תעשה טובה, לעצמך

הרב שמואל רסקין - שליח חב"ד לבודפשט ורב הקהילה הישראלית בעיר, מפרסם בכל יום חמישי "פוסט שבועי". הנה הפוסט לפרשת "תרומה".

הרב שמואל רסקין , א' באדר תשע"ח

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

הרבנית רבקה, אשת האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון זי״ע, נהגה להכין מרקחת מיוחדת מפירות שהייתה עוזרת ומועילה לילדים חולים. כל בני העיר ידעו שכאשר ילד חולה, יש לפנות אל הרבנית ולבקשת קצת מרקחת.

פעם באה אשה וספרה בצער שבנה הקטן חולה ואשר על כן היא מבקשת לקבל את המרקחת. מיד ציוותה הרבנית לעוזרת הבית לתת לאשה מכל מיני המרקחת שהיו לה בבית, וכך עשתה. אבל משהו בסיפור לא מצא חן בעיני העוזרת, היא חשדה באשה זו שאינה דוברת אמת.

בערב, עברה העוזרת של הרבנית ליד ביתה של האשה בכדי לבדוק את הדבר. ואכן, התברר שחשדה היה מוצדק: הילד היה בריא ושלם, ומסביב לשולחן ישבו אורחים והטיבו את ליבם במרקחת הטעימה של הרבנית...

אצה העוזרת לספר לרבנית את דבר רמאותה של האשה, אשר בחוצפתה הרבה שיקרה בעזות מצח ואמרה שבנה חולה על מנת לקבל בערמה את המרקחת, כאשר במציאות הילד נראה בריא וחזק. להפתעתה של העוזרת, אורו פניה של הרבנית! "מה את אומרת, הילד בריא? איזה יופי, ברוך השם! כל כך דאגתי לשלומו"...

השבוע נפתחה המגבית היהודית הראשונה. פרשת השבוע עוסקת במסע גיוס הכספים הראשון בהיסטוריה. משה יזם את גיוס הכספים כדי לבנות את משכן האלוקים במדבר, וזו הזדמנות לשיעור מאלף בנתינה.

המסורת היהודית מלמדת אותנו שאותם אנשים שנותנים, בעת ובעונה אחת הם גם מקבלים. האמת היא, שבנתינה אנו למעשה מקבלים יותר ממה שאנו נותנים. אנו מקבלים לא רק פיסת שמיים בגן העדן המרוחק, אלא כאן ועכשיו. במערכות היחסים שלנו – במשפחה, בעסקים או בקשרינו החברתיים – אנו לרוב מקבלים נדיבות תמורת נדיבות, ואנו מגלים כי הצד השני נענה ומשיב בדרך דומה של נתינה. אולם עצם העובדה שעשינו מעשה טוב, מעשה שהוא נכון, אמיתי ואצילי, מעניק לנו תחושת סיפוק רבה.

עובדה זו שופכת אור על הביטוי הלא שגרתי בדבריו של ה' למשה בפרשת השבוע, "ויקחו לי תרומה" – מדוע 'יקחו'? הרי לכאורה 'לתת' תרומה יהיה מונח מדויק יותר. אולם מאחר שכשאנו נותנים אנו גם מקבלים, הרי המילה "יקחו" הולמת ומתאימה.

מאותה סיבה, אנו מוצאים שהביטוי העברי "גמילות חסדים" מופיע תמיד בלשון רבים. כיוון שבכל פעם שבה מישהו עושה מעשה חסד אחד ויחיד, לפחות שני בני אדם מרוויחים מכך – הנותן והמקבל גם יחד.

במשך השנים ראיתי אנשים טובים, אנשים נותנים, שחלקו עצמם עם אחרים וטיפלו בהם, אולם לאחר שנים של נתינה, הם הפסיקו לתת. מדוע? – מפני שהם נתמלאו תסכול מחוסר ההערכה על כל עבודתם הקשה. אחרי כל מה שהם עשו למען אחרים, הם לא קיבלו אפילו ברכת "תודה רבה". כך שהם התאכזבו, התפכחו מאשליותיהם ובמקרים מסוימים אפילו נעשו מרירים. הם פרשו מחיי הציבור ומהמשרות שהם מילאו בשירות הקהילה.

כמה עצוב שאנשים אלו לא נוכחו לראות ולדעת, שאפילו אם בני אדם בדרך כלל לא רוחשים הערכה והכרת תודה על מאמצים שאחרים עשו בשבילם, עדיין א-לוקים הכל-יכול מבחין בכל מעשה של חסד וצדקה שאנו עושים ומשיב לנו כגמולנו בדרכו שלו ובשפע הברכות שהוא מרעיף עלינו.

בפתחו של חודש אדר - "משנכנס אדר מרבין בשמחה", נקח איתנו מפרשת השבוע את המסר הכל כך חשוב - תנו, בלי חשבונות, ומתוך שמחה, וכפי שכבר הבטיח הקדוש ברוך הוא "אם אתה משמח את שלי - אני משמח את שלך".

שבת שלום וחודש טוב,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט