הלווייתו של הרב איתמר בן גל הי"ד
הלווייתו של הרב איתמר בן גל הי"דצילום: הר ברכה

שלושה ימים אחרי הפיגוע הנורא בצומת אריאל שבו נרצח הרב איתמר בן גל הי"ד, והמחבל עדיין לא נתפס.

בנוסף לכך, ביום רביעי בבוקר תקף מחבל את עמדת הש"ג ביישוב כרמי צור, וחוסל בזכות תגובה מהירה של המאבטחים במקום, שאחד מהם נפצע קל. האירועים הללו מצטרפים לפיגוע שאירע לפני פחות מחודש בחוות גלעד שבו נרצח הרב רזיאל שבח הי"ד, ומשלים חודש דמים ביהודה ושומרון, במה שנראה כמו הידרדרות במצב הביטחוני, אולי לקראת גל טרור נוסף, שעליו הזהירו בעקבות הצהרת טראמפ על ירושלים.

אך במערכת הביטחון דואגים לציין שעל אף התוצאות הקשות לא מדובר בהסלמה, שכן ניסיונות הפיגועים מעולם לא פחתו. "זה לא משהו שהתגבר לאחרונה. זאת מציאות שאנחנו מתמודדים איתה כבר כמה שנים, מאז גל הפיגועים של 2015", אומר גורם רשמי בצה"ל. "מבחינת הנתונים, היו תקופות שבהן טרור היחידים היה גבוה יותר מאשר עכשיו, כולל פיגועים שלצערנו התממשו בפועל. מבחינת הרצון, הוא תמיד שם. אנחנו יודעים שהוא קיים והצבא עובד על סיכול הפיגועים כל לילה. מדי לילה נעצרים עשרה חשודים בפעילות טרור. חלקם משתייכים לטרור מאורגן, חלקם לטרור יחידים וחלקם לטרור עממי של זריקת אבנים ובקת"בים. רוב הפיגועים נעצרים עוד לפני שהם מגיעים לשלב התכנון בפועל".

שני הפיגועים שאירעו החודש שונים מאוד באופיים, כך מדגישים במערכת הביטחון. בעוד בפיגוע בחוות גלעד מדובר היה בחוליה מאורגנת למדי שביצעה את הפיגוע, המחבל מצומת אריאל פעל לבדו. עם זאת, למרות סיווגו של המחבל במערכת הביטחון כמחבל בודד, ההגדרה הזאת אינה מקובלת על נבחרי הציבור ביהודה ושומרון. "אין דבר כזה מחבל בודד. זו מערכת שלמה של הרשות הפלשתינית שמסיתה ומממנת את אותם מחבלים. אני לא מקל ראש בזה שמגיעים למחבל וממצים איתו את הדין, אבל זה לא רק המחבל", אומר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן.

המחבל מצומת אריאל הוא ישראלי, בן לאם תושבת יפו, שלא גידלה אותו, ולאב פלשתיני משכם. במערכת הביטחון טוענים כי לרוב ערביי ישראל לא משתתפים בפעולות טרור, אולם הנתונים הם שרצח השוטרים בהר הבית בקיץ האחרון נעשה על ידי מחבלים מאום אל-פאחם, וערבים ישראלים היו מעורבים גם בפיגוע במתחם שרונה בינואר 2016. חבר הקבינט השר זאב אלקין מזהיר מפני התגברות המעורבות של ערבים ישראלים בפעולות טרור. "המעורבות הגוברת של ערביי ישראל בפעולות טרור נובעת מכך שגם בתוך תחומי המדינה אנחנו לא מספיק עוסקים בבעיית ההסתה במגזר הערבי. צריך להמשיך לפעול כמו שעשינו נגד הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהוצאנו אותו אל מחוץ לחוק, ויש לנו עוד הרבה עבודה בתחום", הוא אומר.

"אנחנו נמצאים בימים נורא קשים", אומר דגן, "פיגוע שני בתוך פחות מחודש עם אלמנה ויתומים. אני לא חושב שראש מועצה בישראל צריך לשבת פעמיים בחודש בחדר של עובדת סוציאלית בבית חולים עם משפחה שמבשרים להם כזה דבר נוראי. לראות התמודדויות של הודעות לילדים. זה לא משהו שצריך לקרות".

איבדנו את ההרתעה

בעקבות הפיגוע בחוות גלעד הגביר צה"ל את האחיזה הביטחונית במרחב, כאשר הסריקות אחר החוליה התקיימו בכל השטח והכפרים שבגיזרה, במטרה לאתר את כל התשתית של החוליה, החל מחברי החוליה המרכזיים, וכלה בסייענים שעזרו להוציא את הפיגוע לפועל. צעדים אלו ננקטו במקביל לפעולות משותפות של הצבא והשב"כ, שפועלים באופן שוטף לסיכול גורמי טרור כאלה ואחרים.

הפעילות הנקודתית בצה"ל נגד אותן חוליות מעלה גם היא ביקורת בקרב המתיישבים. "אנחנו תובעים תשובות ברורות מהממשלה בפן הביטחוני ובפן ההתיישבותי", אומר דגן, "מבחינה ביטחונית, זה שמגיע מחבל נאלח בצוהרי היום בכביש מרכזי במדינת ישראל, דוקר אדם בנונשלנטיות ובורח, מעיד שאיבדנו את ההרתעה. זה שהמחסומים שהוסרו בימי אובמה עוד לא הוחזרו, זה שלא התחילה מלחמה אמיתית נגד הרשות הפלשתינית הטרוריסטית שמסיתה, מממנת ומשלחת מחבלים זאת שערורייה. רק אתמול הגיעה משלחת בכירים מהרשות, מטעם אבו-מאזן, לבקר את משפחת המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח. אנחנו מצפים לתשובות אמיתיות בנושא הזה. המערכת הפוליטית צריכה לתת את ההנחיות הנכונות, והכלים המתאימים למלחמה בטרור".

"יש כמה מישורים שצריך לפעול בהם", אומר חבר הקבינט המדיני-ביטחוני השר זאב אלקין. "קודם כול להמשיך לעשות את מה שעושים בפועל, שזה למנוע את היציאה לפיגוע. אין שטח שהוא מחוץ לתחום מבחינתנו, ויש פעילות בכל מקום, כולל מרכזי כפרים ערביים. פרט לכך אני חושב, וזאת מחלוקת ארוכה ביני ובין מערכת הביטחון, שצריך לעקור את הבעיה מהשורש, והשורש הוא השנאה וההסתה. היום כבר אין חולק על זה שתודעה ותפיסה הופכים לפיגוע בסופו של דבר".

גורמים בצה"ל מספרים לנו כי בצבא עצמו פועלים בכמה היבטים בסיכול הטרור. "אנחנו פועלים בכמה מישורים במקביל", אומר גורם צה"לי. "קודם כול, מעצר של אנשים חשודים בטרור. פרט לכך ישנה פעילות מאוד חזקה לאיתור אמל"ח בלתי חוקי, מתוך הבנה שאם מישהו יבצע פיגוע בעזרת נשק חם, בין אם הוא תקני ובין אם מאולתר, פוטנציאל הנזק והפגיעה שלו הוא קטלני ביותר, ולכן בשנים האחרונות אנחנו פועלים רבות בנושא. פרט לכך כמובן יש את בעיית ההסתה שאנחנו פועלים נגדה. תחום נוסף הוא כספי טרור. אנחנו מכירים משפחות וגורמים נוספים שמונעים בעזרת כספי טרור, שמגיעים בעיקר מחמאס, אבל גם מארגונים אחרים. הפעילות מתבצעת גם במישורים טכנולוגיים ומודיעיניים שעליהם אי אפשר לפרט".

כשמדברים על הסתה הכוונה לזו שמגיעה בעיקר מהמסגדים?

"לא בהכרח. ההסתה מגיעה גם מהפייסבוק, מאתרים שונים ברחבי הרשת ומכל מיני גורמים מסיתים. למשל אחרי הפיגוע בחלמיש יצא בכפר כובאר שיר שהילל את המחבל. השיר הזה הושמע בכל החתונות והאירועים. בעקבות זה עצר הצבא את כל מי שהיה מעורב ביצירת השיר והפקתו, כולל סגירת אולפן ההקלטות שבו הוא הוקלט".

בממשלה מודעים לכך שאין אפשרות להטיל את האחריות הבלעדית למלחמה בהסתה על גורמי צבא, וגם עליהם ליזום מהלכים שיילחמו בתופעה. "צריך להילחם נגד מה שיוצר את התודעה", אומר אלקין, "צריך להתערב בחינוך, בדרשות שנישאות במסגדים ובתקשורת הערבית. העובדה שהנושאים הללו נותרו מחוץ להסכמי אוסלו היא עוד אחת מהטעויות הקשות שעשו אז. דווקא קריסת הסכמי אוסלו, שאני צופה שתתרחש בעידן פוסט אבו-מאזן כחלק מקריסת הרשות הפלשתינית כולה, תאפשר לישראל לתקן את הבעיה הזאת, ואנחנו צריכים להיערך למציאות הזאת. צריך לעשות דיונים מעמיקים של מה אנחנו רוצים לראות בשטח ומה אנחנו רוצים לשנות, וגם לעשות מעקב אחרי הדברים הרעים שקורים שם ולטפל בזה".

תקציב הביטחון ביישובים קוצץ

בדצמבר האחרון הודיע צה"ל על קיצוץ תקציב התמיכה ברבש"צים (רכזי הביטחון ביישובים) בשליש, כשבין היתר הודיע שיפסיק לממן את אחזקת כלי הרכב של הרבש"צים, כאשר המימון אמור להתבצע על ידי הרשויות עצמן. "מדובר במצב בעייתי ביותר. אנחנו לא נמצאים בדיונים אינטנסיביים, חלקם נוקבים ביותר, עם הצבא בנוגע לסיוע הביטחוני ליו"ש. אנחנו לא ניתן למציאות הזאת להמשיך. זה מעבר למימון כוח האדם של הרבש"צים ורכבי ביטחון. יש יישובים שאין להם מרכיבי ביטחון כלל. זאת מציאות לא הגיונית שבה מפקירים אזרחים של מדינת ישראל. אנחנו דורשים תשובות ברורות לבעיה הקשה הזאת. רק כדי להבין, כל התקציב שהעביר צה"ל ב‑2017 עמד על 12 מיליון שקלים, כשהצורך הוא יותר מ‑350 מיליון, והשנה הוא קוצץ בשליש", אומר דגן.

עם זאת, דגן סובר ששני הפיגועים האחרונים נגרמו בעיקר מחוסר הרתעה. "ספציפית במקרה הזה אין קשר בין הדברים. הפיגועים הללו נבעו מירידה בהרתעה של המחבלים", הוא אומר, "זה נובע בגלל שבמקום לעצור את תשתיות הטרור, מעדיפים להילחם במחבל עצמו. אני לא בא בטענות לצבא, אנחנו מחזקים את חיילי צה"ל וקציני צה"ל, האחריות היא שלהם ואנחנו סומכים עליהם, אבל המדינה צריכה לתת להם הוראות מתאימות".

אם היינו רואים יותר כוחות צבא וביטחון בשטח, זה היה מרתיע יותר?

"אין ספק שכן, אבל יחד עם זה לא אני צריך לקבוע איפה יעמדו החיילים. האחריות בנושא הזה היא על הרמטכ"ל והצבא בכללותו. הם אלה שצריכים להחליט בנושא הזה ותפקידי כאזרח הוא לדרוש מהם שיעשו זאת".

פרט לדרישה הביטחונית, דורשים ביהודה ושומרון תגובה התיישבותית הולמת לפיגוע והיא הפיכתו של היישוב הר ברכה לעיר. "אנחנו דורשים גם תשובה ציונית אמיתית, שהיא לא רק לחזק את המשפחה, אלא לחזק את כל עם ישראל ולהעביר מסר נחוש וברור שאנחנו לא נעזוב את הארץ שלנו", אומר דגן. "המטרה של הערבים היא לגרום לנו לברוח מכאן, ואנחנו צריכים לעשות בדיוק הפוך. כמו שהסדירו את חוות גלעד בעקבות הפיגוע, הר ברכה צריכה להפוך לעיר ואם בישראל. יש כאן את השטח המתאים לשם כך, וזו התשובה ההולמת ביותר לפיגועים. אני יודע שראש הממשלה, שר הביטחון וכל הממשלה הם אנשים ציוניים ביותר, ואני משוכנע שהם מסכימים איתי בנושא הזה, והציפייה שלנו היא שהם יפעלו בכיוון הזה".

השר אלקין מסכים עם אמירתו של דגן שבנייה מסיבית תהווה תשובה הולמת והרתעה חזקה למחבלים. "יש לנו מאבק על הארץ הזאת מול עם אחר, שכל אחד אומר שהארץ שייכת לו. מטרתם היא לגרום לנו לעזוב את הארץ על ידי הפיגועים, ולכן ההרתעה הכי טובה למחבלים היא שכל פיגוע יחזק את ההתיישבות. פרט לכך צריך כמובן לתפוס את הרוצחים ולמצות איתם את הדין".

אפשר לבנות יותר

ביום שני, במהלך דיון שהתקיים בכנסת על פתרון המשבר בשכונת נתיב האבות, פנתה תושבת השכונה רחל בולביק לראש הממשלה בדרישה להסדיר את ההתיישבות, "מתוך שמחה וציונות, ולא מתוך רצח", כלשונה. הדברים מעלים את השאלה האם זה נכון לקשור בין פיגועים ובין בנייה ביהודה ושומרון.

"ברור שאני חושב שצריך לבנות בכל יהודה ושומרון בלי קשר לפיגועים. אנחנו לא צריכים סיבות וצידוקים בשביל לבנות בארץ ישראל, ובטח שלא רצח נוראי כל כך לשם זה", אומר דגן. "יחד עם זה צריך להבין שבנייה היא התשובה הטובה ביותר לטרור. אם בכל פעם שיש פיגוע נבנה ונכשיר יישובים, אם הפעם הר ברכה תהפוך לעיר, זה מה שיוריד את המוטיבציה לעשות עוד פיגועים. לא חיסול מחבלים מרתיע אותם, אלא בנייה. לפני שבעים שנה בדיוק התרחש האירוע של שיירת השבעה שיצאה מתל אביב לכיוון ירושלים הנצורה. סמוך למקום שבו נמצאת אזור, נערך קרב ושבעת החיילים הללו נפלו. כתשובה לכך הקימה ההנהגה הישראלית את המושב משמר השבעה. שבוע קודם לכן נפלה שיירת הל"ה, ועל שמם הקימו את קיבוץ נתיב הל"ה. להפוך את המקום שבו הרב בן גל הי"ד גר לעיר, זו התשובה הציונית ההולמת ביותר".

"ברור שאני מאמין שצריך לבנות בכל מקום בלי קשר לפיגועים, אבל בזמן פיגועים צריך להגביר את המאמצים שלנו שבעתיים", מוסיף אלקין.

יש טענה נגד הממשלה שלמרות שזו ממשלת הימין הכי מובהקת בתולדות המדינה, היא לא בונה כמעט ביו"ש.

"אני חושב שזו טענה לא נכונה. יש שינוי מאוד דרמטי בכל הקשור לקידום תכנון ובנייה ביהודה ושומרון מאז שינוי הממשל האמריקני לפני שנה, אם כי אני אישית שייך לאלה שתמיד חושבים שאפשר לעשות יותר בתחום הזה. אני חושב שזה תפקידי כשר שמייצג את ההתיישבות, בתור אדם שגר שם, לא לנוח על זרי הדפנה בנושא ויש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות בנושא".