הקשר בין אהרון ברק לרב יצחק יוסף

בעיני הרב יוסף בתי המשפט הם ערכאת גויים. נשיא העליון לשעבר שולל התדיינות בבתי הדין הרבניים. האם ניתן להרגיע את המחלוקת?

שמעון כהן , כ"א בשבט תשע"ח

אהרון ברק
אהרון ברק
צילום: פלאש 90

נתיב ההרגעה. ממן

התנועה לטוהר המידות פנתה היום (שלישי) לשרת המשפטים, איילת שקד, בדרישה שתגיש קובלנה נגד הרב הספרדי הראשי, הרב יצחק יוסף, לאחר שאמר כי פנייה לבתי המשפט גרועה מפנייה לערכאות של גויים.

באחרונה פורסם ראיון עם נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק, השולל את האפשרות למתן סמכות לבתי הדין הרבניים לעסוק בדיני ממונות, אמירות שהוגדרו בפי הרב הראשי, הרב דוד לאו כ'חרפה'.

על המתח הזה ביחסה של צמרת עולם המשפט מזה וצמרת עולם ההלכה מזה, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עורך הדין והטוען הרבני אריאל ממן הסבור כי על שני הצדדים להכיר בקיומם ההדדי, למצוא מענה ופתרון במקום להתקוטט ולהחריף את השסע והקיטוב.

"מדובר בראשי מערכות משפט שבמקום למצוא פתרונות עסוקים בהתקוטטות, לצערי. אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו במדינה ריבונית מזה שבעים שנה וצריך לנהל מערכת משפט שסביר להניח שבתקופה הקרובה לא תהיה מושתתת על יסודות ההלכה היהודית. לכן במציאות הקיימת ההתעלמות של המערכת הרבנית מאותה ערכאה מאוד משמעותית בישראל היא התעלמות שמאוד פוגעת במוסד הרבנות עצמו וגם לא מייצרת פתרונות", אומר עו"ד ממן.

לזאת הוא מוסיף ומציין כי הביקורת מופנית גם אל העבר האחר: "זה שנשיא העליון לשעבר ברק מתעלם מרצון של ציבור גדול להתדיין על פי ההלכה ומנסה למנוע זאת בכפייה תוך טירפוד החוק המקודם בימים אלה זו התעלמות מהצד השני, התעלמות שלא מבינה את המורכבות שיש ציבור גדול מאוד שרוצה לפתור את הסכסוכים שמתרחשים אצלו על פי ההלכה".

במציאות שכזו סבור ממן כי ההתעלמויות ההדדיות חמורות כאחת ועל שתי המערכות לגלות אחריות ולמצוא אפיקי פתרון ולא אפיקי חידוד המערכה ביניהם.

כשהוא מתבקש להציג התוויית דרך לפתרון, אומר ממן: "מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית, ואין על כך חולק. זו אינה מדינת הלכה ומדינת ישראל צריכה לנהל מערכת משפט כמו צבא ומשטרה וכו'. במציאות הזו לא למצוא פתרונות הלכתיים שעל פיהם ניתן יהיה לקבל את פסיקות בית המשפט באופן גורף זו בעיה ותפיסה שלא מייצרת פתרונות.

''הדרישה מאוד מרחיקת לכת אבל היא לגיטימית, לדרוש מראשי עולם ההלכה למצוא פתרון שיתן יחס למערכת המשפט מבלי להגדיר זאת כערכאות של גויים. עשו זאת רבנים גדולים בנסיבות מסוימות כמו בתי הדין לעבודה וכך גם מתקבל הדין הפלילי. הגדרת כל בית משפט כערכאות של גויים אינה מסייעת לפתרון, וניתן לצפות מגדולי ההלכה שימצאו פתרונות ולא להתעלם מהמערכת הקיימת".

"יעידו כל עורכי ועורכות הדין שאי אפשר להתעלם מהמציאות שמוכתבת מהשטח, שטח של עורכי דין ושופטים דתיים וחרדים. לא ניתן להתעלם ולומר שההלכה כפי שהייתה נהוגה בחו"ל היא שתקפה במדינה ריבונית", אומר עו"ד ממן.

בהמשך השיחה עמו שאלנו ותהינו מדוע מקוממת הגדרת 'ערכאות של גויים' את בכירי מערכת המשפט, שהרי מערכת זו חפצה להידמות ולהשוות את עצמה למתקדמות שבמערכות המשפט בעולם. עו"ד ממן מדגיש שאין בכוונתו לבקר באופן אישי לא את הרב הראשי ולא אדם אחר, אלא מציג את עמדתו.

"אני סבור שמי שמחזיק בתפקיד מיניסטריאלי, שמקבל תקציב מהמדינה, לא יכול להתעלם מזרוע אחרת של הרשות המחוקקת שקבעה שיש כאן בתי משפט. אתה לא יכול להשתמש בתקציבי המדינה ובסמכויות כבית דין ומצד שני להתעלם ממה שהמדינה מחליטה בסיטואציות אחרות. זה מה שאני סבור שפקיד, גם רם מעלה, צריך לעשות".

"מדובר בוויכוח שבו השופט ברק רוצה להטיל את כובד המשקל לכיוון אחד והרב הראשי לכיוון אחר. מציאות המאבק הזו לא תורמת לא למעמד בתי הדין ולא למעמד בתי המשפט. כל אחד כורת את הענף שעליו הוא יושב, כי זו מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית והיא צריכה לשלב בין התפיסות, גם אם הן לא קלות לשילוב".

באשר לעמדתו של נשיא העליון שלעבר, ברק, אומר ממן כי הביקורת מופנית גם כלפיו: "הנשיא ברק נמצא בפוזיציה אחרת כי הוא מחוץ למערכת, אבל עדיין הביקורת נוקבת גם על האמירות הללו. יש אחוז גדול של שומרי מצוות שרוצים לנהל את הדיונים שלהם על פי ההלכה.

''לנסות למנוע את זאת מכוח זרוע בית המשפט העליון שמתעלמת ממסורת ארוכה עוד מהתקופה העותומאנית שנתנה סמכות לבתי הדין הרבניים לדון בציבור שמעוניין בכך, זה ניסיון להשתיק ציבור שלם והביקורת מופנית גם לכיוון הזה והיא לא פחות חזקה. יש כאן ניסיון לפגוע באמונתם של אנשים. זו בעיה שנובעת מתפיסת מאבק במקום להבין את מורכבות הציבור הגדול שלא יכול לקבל את הדברים בבית המשפט ומעוניין בפסיקה אחרת".

ממן מזכיר בדבריו כי "הנשיא ברק אמון על זכויות אדם וזו זכות אדם מאוד בסיסית לתת לכל אדם להתדיין על פי האופן שבו הוא מאמין, כל עוד הדברים נעשים בבית דין מסודר ובערכאות מסודרות".

כנשאל אם השטח המשפטי הולך בעקבות הקיטוב והמחלוקת או שמא הדברים בפועל נראים ככאלה שעומדים לקראת אפיק ממתן ומציאת פתרון, משיב עו"ד ממן כי "ברמת השטח, בניגוד למה שאומרים ראשי המערכות, השטח פועל אחרת. אנשים דתיים וחרדיים מוצאים עצמם מתנהלים בבתי משפט מתוך בחירה, ומצד שני דתיים וחילוניים רבים בוחרים להתדיין בדין תורה.

''הסיבות לכך רבות, הפרוצדורה הרבה יותר פשוטה, סכסוכים מסתיימים מהר, לעיתים הכבוד שאנשים רוחשים לרבנים גורם לכך וסיבות נוספות. זו המציאות שקובעת בסופו של יום".