ובחרת בחיים
ובחרת בחייםצילום: ערוץ 7

בפרקים הקודמים דיברנו על שרטוט מפת הדרכים וניסוח נכון של החזון המכוון אותנו מבחינה מעשית כיצד להגיע לנקודת היעד.

אחת המשימות בהן אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים היא הגדרה ברורה של נקודת היעד, או לאן פנינו מועדות?

במצבים אחרים ברור לנו לאן אנו רוצים להגיע, אך אנחנו נמנעים מלשרטט את מפת הדרכים או לנסח את החזון כי הדרך נראית לנו ארוכה מידי, או לחילופין אנו מנסים את החזון ומתחילים לצעוד בדרך החדשה, אך מתייאשים די מהר בתחילתה.

כדי להתמודד עם שני הקשיים הנזכרים, טוב נעשה אם נאמץ את הדרכת חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך". מה משמעותה של הדרכה זו, וכיצד היא מסייעת לנו בכך?

אם היה נשלח אליך מלאך משמים ומגלה לך שיש לך זמן קצר לחיות: יום, שנה וכדומה, האם היית משנה באופן משמעותי את חייך? במידה וענית 'כן' על שאלה זו, משמעות הדבר שיש פער משמעותי בין המציאות בה אתה חי לבין איך שבאמת היית רוצה שהמציאות שלך תיראה. סדרי העדיפויות שלך אינם נכונים, ועליך להכניס משמעות לחייך.

אם היית בוחר להתפלל יותר בכוונה, לברך יותר טוב, פחות לכעוס, לשנות את סדר העדיפות בחיים ולהעמיד במקום גבוה יותר ערכים מאשר חפצים גשמיים או הישגים חומריים, זה הזמן להתחיל לעשות זאת, כאילו אכן נשאר לך רק יום אחד לחיות...

תכנית 'חייך' לאותו יום לפני מיתתך... מרכיבה את נקודות היעד במפת הדרכים שלך. אותם נושאים שקיבלו סדר עדיפות גבוה, הם הבסיס למשימות שיגדירו את החזון שלך.

הגיע הזמן שתתחיל לנסח לך את החזון, תשרטט את מפת הדרכים, תמלא את מיכל הדלק, תתניע את הרכב ותתחיל בנסיעה מיעד ליעד עד למימוש החזון שלך. אין צורך לחכות למלאך שיודיע לך שזהו היום האחד לפני מיתתך... הייה המלאך של עצמך.

תובנה זו גם תסייע לך לא להתייאש ממסלולים ארוכי טווח.

אמנם למדנו שאת הדרך הארוכה ליישום החזון מחלקים ליעדים ומטרות קצרים יותר, אך עצם המחשבה על המסלול הארוך יכולה ופעמים רבות גם מייאשת.

אכן, להתחיל בדיאטה חדשה ולהחזיק בה מעמד למשך עשרים, שלושים חמישים שנה, עצם המחשבה גורמת לחשש ואפילו לייאוש מלהתחיל את הצעד הראשון בדרך הארוכה.

מצד שני, כשאזכיר לעצמי שכל שעלי להחזיק מעמד ולעבור שלום רק את היום הזה שהוא 'היום האחד לפני מיתתך...' זה יהיה כבר פחות נורא, ויותר בר ביצוע.

ומה לגבי היום שלאחר מכן? וזה שלאחריו? בהם אנו כעת לא עסוקים ולא מטרידים את מחשבתנו. ככל שנשקע במחשבות על התהליך הארוך והקשה, כך יתעוררו בנו החששות והפחדים מה'לא נודע' והאתגרים הרבים ויעכבו אותנו מלפעול, וכך גם לא נגיע לשום מקום...

כל שעליך לעשות זה 'לקפוץ למים' לצעוד את הצעד הראשון, השאר כבר יזרום... הצעד הראשון הוא הקשה ביותר, ברגע שתעשה אותו הרצון יתעורר, וככל שתתמיד ותתמודד נכון עם האתגרים שבדרך, המוטיבציה לצעוד את הצעד הבא תלך ותגבר. אם תתמקד בכל פעם אך ורק בצעד הבא שלפניך, ביום האחד בלבד שלפני 'מיתתך'... תצליח בעזרת ה' להגיע ליעד המיוחל.

פרק כו – בַּיָּמִים הָהֵם חָזוֹן נִפְרָץ.

אימון אישי, יעוץ זוגי, הדרכת הורים ועוד, אתם מוזמנים בשמחה לבקר באתר ובחרת בחיים.