על חופש ושוויון – לפרשת משפטים

מה בין חוקי אדם לחוקי התורה? האם יש שופט לשופט? מהי חרות אמתית ומיהם האדונים עריצי דורנו?

שמעון כהן , כ"ד בשבט תשע"ח

משפט צדק של ממש
משפט צדק של ממש
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90



טוען....

פרשת משפטים על גודש חוקיה בפתחנו, ועליה שוחחנו לקראת השבת עם המטפל והמרצה הרב ניסים אדרי המדגיש את ההבדל המהותי שבין עולם המשפט האנושי לעולם המשפט האלוקי.

"עולם המשפט הוא תחום שקיים בכל חברה אנושית מתוקנת. חייבת להיות מערכת משפטית מסודרת וגם בעם ישיראל ישנו משפט, זהו המשפט העברי", אומר הרב אדרי ומציין כי תחום זה מעסיק רבות את שוכני בית המדרש המתפלפלים בבבות ובסברות הרבות לכאן ולכאן.

על אף שהמשפט הוא אנושי והגיוני, רש"י מבהיר לנו כבר בפתח הפרשה שמדובר במשפט אלוקי ולא רק אנושי, בבחינת "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" – לכאורה מה ההבדל בין המשפט העברי למשפט האומות? הרי ניתן לזהות בפרשה חוקים שמשותפים להרבה חברות. הרב אדרי מציין את הקישור הלשוני שבין האל לדיינים וזוהי המילה 'אלוהים'. על המשפט 'ונקרב בעל הבית לאלוהים' מבאר רש"י שמדובר באנשים-שופטים ואולם התורה בוחרת דווקא בלשון זו על מנת ללמד אותנו שהתקרבות זו אל השופט העברי היא התקרבות לאמת האלוקית

השאלה העומדת בפנינו היא האם אנחנו רוצים לשמור על החברה ומתוך כך קבענו לעצמנו כמה כללים המאפשרים חיים אנושיים הדדיים, או שהמטרה היא להגיע אל האמת האלוקית.

"עם ישראל התנגד למושג בית הסוהר, שבו אנחנו מגנים על הזכאים ומרחיקים את האשמים מהחברה מבלי להתייחס למה שיקרה להם בעתיד. המשפט העברי מתנגד לכך, כי אם המערכת רוצה לחתור אל האמת האלוקית אז גם עתידו של הנאשם מעסיק אותנו וחשוב לנו להביא גם אותו לתיקון", אומר הרב אדרי ומזכיר את פרשת עכן שבה דורש יהושע בן נון מעכן להתוודות בטרם ייענש. בכך מבטא יהושע בן נון את הרצון לראות את הנאשם שותף לפסיקה מאחר והיא האמת האלוקית.

מערכת המשפט האלוקית מציגה רמה אחרת של משפט שהרי במערכת אנושית לא ברור מי יוכל לשפוט את השופט, ואג'נדות הן הקובעות את סדר היום הערכי והשיפוטי ובין האג'נדות השונות יש מידת חסד ומידת דין. במשפט העברי יש שופט גם לשופט, במשפט זה יש שוויון בין השופט והעבד העומדים בפני שופט האמת.

המשפט הראשון יוצא נגד העבדות. בעלי האינטרסים סבורים שיש בכוחם לשעבד את החלש, אבל האלוקים הוא היושב מעל כולם, ומולו כולם שווים. אין חזק ואין חלש, וגם אם המכור או המכורה רוצים להיות עבדי עולם התורה מתנגדת לכך, גם אם היא אינה אוסרת זאת.

בתקופתנו אנו התרגלנו לאדונים חדשים המנהלים את סדר יומו של האדם, ובין האדונים הללו ניתן למנות את הסמארטפונים, את המזון, את ההתמכרויות השונות. מול האדונים הללו אנו עולים שלוש פעמים לרגל, מתגברים על הרגלי היומיום על מנת להיפגש עם האדון האמיתי ובכך יוצאים לחופש אמתי.