בשבע מהדורה דיגיטלית

בעיה מהותית

דווקא מתוך הבנה שיש שוני מהותי בין גברים לנשים, קשה להבין איך לוקחים מדרשים על יתרונות האישה והופכים אותם לאמירות שמזלזלות בהן

יאיר שרקי , כ"ג בשבט תשע"ח

דמות עמוקה, מגוונת ומורכבת יותר מאשר אותן שבע דקות אומללות. הרב קלנר
דמות עמוקה, מגוונת ומורכבת יותר מאשר אותן שבע דקות אומללות. הרב קלנר
צילום: צילום מסך מתוך חדשות 2

על סוגיית ההקלטות כתבתי כאן בהרחבה בשבוע שעבר, ובכל זאת השבוע בפינתנו הרב יוסף קלנר, שבשיעור הכנה לחיי נישואין במכינה בעלי שצולם והועלה בידי אנשי הישיבה ליוטיוב, שטח את תפיסת עולמו ביחס לנשים.

אחסוך את הסופרלטיבים והזעזוע, כי הדברים מדברים בעד עצמם, אבל כשהאזנתי בפעם הראשונה להקלטה לא הייתי בטוח שאני שומע טוב. הקשבתי שוב, תמללתי את הטקסט, וליתר ביטחון גם שלחתי לכמה גברים ונשים שאני מעריך, דווקא כאלה שמגיעים מלב העולם התורני או החרד"לי, כדי לוודא שאין כאן איזו שפה בית-מדרשית פנימית שאני לא מבין, או איזה ניואנס חשוב שאני מפספס. לסיום האזנתי שוב לשיעור המלא מתחילתו ועד סופו. זה לא סתם ניסוח לא מוצלח, חצי משפט של פליטת פה או אמירות שנאמרו באינטימיות של בית המדרש, אלא תפיסת עולם שלוקחת את השונות בין זהות נשית לזהות גברית, שגם אני מאמין בה, והופכת אותה מגיוון ועושר אנושי לזלזול ועליונות.

הפרסום של הכתבה הזאת לא נעשה בלב קל, אבל כן בלב שלם, ועל נחיצותו יעידו הסערה והדיון הנוקב שעורר הסרטון אפילו בקהל הבית של הרב קלנר, בתוך בית המדרש שבו הוא מלמד. אבל אחרי שיצאתי מהאולפן השאלה שבאמת הטרידה וגם קצת העציבה אותי היא מה המסקנה של הצופה הסביר. האם הרושם שלו על רבנים הוא הטקסט הקשה והמקומם של הרב קלנר, או הסיפורים ששודרו חמש דקות קודם, על דרכו החינוכית של הרב איתמר בן גל הי"ד. האם יזכרו את הרב קוק שמילותיו הופיעו בפתיחת המהדורה, כשתלמידי הישיבה התיכונית בגבעת שמואל שרו סביב קברו של הרב איתמר "בן אדם, עלה למעלה עלה. יש לך כנפי רוח", או רק את השיעור במשנתו של הרב קוק שהפך להשתלחות מזלזלת בנשים. חבל לי גם על המכינה בעלי. לא משנה כמה פעמים נזכיר שזה מוסד מפואר שהצמיח את טובי הקצינים והלוחמים, בית הגידול של כמה מהבולטים בגיבורי ישראל של העת האחרונה - כל אלו לא יטשטשו את חריפות האמירות שיצאו ממנו כלפי החברה הישראלית, ובעיקר את הסגנון המבזה. חבל לי גם על הרב קלנר עצמו, שברור לי שהוא דמות עמוקה, מגוונת ומורכבת יותר מאשר אותן שבע דקות אומללות.

הרב קלנר הוא דמות חשובה. מרצה בכיר פחות באוניברסיטה שהיה משמיע טקסטים דומים היה נכנס באותה מידה למהדורת החדשות, אבל הרב עצמו, שגדול בתורה ובתלמידים ובזכויות, הוא לא הנושא, אלא הדברים עצמם. האמירות שעמדו בבסיס השיעור היו דברי חז"ל על "בינה יתרה ניתנה באישה יותר מבאיש", ועל כך ש"האישה מכרת באורחים יותר מן האיש". גם אחרי האזנה לשיעור המלא, קשה להבין איך אפשר לקחת אמירות שבאות לשקף יתרונות של נשים על הגברים (דווקא כי יש שוני מהותי בזהות בין שני המינים), ולהפוך אותן להקטנה והנמכה של הנשים. דווקא המהפכה של לימוד התורה לנשים, של שאיפה רוחנית שמרחיבה את בית המדרש, הופכת נלעגת. בקול אחד מסבירים שאין תפקידה של האישה לצאת לצבא כי היא רוחנית ופנימית יותר, ובקול השני מסבירים שהרוחניות שלה בינונית, שאין מה לצפות ממנה להישגים בחוכמה או ברוח. קשה עוד יותר להבין כשזה יוצא מבית מדרש שמתיימר לפנות אל החברה הישראלית ולהשפיע עליה.

לא הקלטה נסתרת

לא במקרה כל השיעורים וההתבטאויות שיצאו מהמכינה בעלי בשנה האחרונה לא הוקלטו באופן נסתר, אלא הוסרטו בידיעת הרבנים ופורסמו באינטרנט על ידי המכינה עצמה. בעידן הדיגיטלי אין כזה דבר אוף-דה-רקורד, בטח לא כשאתה מפיץ שיעור או סרטון ביוטיוב, וכל באי רשות הרבים של האינטרנט הם קהל היעד. העיתונאים שאני מכיר לא יושבים ומאזינים בשעות הפנאי לארכיון השיעורים העצום של המכינה. בדרך כלל מי שמפנה את תשומת ליבנו לכך הם תלמידים שנחשפו לדברים מתוך בית המדרש או בהאזנה חוזרת, ולעיתים גורמים אחרים בעלי עניין. ההתמודדות היא לא בכך שהדברים לא יפורסמו, וגם לא בכך שלא יועלו לאינטרנט, או שבכלל לא יוסרטו ויוקלטו. הנקודה נמצאת במקום עמוק יותר: שדברים מעין אלה לא ייאמרו, בטח שלא באופן הזה.

אני ממש לא מתכוון להצטרף למגמה של סתימת פיות בשם הליברליזם, והניסיון להשליט את כללי הפוליטיקלי-קורקט על כל אמירה שחורגת מהתלם של הערכים הליברליים החדשים. לא צריך להיכנע למשטרת המחשבות, אבל גם לא צריך לקדש מחשבות לא קדושות. זו בדיוק הסיבה שעל החכמים להיזהר בדבריהם. לא שאין להם זכות וחובה להביע את דעתם (גם כשהיא שנויה במחלוקת), אבל יש המון משמעות לדרך, למנגינה, לסגנון, לבחירת המילים. למצב שבו שם שמיים מתחלל. צריך גם לזכור שעם כל האמונה בחופש התורני האקדמי, הוא אינו מגן מפרסום וביקורת של דברים, בטח כשהם חריגים כל כך ובוטים כל כך. את אותה תפיסת עולם יכול היה הרב קלנר להעביר גם בלי הסגנון המזלזל, כפי שהרב לוינשטיין עצמו הוכיח לאחרונה כשחזר למסור סדרת שיעורים בנושאים הרגישים סביב השירות המשותף בצה"ל. מהמעט ששמעתי גם בסיבוב הזה הדברים קשים מאוד, בטח לאוזן ישראלית ממוצעת, אבל הפעם הם נאמרו בטון מדוד יותר, בלי ביטויים מעליבים, ועובדה שעברו בשקט יחסי.

זאת לא שאלה רק של "מה יגידו" בחוץ, אלא קודם כול מה יבינו התלמידים. מה חושב תלמיד בן 18 ששומע טקסט כזה. איך זה משפיע על ההיכרות שלו עם הנשים בעולמו, אם בכלל, ומה זה אומר על הרלוונטיות של הרבנים לתלמידים שלהם.

אני מכיר לא מעט מתלמידי ובוגרי המכינה בעלי. חברים, קרובי משפחה. אנשים עם שכל ישר וחוש ביקורתי. חלקם לפני גיוס, אחרים בוגרי צבא ששבו לבית המדרש. פחות או יותר בני גילי. אחד מהם מנסה לשאול או להקשות במהלך השיעור, האחרים מצחקקים למשמע אמירה על יכולות הסריגה של הבנות, אבל חוץ מזה - שקט. הם לא נראים בסרטון, כי הם יושבים מאחורי המצלמה שמתמקדת רק ברב עצמו. לרגע אחד נדמה שייתכן שהם בכלל לא היו שם, אחרת קשה להבין איך אף אחד לא קם.

לתגובות: 2sherki@gmail.com