בשבע מהדורה דיגיטלית

אזרחות בלי ציונות

בתחילת השבוע התפלאו מורי המקצוע אזרחות למצוא בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם מכתב הממוען אליהם, שמית, ממנכ"ל משרד החינוך.

עפרה לקס , כ"ג בשבט תשע"ח

"מלמדים סיסמאות שווא חסרות שחר ופשר".  תלמידות בכיתה
"מלמדים סיסמאות שווא חסרות שחר ופשר". תלמידות בכיתה
צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

באיגרתו שטח מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, את תפיסתו בנוגע ללימודי המקצוע.

"תחום הדעת אזרחות", פתח, "היה מאז ומתמיד תחום חשוב ומרכזי בתוכנית הלימודים שלנו, ועם זאת, ואולי בשל זאת, גם רגיש ונפיץ". אבואב כתב למורים שמקצוע האזרחות "הוא המסגרת המושגית של ערכי היסוד שלנו ושל זהותנו הלאומית", אלא שאז בחר למקד את המורים במסר אחד - שותפות, והוסיף: "גם המילה 'ברית' יכולה להתאים". שותפות בין מי למי? "בין כל האזרחים, על אמונותיהם ודעותיהם השונות ואף המנוגדות בנאמנותם למסגרת המדינית המאחדת והמחייבת". המנכ"ל המשיך וכתב על המחויבות לדמוקרטיה ולהשוואת התנאים של "כלל אזרחי ישראל, לרבות המיעוטים החיים בתוכנו". בכל המכתב, על 320 מילותיו, לא הזכיר המנכ"ל את המושג ציונות בשום הטיה, ומילה נוספת שנעדרה ממנו בכל הטיה היא יהדות. המורים שקיבלו את האיגרת הרגישו כי היא יכולה הייתה להיכתב למורי האזרחות בשוויץ, למשל, שם מתגוררים לא מעט מיעוטים תחת קורת גג מדינית אחת.

"אבואב כמנכ"ל תחת כהונתו של בנט, ממשיך את מה שהתחיל לעשות כשהיה המנכ"ל בזמנה של יולי תמיר ממפלגת העבודה", אומר פרופסור אבי דיסקין, ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. "בתקופה של תמיר סילקו את מפקחת המקצוע שהייתה דתייה ומתנחלת והביאו את אדר כהן (שנחשב שמאלני אקטיביסט - ע"ל) ואימצו את דו"ח קרמניצר". דו"ח קרמינצר, נזכיר, עסק באופן מעמיק בהוראת האזרחות, ונטען לא אחת שהוא הכניס עמדות פוסט-ציוניות ללימודי האזרחות. דיסקין ממשיך ומזכיר שאבואב היה חבר בהנהלת 'קרן אברהם', העוסקת בין השאר בחינוך לחיים משותפים, בקידום שירותים שוויוניים לחברה הערבית, במאבק בגזענות והפליה כלפי ערבים והפרדה בין יהודים וערבים במרחב הציבורי. "בנט התפתה למנות אותו למנכ"ל, ועכשיו הוא משליט את הערכים של מרצ. אני לא נגד הערכים האלה, כמו שאני לא נגד ערכים של מפלגה אחרת, אבל זה לא מה שצריך ללמד בשיעורי האזרחות".

מלבד ההתרעמות על היעדר המושגים היהודיים במכתב, מתרעם דיסקין על כך שהמנכ"ל חוזר על הטעות הנוראית שמתרחשת לדבריו בשיעורי אזרחות. "יש תוכנית לימודים, אבל במשך שנים רבות איש לא מלמד אותה. במקומה מלמדים סיסמאות שווא חסרות שחר ופשר, והמכתב מחזק את המגמה הזאת. לומדים על שוויון אבל זה חסר משמעות. אני בן 70 ואני עדיין לא יודע מה הוא שוויון". דיסקין מצר על כך שהמנכ"ל לא מזכיר שיש ללמד את התלמידים איזה משטר יש בישראל, היכן היא שוכנת וכמה ח"כים מכהנים בכנסת. "לימודי האזרחות אומרים לעסוק בלימודי המשטר והפוליטיקה בישראל. הנושאים האלה לא נלמדים וגם לא מוזכרים במכתבו של המנכ"ל".

שר החינוך הוא איש ימין, יושב ראש ועדת מקצוע האזרחות הוא איש ימין, אז איך הדברים האלה עדיין מתרחשים?

"כי המפמ"רית שמגיעה מרקע אחר פשוט תעתעה ביו"ר ועדת המקצוע. היא קיבלה קביעות לשנים רבות ויש היום התנגשות חזיתית בין שניהם".

לא תחום מרכזי

"המכתב הוא המשך המגמה של התרחקות מהציונות וחזרה לתקופתו של יו"ר ועדת המקצוע אדר כהן", אומר מורה לאזרחות ורכז מקצוע שכועס מאוד על המכתב. לדבריו, "מהחומר על מיעוטים הורידו את החלק שבו לימדנו שיש בארץ דרוזים, בדואים, נוצרים ואפילו מוסלמים שמשרתים בצה"ל. לאט לאט מדללים את המרכיבים האלה מהמושגון (חומר הבחינה - ע"ל), ועכשיו זה נמחק לגמרי, והמיעוטים מוזכרים רק בכך שצריך להשוות את הזכויות שלהם". לאותו מורה יש טענות גם נגד המפמ"רית הנוכחית, שלדבריו משפיעה על כל סביבתה. "המנכ"ל כתב שצריך לדאוג להשוואת התנאים בין כל המיעוטים, הוא לא כותב שישראל מקדמת את זכויותיהם ושהם שותפים איתנו בברית דמים בצבא". מבחינתו של רכז המקצוע, המכתב הזה מתיישב בדיוק עם המגמה ההולכת ומחריפה במשרד. "אין זכותנו על הארץ, אין הצהרת בלפור. יש ערכים - הם ערכי הדמוקרטיה, יש תרבות - היא תרבות המערב".

מכתבו של המנכ"ל נראה כמו צעד חריג. מי שאמון על תכני הלימוד מבין בכירי המשרד הוא יו"ר המזכירות הפדגוגית ולא המנכ"ל, שממונה יותר על הצד הניהולי. אלא שלפני ארבע וחצי שנים כתב אבואב במדור הדעות של 'דה מרקר' מאמר לפיו "לשרים המתחלפים במשרדים צריכה להיות השפעה שולית, כמעט ניואנסית, על המשך ההליכה בתלם שנחרש מראש". האם ייתכן שהמכתב הזה הוא ניסיון להשפיע במקום שהמנכ"ל לא אמור לדרוך?

"לא ראיתי אף פעם מכתב כזה, בוודאי לא בהקשר למקצוע ספציפי", אומר ד"ר צבי צמרת, שהיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בתקופתו של גדעון סער. צמרת, שמקצוע האזרחות יקר לו, מוסיף ומתייחס עניינית למה שנכתב באיגרת. "הוא כותב שתחום האזרחות היה תמיד מרכזי בתוכנית הלימודים, אבל זה לא נכון. רק בתקופתו כמנכ"ל של יולי תמיר זה החל להיות כך". צמרת מצר על הרחבת שעות האזרחות על חשבון לימודי ההיסטוריה, מה שמעניק למקצוע הזה נפח גדול ממידותיו הטבעיות ומצמצם את הידע ההיסטורי של התלמידים, משום שהוא נלמד על חשבון שעות לימודי ההיסטוריה. "חיים גורי אמר לי עשרות פעמים שהתלמידים לא יודעים היסטוריה יהודית. 'כשאני מצטט להם אל תגידו בגת, הם מסתכלים עליי בעיני עגל', אמר לי".

צמרת מציע לתת דגש בלימודי אזרחות על הכרזת המדינה, ההחלטה שחייבה את תקומתה. "צריך ללמד על זכותו הטבעית של העם היהודי. כשמפחדים לומר בשיעורי אזרחות 'מדינה יהודית' זה תחילת הסוף. לא יכול להיות שעיקר הקרב שלנו הוא על ההכרה בכך שאנחנו מדינה יהודית, אבל לתלמידים זה בכלל לא יעבור".

משרד החינוך: תקלה שתוקנה מיד

בתגובה לפניית 'בשבע' אומרים במשרד החינוך כי המנכ"ל תיקן עוד באותו יום את מכתבו, וכי "במכתב המתוקן הוכנסו המושגים 'מדינה יהודית', ו'בית לאומי לעם היהודי'. בבואו לכתוב על 'ברית ו'שותפות' הוסיף המנכ"ל 'ברית בין כל המאמינים שישראל הוקמה כדי להוות בית לאומי לעם היהודית במסגרת דמוקרטית הפועלת בהתאם להכרעת הרוב'".

יש לציין כי המכתב החדש אכן מאוזן יותר, ואולם מורי האזרחות לא קיבלו אותו לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם כפי שהיה במכתב הראשון. המכתב המתוקן מופיע באיגרות מנכ"ל המשרד, באתר משרד החינוך, שאליו רוב המורים אינם נכנסים.

בנוסף לכך, בדוברות משרד החינוך מסבירים כי המנכ"ל נפגש עם מורים ובכירים במקצועות שונים, ולאחר כל מפגש כזה הוא כותב מכתב למורים מהתחום. במובן הזה, מקצוע האזרחות אינו יוצא דופן. מבדיקתנו עולה כי אכן כך הדבר, גם המורים להיסטוריה ולמתמטיקה קיבלו מכתבים מאבואב. לדברי הדוברת הרושם שנוצר מהמכתב הראשון הוא שגוי. "אבואב הוא אדם מאוד ערכי, הוא אומר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית לפני הכול. מדובר במנכ"ל ששואב את הטקסטים שלו מתוך עולם המקורות היהודי העשיר, הכתיבה שלו תמיד קשורה למולדת ולערכים היהודיים. הוא אף פעם לא מדבר בשם הגלובליזציה ודברים כגון אלה והוא לא מעסיק בסביבתו רק תל אביבים. הוא ממש לא אדם שצבוע בגוון הזה". לדבריה המנכ"ל סייר ביו"ש ועוד יסייר שם, והוא אחד המנכ"לים היחידים שעשו דבר כזה. "הייתה כאן תקלה מצערת והוא תיקן אותה מיד".