דו"חות תנועה לנהגים פלשתיניים לא תמיד נאכפים. תאונה ביו"ש
דו"חות תנועה לנהגים פלשתיניים לא תמיד נאכפים. תאונה ביו"שצילום: אורן נחשון, פלאש 90

"חזרנו הביתה, נוסעים בכביש, בקטע הספציפי הזה אין כל כך תאורה, יש שם גם כמה בורות די עמוקים על הכביש מהגשם האחרון, פתאום אני רואה מולי רכב שעושה צלחות על הכביש במהירות ומיד אחר כך 'בום'", כך תיאר אוהד ליפניק, אבי המשפחה משבי שומרון, את התאונה הקטלנית שאירעה בשבוע שעבר ובה נהרגו שני ילדיו, רואי ואורי ז"ל, ורעייתו שירלי נפצעה קשה.

הסיפור של משפחת ליפניק הוא עוד תזכורת למצב הכבישים ביו"ש. תשתיות התחבורה אינן בטיחותיות, ותרבות הנהיגה בכבישים מאופיינת בחוסר זהירות ובאי-ציות לחוקי התנועה. מהירות גבוהה, חציית קו הפרדה רצוף וכלי רכב שמגיחים מהנתיב הנגדי הם רק חלק מהמראות היומיומיים בכבישי יו"ש. לעיתים לתופעות אלו שותפות גם משאיות וסמיטריילרים.

האב משחזר: "הרכב עף עלינו במהירות מטורפת"יותם רונן, וואלה!NEWA

איש הישר בעיניו יעשה", כך הגדיר מבקר המדינה יוסף שפירא את תרבות הנהיגה הפרועה ביהודה ושומרון. בדו"חות מהשנים האחרונות הוא מתריע כי מרבית תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון אינן בטיחותיות, דבר אשר גורם לסיכון יומיומי של חיי אדם. עוד ציין המבקר כי תאונות דרכים שבהן מעורבים נהגים פלשתינים ונהגים ישראלים, הן בעלות פוטנציאל גבוה להפוך לגורם המחולל הפרות סדר בקנה מידה נרחב.

"תאונות הדרכים גובות חיי אדם הרבה יותר מהטרור, וזה נובע מתשתיות שאינן עומדות בשום סטנדרטים, ומתרבות נהיגה פרועה של נהגים מהרשות הפלשתינית שלא קיימת בשום מקום אחר במדינת ישראל", אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. "יש תופעה רחבה של נהיגה בלי רישיון ועם רכבים שהורדו מהכביש. רכב שהורד מהכביש ונוסע על מאה קמ"ש עם נהג שאין לו רישיון ואז נכנס לשלולית, מביא לתוצאות נוראיות. בכביש שבו אירעה התאונה של משפחת ליפניק נהרגה לפני שנה מזל נעים, גננת מהיישוב עינב, כשערבי שנסע בצורה פרועה התנגש בה".

מספר תאונות הדרכים עם נפגעים ביו"ש עולה בכל שנה. בשנת 2017 המספר עמד על 613 תאונות, מתוכן כ-134 קשות וקטלניות, עלייה של 9.5 אחוזים בהשוואה לשנת 2016. גם מניין ההרוגים עולה בהתמדה, מ-22 הרוגים בשנת 2015 ל-42 ב-2017. באופן לא מפתיע, ב-75 אחוזים מהמקרים מעורבים כלי רכב פלשתיניים. בתאונות הקשות והקטלניות אחוז הנהגים הפלשתיניים המעורבים גבוה אפילו יותר.

מבדיקת 'בשבע' עולה כי הנתונים חמורים שבעתיים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא סופרת את ההרוגים והפצועים הפלשתינים, וכך נוצר מצב שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודה בשיחות סגורות כי הם מתייחסים ליהודה ושומרון בהתאם למספר התושבים היהודים בלבד. השומרון למשל מקבל תקצוב מהממשלה בהתאם לכ-100 אלף איש, אך בפועל נוסעים בכבישים אלו קרוב ל-800 אלף. התוצאה הישירה היא שאין מי שיתקן בורות שנוצרים מתנועה מאסיבית של מאות אלפי כלי רכב, וכבישים דו-נתיביים שאמורים להיבנות לא נסללים.

לא שילמת? לא תיכנס

על מי מוטלת האחריות למצב הקשה? לפי דו"ח המבקר, האחראי העיקרי לכבישים הוא המינהל האזרחי, הריבון על ההתיישבות ביו"ש. אולם במינהל האזרחי מסירים אחריות וטוענים שהנושא אינו באחריותם. את האחריות באשר לתקינות הכביש הם מפנים ל'נתיבי ישראל' - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, ועל פעילויות אכיפה ומתן דוחות למשטרת מחוז ש"י.

במשטרה טוענים כי הם פועלים לאכיפת חוקי התעבורה בכבישי יו"ש כמו גם בכל מקום ברחבי הארץ. "בשנה החולפת נרשמו כ-73,000 דו״חות תנועה באזור יו״ש, עלייה של 12 אחוזים בנפח ובכמות האכיפה ביחס לשנת 2016. במסגרת אכיפה זו כ-2,200 רישיונות נפסלו, כ-1,400 רכבים הושבתו וכ-1,200 רכבים הורדו מהכביש", נמסר מהמשטרה בתגובה לפניית 'בשבע'.

אלא שבפועל ישנו מחסור חמור בתקנים לשוטרים ביו"ש, ומספר כלי הרכב הרב בכבישים גורם לפעולות האכיפה להיות פחות אפקטיביות. שטחו של השומרון הוא כ-2,800 קמ"ר וחיים בו קרוב ל-800 אלף יהודים וערבים, אך פועלים בו רק 12 שוטרי תנועה. לשם השוואה, שטחה של העיר פתח תקווה קרוב ל-40 קמ"ר, מספר התושבים בה הוא כ-280 אלף תושבים, ובה פועלים כ-14 שוטרי תנועה. גם במועצות אחרות ביו"ש המצב לא פחות גרוע. שטח המועצה האזורית דרום הר חברון הוא 1,000 קמ"ר, יש בה 8,000 תושבים, אך רק שלושה ניידות של משטרת התנועה פועלות בה. "בגדול יש פעולות אכיפה, אבל לא על כל הכבישים ולא בכל הזמנים", אומר יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית דרום חברון. "מבחינתנו אנחנו מציפים כל הזמן לגורמים הרלוונטיים ליישם פעולות יותר ויותר מהסוג הזה".

אלא שמתברר שגם כאשר כבר מתבצעת אכיפה משטרתית כלפי עברייני תנועה פלשתינים, הסיפור לא נגמר. כבר יותר מעשור שהתביעה הצבאית ביהודה ושומרון הפסיקה לנהל את התביעה בתיקי תעבורה נגד נהגים פלשתינים, למעט בתיקים של תאונות דרכים קטלניות, ותאונות "פגע וברח". בנוסף לכך, מסמכי הרישוי של נהגים פלשתינים אינם מעודכנים במסופי המשטרה, דבר המונע את יכולת האכיפה בזמן אמת, זאת אף על פי שהנתונים נמצאים במינהל האזרחי.

גם דו"חות תנועה שרושמת המשטרה לעברייני התנועה פלשתינים, לא תמיד נאכפים. מבחינת המשטרה ישנו רצון רב לאכוף, אך בפועל להכניס כוח משטרה בליווי צה"ל לעיר ערבית כדי לגבות חוב של כמה מאות שקלים, הוא לא דבר ישים. "לא נשלח כוח ימ"מ לשכם כדי לגבות מאה שקל", אומרים לנו במשטרה.

פתרון אחד אפשרי שאושר בממשלה לפני כחודש, הוא נוהל חדש שיזמה שרת המשפטים איילת שקד. על פי הנוהל החדש, פלשתיני שחייב כספים לאחד הגופים במדינה לא יוכל להיכנס לשטחי ישראל הקטנה. הנוהל שהיה קיים עד כה היה מסורבל, ודרש מכל רשות שלטונית או נושה שהחזיק בחוב לפנות אל הממונה על העזרה המשפטית במשרד המשפטים בבקשה למנוע כניסת חייב משטחי הרשות הפלשתינית אם חלף המועד המצוין על גבי הדו"ח לתשלום, או אם הוא לא הגיש בקשה להישפט. בנוסף לכך, על החוב היה להיות מוגש לביצוע בהוצאה לפועל בישראל, תוך מתן דגש כי חלף המועד הנקוב באזהרה.

הנוהל החדש אמור לסייע באכיפה כלפי רובה של האוכלוסייה הפלשתינית שנמצאת באינטראקציה עם ישראל, בין אם אלו עשרות האלפים שעובדים בישראל או מי שנפגשים עם המינהל האזרחי, וכל מי שצריך לעבור לירדן, להיות מטופל בבית חולים ישראלי או להיכנס לישראל בימי הרמדאן. במוקדם או במאוחר נקודות ההשקה הללו גורמות לו להעביר את הכרטיס האישי שלו במסוף, ובסופו של דבר לשלם את החוב.

הבעיה היא שחלק ניכר מהפלשתינים כלל אינם יוצאים משטחי יו"ש, וכלפיהם טרם נמצא פתרון לאכיפת הדו"חות. "למרות כל האתגרים, האכיפה גדלה והולכת ונהיית יותר ויותר אפקטיבית, עם עוד ניידות ועוד שוטרים", אומרים במשטרה, "אולם אי אפשר להתעלם מהנתונים של המעורבות הפלשתינית בתאונות בכבישים. מישהו צריך לשבת עם ראשי רשויות פלשתיניים כדי שיתחילו להפעיל התנהגות נכונה של פעילות בכבישים ותרבות נהיגה. אנחנו מתריעים על כך שוב ושוב בוועדת המשנה של הכלכלה בפני חברי הכנסת", מציינים במשטרה.

בהקשר זה יש לציין כי דווקא כאשר יש צרה משותפת, צומחים שיתופי פעולה מפתיעים. במשרדי המועצה האזורית שומרון נערכו בחודשים האחרונים כמה מפגשים עם נציגים פלשתינים, כשעל הפרק שיתוף פעולה סמוי בין תושבי ההתיישבות לאנשי הנהגה פלשתינים במטרה להגביר את המודעות לתאונות הדרכים.

כמו במדינת עולם שלישי

כלי נוסף שבו משתמשת המשטרה הוא החרמת רכבים. ביו"ש ישנה תופעת רחבת היקף של "משטובות" - מכוניות מישראל שנמכרו לפירוק ושופצו ביו"ש, ולוחיות הרישוי הצהובות לא הוסרו מהן. ברגע שמשטרת ישראל מאתרת רכבים אלו היא מחרימה אותם לאלתר, ולא משיבה. באשר להחרמת כלי רכב מנהגים עבריינים ברשות הפלשתינית, הנושא מורכב יותר. "אם מדובר בעבריין סדרתי, המשטרה תחרים לו את הרכב, אבל לא לכל אחד שחייב כסף אנחנו נבוא ונחרים את הרכב. הסנקציות מספיק חזקות ששווה לו לשלם את הכסף, במוקדם או במאוחר הוא ייפגש בגורם ישראלי ויחזיר את חובו", אומרים במשטרה.

גם באשר לתקינות הכבישים מבוצעות פעולות. מאבק ממושך שהובילו ראשי רשויות מיהודה ושומרון, תוך הקמת אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה נתניהו בירושלים, בדרישה להעביר את התקציב הדרוש לסלילת כבישים עוקפים בכל אזור יהודה ושומרון נשא פירות. השבוע נחנך במעמד ראש הממשלה וראשי מועצות כביש עוקף נבי אליאס במסגרת כביש 55 בעלות של כ-54 מיליון שקלים. כמו כן מתוכנן כביש 'לב יהודה' אשר עוקף את אל-ערוב ומאפשר חיבור מהיר מאזור יהודה, קריית ארבע-חברון, לירושלים, וכן כביש עוקף חווארה, שיאפשר חיבור טוב יותר מצפון השומרון לאריאל ולמרכז. גם לעיר מודיעין עילית ניתן מענה לגודש הקיים. בטווח הקצר תבוצע הכפלה של הכביש הקיים ממודיעין עילית ועד צומת לפיד, ובטווח הארוך מתוכנן מחלף שילת, וכן כביש ישיר נוסף מהעיר ועד צומת מכבים על כביש 443.

"משרד התחבורה מקדם תוכנית מהפכנית לפיתוח תשתיות הכבישים והתחבורה הציבורית ברחבי יהודה ושומרון, בהיקף של מיליארדי שקלים. המיזם ייתן תנופה גדולה לפיתוח ההתיישבות היהודית ביהודה שומרון וירושלים, וישפר את הנגישות והבטיחות של האוכלוסייה הישראלית והפלשתינית", כך נמסר מדוברות משרד התחבורה לפניית 'בשבע'. "הפרויקט כולל כריית מנהרות, מחלפים, כבישי גישה חדשים, כבישים עוקפים, הרחבת כבישים ראשיים, ריבוד מחדש של כבישים וחיבור מהיר של מועצות וערים למטרופולין גוש דן וירושלים, באמצעות רכבות קלות ונתיבי תחבורה ציבורית מיוחדים".

למרות ההצהרות הגדולות מטעם משרד התחבורה, בפועל עד ליישום חלק מהפרויקטים יעברו שנים אחדות, ובינתיים התושבים מסתכנים. "הכתובת היא ראש ממשלת ישראל. צריך שהנושא יהיה על ראש שמחתו, הגיע הזמן להפסיק לחיות במדינת עולם שלישי", אומר דמרי. "עד היום קיבלנו פירורים, יו"ש מופלית לרעה. קצב הגידול גבוה מאוד, יותר רכבים ויותר תושבים, צריך להבין את המשמעויות של כך. ראש הממשלה לא קיבל הכרעה מדינית שזה בראש סדר העדיפויות שלו, הוא צריך לקבל את ההחלטה שאנחנו משקיעים בתשתיות".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל למען ההתיישבות בכל התחומים וגם בבנייה ובתשתיות. לראיה, ובהתאם להתחייבות ראש הממשלה, אושר לאחרונה סכום של 800 מיליון שקלים לטובת שדרוג וסלילת כבישים ביו"ש. 200 מיליון מתוכם כבר הוקצו בשנת 2017 לתקצוב פרויקטים, ובמסגרת דיוני התקציב האחרונים הממשלה אישרה תוספת של ה-600 מיליון שקלים הנותרים. בנוסף לכך, רק השבוע חנך ראש הממשלה נתניהו את כביש מספר 55 בשומרון, שתוקצב בנפרד. כביש עוקף זה הוא חלק ממערך הכבישים העוקפים שסוללת הממשלה ברחבי יהודה ושומרון. ראש הממשלה נתניהו ימשיך לפעול למען יהודה ושומרון".

[email protected]