כשקם השבוע בישראל קול זעקה נגד הצעת החוק שאושרה בבית התחתון של הפרלמנט הפולני, תהו המחוקקים בפולין מדוע ישראל נזכרה פתאום למחות.
השגריר הפולני שהוזמן לשיחת בירור במשרד החוץ בירושלים, אמר לבני שיחו שהוא מתקשה להבין על מה המהומה. "הרי כשהממשלה אישרה את החוק, לא אמרתם דבר", אמר להם באחת משיחות ההבהרה הקצרות ביותר שנשמעו כאן בשנים האחרונות.
דבריהם של אנשי הפרלמנט והשגריר כוונו למה שאירע בסוף 2016, כאשר הממשלה הפולנית אסרה להתבטא בכל סוג של ניסיון להאשים את פולין במעשי גרמניה הנאצית. העונש על אזכור של מעורבות פולין בשואה על פי החוק ההוא - שלוש שנות מאסר. הצעת החוק החדשה, שאושרה בסוף השבוע שעבר, קובעת גם היא עונש מאסר של עד שלוש שנים למי שישתמש במונחים המייחסים לפולין אשמה בפשעי השואה. אז מה כל כך בוער לפולנים לחוקק את החוק ומדוע ישראל שתקה לפני שנתיים ועלתה לטונים גבוהים השבוע?
ב-22 בנובמבר 2016 ביקרה בפולין משלחת ממשלתית ישראלית. השרים משני הצדדים חתמו על אמנה שבה נכתב בין היתר: "הממשלות מייחסות חשיבות רבה לפעילות החינוכית, בייחוד בכל הקשור למאבק בסטריאוטיפים בשתי המדינות. שתי הממשלות מתנגדות בנחרצות לכל ביטוי של אפליה על רקע גזעי ואנטישמיות, כמו גם כל ניסיון לעוות את ההיסטוריה של העם היהודי והעם הפולני באמצעות הכחשה או מזעור שואת היהודים או על ידי שימוש במושגי זיכרון מוטעים, כגון 'מחנות מוות פולניים'".
היו בהצהרה עוד אזכורים לשיתופי פעולה פוריים בתחום הנצחת זיכרון השואה בין המדינות, אולם חלקם של אזרחי פולין בשואה ושנאתם הקשה ליהודים בתקופת המלחמה לא הופיעו בטקסט. למעשה ישראל הביעה הזדהות עם הרצון הפולני להתנתק מעולם מושגים מוטעה, וזמן קצר אחר כך, אחרי שהממשלה הפולנית העבירה את החוק, לא נרשמה תגובה יוצאת דופן מצד אף גורם בישראל. למעשה לא נרשמה תגובה כלשהי. בירושלים יישרו קו עם החוק הפולני, מתוך הבנה שהוא לא יפגע בחוקרי היסטוריה, או בבעלי תפקידים דומים, אשר חוקרים את המעורבות הפולנית בשואת יהודי אירופה.
את המחיר על השתיקה של אז גובה היום ראש הממשלה הפולני הנוכחי, מטאוש מורבייצקי. "פעולות דיפלומטיות שנועדו למנוע את זיוף ההיסטוריה שלנו ולהגן על שמם הטוב של פולין ושל העם הפולני – לא השיגו תוצאות. עדיין נשמעות הערות, במיוחד בתקשורת הזרה, הרומזות כי פולין והפולנים השתתפו בפשעי מלחמת העולם השנייה", טען השבוע בתגובה לזעם הישראלי.
מי יקבע מה האמת?
המתיחות עם רוסיה גורמת בשנים האחרונות להתעוררות הלאומנות הפולנית, וזו מצידה גוררת ניסיון של היסטוריונים, פוליטיקאים ופעילים לנקות את מדינתם מאשמה כלשהי ביחס למלחמת העולם השנייה ולשואה, גם כשהעובדות ההיסטוריות מראות אחרת.
במסגרת זו נפתחה חקירה נגד יאן גרוס, היסטוריון פולני-אמריקני שכתב על טבח היהודים על ידי פולנים בידוובנה ב‑1941. מדובר בחקירה פלילית בגין "העלבת האומה הפולנית". גרוס כתב שהפולנים הרגו יותר יהודים מגרמנים במהלך שנות השואה, ועל כן נחקר. לטענתו יש בידו הוכחות לכך שאזרחי פולין, חלקם גם בשל הסתה ואנטישמיות, רצחו כ‑150 עד 200 אלף יהודים בשנות השואה. הפולנים גם זועמים על פרסום דבר הרצח שביצעו פולנים בעשרות ניצולי שואה יהודים בעיר קיילצה בשנת 1946, וטוענים שמדובר ב"סיפור מורכב". שרת החינוך הפולנית אף הכחישה בשידור חי בטלוויזיה שמעשים אלו בוצעו על ידי פולנים, העובדות כבר לא באמת מעניינות.
"אני התרעתי על כך כבר לפני שנה וחצי כשזה עבר בממשלה, אבל לא בתקשורת אלא בשיחות עם מי שהיה צריך לשמוע. עד עכשיו זה לא עזר, אני מקווה שעכשיו זה יעזור", אומר רבה של פולין, הרב מיכאל שודריך, בשיחה עם 'בשבע'. לדבריו, כבר בשנת 2016 התריע בפני בכירים בישראל ובפולין מפני הצעת החוק שעברה בשתיקה ומטרתה הייתה להסתיר עד כמה שאפשר את מעורבות הפולנים בשואה.
מה לדעתך הבעיה המרכזית של החוק הזה?
"הבעיה המרכזית היא שלשון החוק עדיין אינה ברורה מספיק. הוא מדבר על כך שאזכור הביטוי 'מחנה השמדה פולני' הוא פשע פלילי. לגבי זה אני לא אומר שזה נכון, אבל אפשר להבין זאת כי מחנות ההשמדה הוקמו על ידי גרמניה והם היו אחראים על כך. השאלה היא אם העונש הוא בהתאם לפשע. גם החלק השני בעייתי, כי לפיו מי שאומר שקר על מעורבות הפולנים בשואה - זה ייחשב כעבירה פלילית. השאלה היא איך ייקבע מה שקר ומה לא. הרי אם אני אומר שפולנים הרגו יהודים בשואה - זו אמת. אם אני אומר שהפולנים בנו את אושוויץ - זה שקר, או שיש אבחנה ואסור לומר שום משפט על מעורבות הפולנים בשואה וכל אמירה כזו תיחשב לעבירה פלילית".
רבה של פולין מאמין כי יש להקים גוף בלתי תלוי שיעסוק בנושא. "אני תומך בהצעה של ועידת רבני אירופה להקים גוף של אקדמאים פולנים ויהודים שאינו קשור לממשלה, שיקבע אמות מידה לגבי החוק וגם יבדוק את מה שקרה ובאופן אובייקטיבי יחליט מה הפולנים כן עשו ומה לא".
הקהילה היהודית, עם זאת, מתונה מאוד ביחסה להצעת החוק החדשה של הבית התחתון של הפרלמנט. נשיאת הקהילה היהודית בוורשה, אנה צ'יפצ'ינסקה, אמרה לנו השבוע כי "יש דאגה בנוגע לחוק וחשוב לקיים עליו דיאלוג. צריך לדון בזיכרון השואה, גם אם יש נקודות שכואבות לאזרחים כאן. ההשפעה של השואה ניכרת בנו עד היום והזיכרון הוא חלק מהבסיס. הגבלת ההתבטאויות בנוגע לזיכרון עלולה לגרום לעיוות של מה שבאמת התרחש".
חגגו יום הולדת להיטלר
ניסן צור, עיתונאי ישראלי שמדריך גם קבוצות תיירים מישראל, מתגורר בקרקוב ב-13 השנים האחרונות. הוא מסביר שבקהילה היהודית חוששים להגיב באופן משמעותי מחשש שיסתבכו. "פולין היא מדינה שניסתה לאורך הרבה שנים להילחם באנטישמיות ולהסתיר אותה, אבל מאז כניסתה של הממשלה הנוכחית בראשות מפלגת 'חוק וצדק' הלאומנית, המצב התדרדר כאן במיוחד. בשנתיים האחרונות מצב היהודים השתנה לחלוטין. יש הרבה מאוד גילויי שנאה ואנטישמיות, שלא תמיד זוכים למענה מרשויות החוק הפולניות", מסביר צור.
איך זה מתבטא בשטח?
"בחודש נובמבר האחרון היה מצעד לציון יום העצמאות הפולני. יותר מ-60 אלף פולנים צעדו ברחובות כשחלק לא קטן מהם נשאו כרזות אנטישמיות. שרי הממשלה הפולנית שנשאלו על הנושא סירבו לגנות את גילויי האנטישמיות, ואמרו שהיה מדובר ב'מצעד מרהיב של פטריוטים פולנים'. אפשר לומר שהאנטישמיות והאנטישמים מרגישים הרבה יותר בנוח בפולין, וכל מי שחשש בעבר והוריד את הראש מרגיש ממש בנוח להפגין אנטישמיות בפומבי. רק לפני ימים אחדים הראתה הטלוויזיה הפולנית תמונות ממצלמה נסתרת של קבוצת ניאו-נאצים חוגגים בפולין יום הולדת להיטלר. אלה דברים שבממשלות קודמות לא היו עוברים עליהם לסדר היום".
ויהודים מרגישים את האנטישמיות ברחוב ביומיום?
"מספר התקריות האנטישמיות בפולין עלה באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. יש לי בפולין חבר קרוב שעומד בראש ארגון פולני שמטרתו להילחם בתופעות של גזענות ואנטישמיות בחברה הפולנית, ובדו"ח האחרון שלהם פורסם כי יש עלייה דרמטית במספר ביטויי השנאה כלפי יהודים. המצב בתחום הזה הולך ומתדרדר ואין מי שיעצור את ההתדרדרות הזאת".
למרות הדברים הקשים, הרב שודריך אופטימי: "יש לנו קשר טוב גם עם לשכת הנשיא, גם עם כמה מחברי הפרלמנט, ואנחנו עובדים על הנושא בצורה מאוד אינטנסיבית כדי לשנות את הצעת החוק".
בירושלים מבינים שהנושא הוא לא רק החוק אלא ההקצנה הפולנית. השבוע בשיחה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא פולין מתאוש מורביצקי, סוכם לפתוח בדיאלוג מיידי בין צוותים של שתי המדינות, כדי לנסות להגיע להבנות בנושא החקיקה.
אך ספק אם הצעד הזה ישנה משהו. סגנית יו"ר הפרלמנט הפולני אמרה השבוע שהצעת החוק טובה מאוד לארצה, ואסור לשנות בה אפילו מילה אחת. לא מעט פוליטיקאים פולנים חושבים כך גם הם. אומנם מדובר בחוק שאמור לעבור עוד את הבית העליון של הפרלמנט ולקבל את חתימת הנשיא, אבל השתיקה מול החלטת ממשלת פולין לפני שנתיים עדיין מהדהדת ומקטינה את מרחב התמרון הישראלי.
במשרד החוץ מאמינים שבהידברות יוכלו ליצור בתוך החוק הבהרות שיאפשרו להמשיך את השיח סביב השואה, כולל על מעורבות פולנים ברצח יהודים. השאלה היא עד כמה תהיה לכך סובלנות בפולין, שכפי שכבר הובן, פחות ופחות סובלנית למה שפוגע, כביכול, בשמה הטוב.