ללא אכיפה. מחצבות ביו"ש
ללא אכיפה. מחצבות ביו"שצילום: עיסאם האשלמון, פלאש 90

בכנס מיוחד שהתקיים השבוע נחשפו ממדיה של תופעת המחצבות הפלשתיניות הנוגסות בהרי השומרון ללא אכיפה ומעצורים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר הפורום לישראל ירוקה, גלעד אך, שהציג את הנתונים בפני באי הכנס.

אך מספר כי "במשך שנים אנחנו מתעדים מפגעי איכות סביבה שמתרחשים באזור כמו מטמנות פיראטיות לפסולת, מפעלים לא חוקיים, זיהום מים, תחנות דלק וגם חציבה פיראטית. בשנה האחרונה עשינו סקר בכל יהודה ושומרון כדי להבין את היקף התופעה. זיהינו שמדובר בעשרים אלף דונם של מחצבות פיראטיות ממבוא דותן בצפון ועד יתיר בדרום".

מבדיקת ארגונו של אך עולה כי תוצרי המחצבות הופכים לקלף בשוק הישראלי שיש בכוחו גם לייצר פגיעה כלכלית בהיותו חסר פיקוח ובמחירים נמוכים. "רוב החומר מועבר למשק הישראלי ללא יכולת של שום גוף להתחרות איתו כי הם לא עומדים בסטנדרטים של איכות סביבה, שכר מינימום וכו'. זה מגיע למצב שבו הם מציפים את השוק בחומר ממחצבות פיראטיות מיהודה ושומרון וגומרים את כל שדרת ההר".

המחירים הנמוכים מייצרים ביקוש גבוה לתוצרת של המחצבות הפיראטיות והתופעה הולכת ומתעצמת.

על היעדר האכיפה מול מחצבות אלה מספר אך כי החוצבים ממקמים את המחצבות בתפר שבין שטחי B ו-C והתוצאה היא ש"כאשר מישהו דורש לאכוף אומרים לנו ולאזרחים אחרים שמדובר בשטח באחריות הרש"פ ואין למינהל האזרחי יכולת לאכוף, ומנגד כיוון שהם על הגבול אין להם בעיה להגיע לתחומי הקו הירוק ולישובים ביהודה ושומרון".

במעברים כדוגמת רנטיס, אורנית וכיוצא באלה בין יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ מציגים החוצבים תעודות מזויפות של אותן מחצבות בודדות שכן עומדות בדרישות החוק, והחייל שבמחסום חסר כלים לבדוק את אמיתות התעודות ואין לו אלא לאשר כניסה של המשאיות על תכולתן ההרסנית לכל מקום ברחבי הארץ.

התוצאה היא ש"חלק גדול משדרת ההר המרכזית הופך למין פצעים כאלה וכשהקבלנים הפלשתינאים מסיימים לחצוב הם משאירים את ההר כך ועוברים לנקודה הבאה. כך אפשר לראות את הבור שנפער ליד תחנת הדלק פסגות, הקבלנים סיימו לחצוב ופשוט השאירו את זה כך ועברו למקומות אחרים".

"כל תעשיית האבן בעיקר מאזור גוש עציון וחברון בשעות הלילה עוברת על משאיות לירדן ואפילו ערב הסעודית, כך עולה משיחות עם נהגים. קוראים לזה 'אבני ירושלים' והיעד הוא ריאד שבסעודיה".

מדבריו של אך עולה כי בכל ההסכמים שנחתמו עם הפלשתינאים לא נקבע כל איסור לחצוב ולהרוס את הנוף והסביבה וכאשר מדובר בשטח המצוי בשליטה אזרחית פלשתינית אין לישראל יכולת אכיפה. בדבריו הוא מציין את הפער בין סיכומים שבכתב למציאות בשטח, שכן על פי הקריטריון שנקבע בהגיע משאית למחסום היא אמורה לשפוך את תכולתה ולהעמיס אותה מחדש במדיניות 'גב אל גב', אך בפועל הדברים אינם מתבצעים וכשהנהגים מציגים תעודות מזויפות ניתנת להם האפשרות לעבור.

"הגשנו עתירה לבג"ץ נגד המינהל האזרחי על חוסר האכיפה ובתשובת המדינה נאמר שאמנם מדובר במחצבות לא חוקיות אבל בסמכות מפקד האזור להשאיר את המחצבות גם בניגוד לחוק על פי שיקולים כבדי משקל כמו כלכלת האזור. בית המשפט העליון קיבל את תשובת המדינה בסוגיה הזו", מספר אך על התשובה שהוצגה גם בכנס.

על מנת להגיש את העתירה "בחרנו ארבע מחצבות שלכל הדעות נמצאות בשטחי C וללא היתרים ומעבירות לישראל ולירדן כמויות ענק, איתן הלכנו למנהל האזרחי וביקשנו לראות היתרים ואחרי עשרה חודשים קיבלנו תשובה שאין היתרים ועם זה הלכנו לבג"ץ".

על מנת להתחיל את ההתמודדות, אומר אך, ניתן לבצע כמה צעדים: "לקחת את כל מחצבות שטחי C ולהחיל עליהן את הנהלים של מחצבות חוקיות שנמצאות במדינת ישראל וביו"ש". בין הנהלים הללו מזכיר אך את "הקרן לשיקום מחצבות שקובעת שאחרי יישום פוטנציאל החציבה החוצב צריך לשקם בסכום שנצבר במהלך החציבה את האתר ושכבות שכבות מחזירים את ההר לקדמותו. בקרן יש כיום שני מיליארד שקל מאותן הפרשות מחציבות. כעת יודעים איפה המחצבות. שמנו תיעוד מדויק על המפה של המחצבות וכל מה שנותר זה להחיל עליהן את חוק שיקום מחצבות. כשאותן מחצבות ייכנסו לנוהל מחייב העסק ייראה שונה לגמרי. כרגע במצב הנוכחי בעוד עשרים שנה פני השטח ייראו אחרת לגמרי מכפי שאנחנו מכירים אותו, כולל אתרים ארכיאולוגים ואתרי עתיקות ונופים. כל ההרים נטחנים".