אריק רץ מרתון - כנגד כל הסיכויים

ניתוח טראומה אורתופדית שבוצע בהדסה, הצליח להשיב למרתוניסט את יכולת הריצה ולאפשר לו לסיים את מרתון טבריה.

אורלי הררי , כ"א בשבט תשע"ח

פרופ' מאיר ליברגל
פרופ' מאיר ליברגל
צילום: דוברות הדסה

כשאריק ווקסטוק, עו"ד בן 43 ממודיעין ואב לשלושה, נפל בעת רכיבה שגרתית על אופניים, הוא חשש שהפגיעה בגופו קשה.

כאיש מרתון ותיק שרץ מעל 30 מרתונים ב- 14 השנים האחרונות, ווקסטוק מודע היטב ליכולות הגוף והבין כי הפגיעה באגן ובירך מחייבות בדיקה רפואית דחופה ולכן פנה אל מומחי האורתופדיה בהדסה.

"כשנפצעתי לפני חמישה חודשים וניסיתי לקום, פשוט לא יכולתי לחזור לעמוד על הרגליים. הכאב היה חזק, והמגבלה הורגשה היטב", מספר אריק.

בתוך שעתיים מקבלתו לחדר המיון אריק עבר צילום רטנגן ו-CT שקבעו שאכן מדובר בפציעה קשה המצריכה ניתוח מורכב למדי.

ווקסטוק נותח על ידי שניים מבכירי מנתחי הטראומה האורתופדית בהדסה, פרופ' מאיר ליברגל וד"ר יורם וייל.

"אריק הגיע אלינו עם שבר קשה ומורכב ביותר של האגן, מצב בו ראש מפרק הירך למעשה נכנס פנימה לתוך אגן הירכיים, עם תזוזה משמעותית של המפרק. זהו מצב המכונה בשפה הרפואית שבר תוך מפרקי של הירך - שבר באצטבולום. הוא נחשב לאחד השברים הכי קשים ומורכבים לטיפול באורתופדיה ודורש מנתחים עם התמחות על בטראומה אורתופדית", תיארו הרופאים.

הניתוח ארך למעלה מ-4 שעות. "קיבוע האגן נעשה דרך הבטן, הסטנו את איברי הבטן ואת שרירי רצפת האגן ואז ניתן להחזיר את השבר ולקבעו בעזרת ברגים ופלטה. הניתוח שיחזר היטב את המפרק, אבל באשר לריצה – לא היינו בטוחים אם יחזור לספורט שכזה".

לאחר שחרורו מבית החולים התבקש ווקסטוק להימנע מדריכה על הרגל, כשבמחשבותיו – איך ייראו החיים בלי תחביב הריצה שהוא כל כך אהב והפך לחלק משמעותי באורח חייו.

"חשבתי שכנראה לא אוכל לרוץ עוד פעם. לא דרכתי על הרגל במשך שמונה שבועות. אחרי 6 שבועות התחלתי בפיזיותרפיה והידרותרפיה ושאר אימונים שהוספתי בחדר כושר. אחרי 6 שבועות של עבודה אינטנסיבית וכשלושה חודשים לאחר הניתוח, כשדר' וייל אמר שההחלמה מתקדמת יפה, שאלתי אותו בבדיחה: אז אני יכול להתחיל לרוץ?

"להפתעתי הוא התייחס לשאלה ברצינות ואישר לי להתחיל לחזור לריצה בעומס קל ביותר בעוד כחודש אחרי שכל השרירים מסביב לפציעה יתחזקו יותר. בסוף נובמבר קיבלתי אישור מהפיזיו שלי ללכת מהר ללא הגבלה כל עוד אני לא מרגיש כאבים בירך. זה לא בדיוק הדרך להתכונן למרתון אבל החלטתי לא לוותר על האפשרות להמשיך את הרצף שלי במרתון טבריה, אפילו אם אני צריך ללכת כל הדרך.

''התחלתי בהליכה מהירה של 12 ק''מ ואז 15 ק''מ, והוספתי מדיי שבוע עוד קילומטרים משולבים בהליכה וריצה עד שהגעתי ל-20 ק''מ, 3 שבועות לפני המרתון. כשהצלחתי לרוץ 10 ק"מ ללא תחושת כאב - 4 ימים לפני המרתון, העזתי לקבל החלטה וידעתי סופית שאנסה וגם אסיים אותו אם לא יהיו לי כאבים בירך.

"הגעתי מלא מוטיבציה ועשיתי זאת, מרתון טבריה, 42 קילומטרים של ריצה והליכה ללא כאבים בירך. זה המרתון הכי איטי שעשיתי אי פעם אבל גם המרתון שאני הכי גאה בו. אני מוקיר תודה לפרופסור ליברגל וד"ר וייל (וגם שני הפיזיותרפיסטים המעולים שלי, ניקול אסרף מקופת חולים כללית במודיעין ואיתן ארנס ממדיקס בהדר יוסף) שבלעדיהם היכולת לחזור לריצה הייתה נשארת בגדר חלום.

ווקסטוק מדגיש כי ''התוצאות מדברות בעד עצמן ומבחינתי אין הוכחה מוכחת יותר להצלחת הניתוח מלבד העובדה שאני יכול לרוץ שוב".