כשחיילות חרדיות יתגייסו לצה"ל...

"כל בוקר אני קמה ושומעת עוד רב חשוך שאומר לי שאני פחות טובה, שנשים פחות חכמות, שנשים עושות תאונות דרכים", זועמת בן ארי.

ערוץ 7 , כ"ב בשבט תשע"ח

לוחמות בצה"ל
לוחמות בצה"ל
צילום: פלאש 90

הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דנה היום בנושא "הדרת חיילות וקצינות צה״ל בבסיסיים המשלבים חיילים חרדים משימוש בשירותים אלמנטריים כגון חדר אוכל ובתי שימוש"

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), אשר ניהלה את הדיון, פתחה ואמרה, "כל בוקר אני קמה ושומעת עוד רב חשוך שאומר לי שאני פחות טובה, שנשים פחות חכמות, שנשים עושות תאונות דרכים, שהן צריכות לסרוג... הנושא היום אינו גיוס נשים דתיות אלא שילוב בין צעירים חרדים לבין חיילות צה"ל, דתיות או לא, רק מעצם היותם באותו בסיס. זהו דיון מהיר שיזמה ח"כ מיכל בירן, וביקשנו ממנה לדחות את קיומו בשבוע, כדי שתוכל להיות פה, והיא ביקשה לקיימו בהיעדרה".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה שהגיעה לדיון בכדי לייצג את ח"כ בירן המושעית וכי "אולי היא לא יכולה להיות כאן פיזית, אבל כדאי שתהיה כאן בדמותה" והניחה תמונה גדולה של ח"כ בירן על הכיסא הסמוך אליה. משלא הסכימה להורידה לבקשת ח"כ בן ארי, הוצאה ח"כ כהן פארן מהישיבה.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "מתנהל כיום מסע הסתה פרוע כלפי משרתות הרמטכ"ל וצה"ל בכל הרמות, שפוגע בצה"ל ובחייליו. חייבים להפסיק את התמיכה הכספית באותן הישיבות, המכינות ובתי ספר טרום צבאיים שרבניהן מתבטאים באופן כה פוגעני וחמור ביחס לנשים. לא צריך לתת אגורה שחוקה מהקופה הציבורית למוסדות האלה. בצה״ל תמיד שירתו חיילים לצד חיילות וכך גם בעתיד, ועלינו ליצור ולהדגיש את רצוננו לשירות משותף וכיבוד אורחות החיים של כולם".

תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ציינה בדיון, "צה"ל הוא צבא העם, הוא ממלכתי ומשלב מגוון רחב של אוכלוסיות, זה יופיו וזה כוחו, אך גם מכיל מורכבויות. 35% מהמשרתים בצבא הן נשים, ויש גם למעלה מ7000 חרדים בשירות. הנחיות הצבא אוסרות על הדרה של קבוצה כלשהי. פקודת השירות המשותף, אשר נחתמה לאחרונה, עוסקת בכל האוכלוסיות, למעט חרדים".

"בשנה וחצי האחרונות לא היו פניות ספציפיות לחרדים ושירות חיילות. נושאי ההדרה שהגיעו אלינו נגעו בעיקר לפקודת השירות המשותף, כמו למשל בגדי ספורט בשעת מד"ס. האירוע במחנה 80 שהוזכר בעיתון קרה לפני שנתיים, וקיבלת מענה פיקודי כבר אז, וכבר למעלה משנה שהחרדים תומכי הלחימה מבצעים את הטירונות שלהם במקום אחר. "אין ולא יהיו בצה"ל מתחמים אליהם אסורה הכניסה לנשים. יש אזורים מוגדרים לפלוגות של חיילים חרדים, אבל אם קצינה או חיילת צריכה להיכנס לשם, בכדי לבצע את תפקידה, היא תבקש אישור מהמפקד הרלוונטי, ואז ודאי שתיכנס".

הרב אוהד טהרלב, ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית אור תורה סטון וחבר ארגון רבני ורבניות בית הלל, אשר נכח גם הוא בדיון אמר: "גם הצבא, גם הנשים וגם החרדים צריכים להבין את הסיטואציה המורכבת הזו. הצבא באמת עושה את המקסימום כדי לאפשר לכולם לשרת".

לדבריו "במקרה של החרדים הצבא צריך לא להכניס אותם מלכתחילה לבסיסים כאלו בהם יכול להיווצר חיכוך הגורם אי נוחות לשני הצדדים. במצבים כאלו צריך להיות חכמים בבחינת 'איזהו חכם הרואה את הנולד', ולייצר את התנאים ואת מקום ההכשרה המתאים עבורם. בד בבד, צריך לדבר עם כולם על הצרכים המשתנים. אם קורה שמצב כזה נוצר וזה צורך השעה, צריך לדעת להתחשב באמונתם ודתם של החרדים ולא להיפגע מכל בקשה. אולם גם החרדים צריכים להבין את המסגרת הצבאית אליה נכנסו, לקחת צעד אחד אחורה, ולא לקחת שום דבר לכיוון הקיצוני ולדרוש יותר, הרי גם החיים עצמם אינם חפים מבנות במרחב הציבורי".

הרב טהרלב הוסיף "יש לנו חובה לתת לכל אחד ואחת את המקום שלו ואת היחס לו הוא ראוי, ולפעמים משמעות העניין היא שכל אחד צריך לוותר מעט. אני מחנך את בנותיי ואת תלמידותיי להתגייס לצה"ל בתנאים המתאימים, ולכן דווקא מהמקום בו הייתי רוצה שיתנו לבנות הדתיות שמתגייסות את המקום ואת כל התנאים הנדרשים על-מנת שיוכלו לשרת בצה"ל, כך גם צריך לתת לחיילים החרדים את כל האפשרויות לשרת".

"צריך להבין שהקשר בין הצבא אלינו זה קשר של ברית ולא קשר של חוזה. חוזה הוא עסקה בין שניים המבקשים לראות מה יוצא להם מהחיבור הזה, אבל ברית היא כיצד שני הצדדים ביחד יוצרים דבר שלם, חדש. לשירות הצבאי צריך לבוא מתוך תפיסה שאנו לא פרטים שעושים לעצמנו, אלא אנו צבא העם, מאוחד. אני רוצה לחזק את ידי ראשי מערכת הביטחון ובראשם הרמטכ"ל, על מאמציהם הרבים לאפשר לכל חלקי עם ישראל לשרת בצבא על פי אמונתם ודתם".