אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: אייסטוק

האמן בועז ארד (62) שם היום (ו') קץ לחייו, יממה לאחר פרסום תחקיר ב"מאקו" שבו נחשף כי ניהל מערכת יחסים עם תלמידה בבית הספר תלמה ילין.

ארד אמר בתגובה לכתבת לפני הפרסום "היו לי גם תלמידים ותלמידות שהיו חברים שלי בזמן שלמדו בתלמה ילין, אבל מעולם לא נחצה איתם גבול. יש מערכות צדק בכל העולם, גם בישראל, ואדם חף מפשע עד שמוכחת אשמתו.

ויש חוק התיישנות. ברגע שייצאו הטענות האלה לעולם את גוזרת את דיני מאחר שלא תהיה לי הזדמנות להתגונן בפני האשמות אלו בבית משפט. אני לא אוכל להסתכל לאמא שלי בעיניים, אין טעם לחיי, המשמעות של זה היא לסיים את חיי. כל אחד מנסה לגזור פה קופון".

"אני לא במצב שאני יכול להגן על עצמי כי את לא חושפת בפניי את שמותיהן של אותן נשים. נשאר לי לדפוק כדור בראש. הרכילות הזאת דפקה לי את החיים. זה פוגע לי בקריירה, בקשרים עם אנשים, מאז שהתחלת לעשות את התחקיר שלך. אני לא מאשים אותך בכלום, אבל אני לא ישן בלילות בגלל זה, כל החיים שלי הם סביב הדבר הזה, עם הבחורה הזאת שפגעתי בה לא בכוונה. זה לא נותן לי מנוח. אני מסתכל לאחור ואני מבין שדפקתי לה את החיים, אני מתבייש בזה, מרגיש רגשות אשם. יש לי מעט חברים, אין לי משפחה, אני משתדל לעשות טוב לסטודנטים שלי, לעשות אמנות. אם את לוקחת את זה ממני אני לא ממשיך ללמד, לא מציג. אין לי טעם לחיות".

‏תגובת מאקו: ״אנו מביעים את צערנו למשפחתו של בועז ארד. שורה של עדויות על מערכות יחסים אינטימיות הגיעו למגזין ונבדקו בזהירות. דבריו של ארד הובאו במלואם בכתבה. הסיפורים המגיעים לתקשורת מעלים סוגיות מורכבות ואנו נדרשים אליהן מידי יום. ההחלטה לפרסם את התחקיר התקבלה בלב כבד אך שלם״.

ארד היה אמן בכיר, מרצה ואוצר, מרצה בכיר בבצלאל, בבית הספר "קמרה אובסקורה" ובמדרשה לאמנות בבית ברל. בין השנים 1983 עד 2006 שימש מרצה לאמנות בתיכון "תלמה ילין" בגבעתיים. מאז 2009 שימש אוצר הגלריה של המדרשה בתל אביב, הירקון 19.

הוא זוכה פרס מוזיאון פתח תקווה לאמנות וזוכה פרס "עידוד היצירה", של משרד המדע, ומשרד התרבות והספורט.