעירים חקלאים מנהלים את החוות של דור המייסדים שאין להם דור המשך. אם זה יקרה ואם נכניס את כל ההייטק לחקלאות ואם לא רק נדבר, כמו שראש הממשלה מדבר ובמקביל פותח את הייבוא, זה יקרה".