"החיילות נפגעות והאימהות שותקות''

ד"ר חנה קטן, רופאת נשים, מפורום יהודית, תוהה על שתיקת אמהות לחיילות למרות מחקרים המלמדים על פגיעות גופניות הנגרמות משירות קרבי.

שמעון כהן , כ"ט בשבט תשע"ח | עודכן: 22:59

פגיעות ארוכות טווח
פגיעות ארוכות טווח
צילום: הדס פרוש, פלאש 90



טוען....

סוגיית הפגיעה הרפואית בחיילות קרביות ניצבת במרכזו של המאבק על שירות נשים בצה"ל, ובעוד מתנגדי השירות הצבאי לנשים טוענים למחקרים המתארים פגיעות חמורות בחיילות, הרי שתומכי שירות נשים קובעים כי הדברים אינם מבוססים.

ביומן ערוץ 7 ביקשנו לברר את האמת הרפואית שמאחורי הטענות ובשיחה עם הד"ר חנה קטן, רופאת נשים מזה שנים ארוכות, העלינו את שאלת העמדות המנוגדות.

ועולם המדע והרפואה נוטה להסיק מסקנות על פי מחקרים מבוקרים ולא על פי אג'נדות. הבעיה היא שבנושא הזה יש הרבה גילוי וכיסוי סביב המחקרים הקיימים", פותחת ד"ר קטן ומבהירה כי "אני פחות מצויה בתחום האורטופדי שגם בו יש מחקרים ,על שברים ובעיות נוספות שנוגעות לעצם וליציבה, אבל בנושא הגניקולוגי יש כמה וכמה מערכות שדווקא בגילאים האלה עלולות להיפגע באופן חד משמעי".

בדבריה פורטת ד"ר קטן כמה מהפגיעות הגניקולוגיות שעלולות לפגוע בחיילות: "הפרעות במחזוריות, מה שאנחנו רואים באופן תדיר אצל בנות שמעגל השינה והתזונה שלהן מופרע והן נמצאות בפעילות עם הרבה אחריות ומתח. כל המחזורית הנשית משתבשת ויש לכך השלכות לטווח הקרוב והרחוק יותר.

''לעיתים נראה הפרעה קשה עד כדי כך שנעלמת המחזוריות ואז יכולה להיות גם פגיעה בבניית העצם. בניית העצם היא במיטבה בגילאים האלה ואחר כך מה שלא בנינו הפסדנו".

ד"ר קטן מוסיפה דוגמאות נוספות: " דלקות באזור האינטימי וכו' עקב בעיות היגיינה. מה שחשוב להדגיש זה שבכל הנושא הזה יש התעלמות ממה שידוע ומפורסם במחקר הרפואי, שיש הבדל משמעותי במערכות הגבר מול מערכות האישה. תחום רפואת המגדר הוא תחום שהולך ומתפתח במה שנקרא רפואה מגדרית.

''התחום הזה נלמד בבתי ספר לרפואה וספרים רבים נכתבו על זה. ניתן ללמוד מהרפואה המגדרית שבכל נים ונים בגבר ובאישה שונים, במערכות השלד, הלב וכלי הדם וכו' ואפילו בספיגת תרופות. ידוע היום שיש תרופות שעוזרות לאישה ולא לגבר ולהיפך. הגוף בנוי אחרת ובוודאי הנפש. אני תמהה על האמהות של הבנות, איפה הן? אני לא מצליחה להבין את הדממה הזו".

באשר למניע שעומד מאחורי השתקת המחקרים העכשוויים בתחום זה, אומרת קטן: "אני משוכנעת שיש כאן חוט שמקשר בין כל הנקודות הללו שהיום עוסקים בהם בנושא זהות האישה. יש רצון לטשטש את זהות האישה, את נטייתה של האישה, את נטייתה המינית, את הרצונות שלה להגשים את ייעודיה הנשיים בהקמת משפחה, טשטוש הזהות שלה גם בנושא העבודה הקרבית בצבא.

''כל אלה יחד מביאים לניתוק של האישה מייעודה, מזהותה ומהגוף שלה. יש כאן אג'נדה שלא מצליחה במקומות אחרים ומנסים להכניס אותה אולי דרך הצבא ולהחליש את נושא המשפחה".

ולמה קיים רצון שכזה? "אישה בריאה שמחה בבריאתה כרצונו. אצל אישה בריאה בנפשה שחיה ללא מסכות העולם כמנהגו נוהג. כל מי שמנסה בעידן הפוסט מודרני לנגוע בעמוד השדרה של החברה הבריאה פוגע קודם כל במשפחה, ומשפחה זו האישה שהכול סובב סביבה.

''כל עוד האישה בבלבול ותעתוע והיא מורחקת מהייעוד האמתי שלה ומדברים איתה על הגשמה, הישגיות ועל שוויון לגבר במקום להדגיש את השוני ולשמוח בשוני הזה, כשאנחנו בתחרותיות ואנחנו אחד מול השני ולא אחד עם השני, זה מתנקם בכל המרקם העדין הזה של הזוגיות והמשפחה. כשפוגעים בדבר היקר מכל מגיעים לאנרכיזם ולדיבור על היחיד שחושב רק על עצמו ורצונותיו וכך מפרקים חברה".

על אותן פגיעות גופניות שתיארה בתחילת הדברים נשאלה ד"ר קטן עד כמה מדובר בבעיות שאין מהן חזרה ולא ניתן לתקן אותן, כפי שאולי מקוות ומאמינות חיילות. ד"ר קטן משיבה: "אהיה כנה, אני לא יכולה להגיד שברוב המקרים תהיינה קטסטרופות. כי הרי גם אצל הבנים הצבא תובע מחיר פיזי ארוך טווח. לא ניתן לומר שהדברים בלתי הפיכים אם כי הפגיעה בעצם היא פגיעה בלתי הפיכה.

''הפרעות במחזוריות יכולות להיות הפיכים בטיפול המתאים ונושאי ודלקות הם לא לאורך זמן. הנושאים האורטופדיים אולי הם פחות הפיכים, אבל בכך אני פחות מצויה, כל נושא שברי מאמץ, יציבה וכו'. נושא חולשת רצפת אגן והפיכותו צריך להיבדק לעומק, אבל מה שברור הוא שבנות צריכות לשמוע על כך שיש סיכונים. זו זכותן".

על התגובה שמציגים גורמים מטעם הצבא נשאלה ד"ר קטן אם ישנם מחקרים שמוצבים בתגובות אלה, והיא משיבה: "אנחנו לא רואים מחקרים שמוצגים כבל עם ועדה אלא רק אמירות כלליות. גם המחקרים שישנם אינם מיוצגים".

על כל זאת היא מוסיפה וקובעת כי הבעיה האמתית והעמוקה היא מעבר לפן הרפואי: "הנושא הרפואי חשוב ביותר, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא הפן התודעתי- תפקיד האישה בעולמה, מקומה, זהותה, ושאיפותיה. האם האישה צריכה להיות כמו הגבר? לא. היא צריכה להיות מה שהיא, והנקודה הזאת היא הרבה יותר משמעותית".