כך תעצבו את בית הספר שלכם

האדריכל יהושע שושני מסביר איך יוצרים סביבה נעימה ובריאה במוסדות חינוך ואת השפעתם על התלמידים וצוותי ההוראה.

ערוץ 7 , כ"ו בשבט תשע"ח

ראש העין
ראש העין
צילום: שרון בוכבינדר

לקראת הכרזת הזוכים בתחרות "פינת חמ"ד", שמענו מהאדריכל יהושע שושני, אדריכל ומתכנן ערים בוגר ה"טכניון", על חשיבותה של סביבה נעימה ובריאה במוסדות חינוך והשפעתם על התלמידים וצוותי החינוך.

תוכלו להצביע על פינת החמ"ד המוצלחת ביותר עד הערב. התחרות מתקיימת בשיתוף פעולה בין אגודת ידידי החמ"ד לבין ערוץ 7.

איזה פרמטרים לוקחים בחשבון כשמתכננים בית ספר?

לפי תפיסתי מטרת בתי הספר היא הכשרת התלמיד לחיים בעולם הגלובלי, כאדם עצמאי וחופשי, לדעת להשתמש בידע ובטכנולוגיות משתנות, לדעת לעבוד עם אחרים, להיות מעורב בחיים הקהילתיים, לפתח את החשיבה היצירתית, לפתח יכולותיו.

כדי לממש יעדים אלה נדרש שינוי תפיסתי בפדגוגיה באופן שתציב את התלמיד במרכז.

לפיכך הפרמטרים שישי לקחת בחשבון בתכנון ביה"ס:

  • איפיון אוכלוסית המשתמשים (גילאים, צרכים לאורך זמן)
  • הגדרת תפיסה חינוכית ופרוט החדשנות הפדגוגית.
  • הגדרת תפיסה ערכית (חברה, דמוקרטיה וכו').
  • השתלבות בסביבה הפיזית, שמירה על ערכי המקום וחיבור למרקם אורבני.
  • מקורות תקצוב, שלבי בניה, גידול עתידי צפוי.

כיצד המבנה יכול להשפיע על האקלים הבית ספרי?

לשינוי התפיסתי של הלמידה יש השפעה מכרעת על האדריכלות. בתפיסה החדשה בה התלמיד במרכז, התלמיד פועל, לומד, חוקר ומשפיע. סגנונות הלמידה מותאמים אליו. (למידה באופנים שונים: בישיבה, בעמידה, בקבוצה, בתנועה, במשחק, בטבע, בחצר, באופן עצמאי). המורה כמדריך - מכוון מעודד התנסות וחקר של נושאים.

כל אלה משפיעים על מבנה הפיזי של ביה"ס. בעבר המבנה היה נוקשה, פרוזדור וכיתות משוכפלות לאורכו, (למידה פרונטלית בלבד). כיום נדרשים מרחבי למידה במגוון גדלים וצורות, מותאמים ללמידה. הלמידה בכל מרחבי המבנה וחצרותיו (ולא רק בכיתה). למבנה הפיזי וחצרותיו ועיצובם, השפעה רבה על התלמיד.

הכוונה ליצור:

  • תחושת שייכות - ע"י תכנון חללים ומקומות בקנה מידה אנושי ומזמין (בפנים ובחוץ).
  • גדלים שונים של מקומות שיאפשרו לתלמיד לבחור את סביבתו לפעילות מסויימת.
  • מקומות בהם יוכל להשפיע על עיצוב סביבתו, ע"י אירגון הריהוט והצגת תוצרי למידה וחקר.
  • בטיחות ומוגנות - דגש על שקיפות ונראות של מרחבים, התמצאות ברורה ופשוטה.
  • עיצוב מעורר השראה ויצירתיות- שימוש מושכל בחומרים ובגוונים, שימוש בצמחיה ובריהוט איכותי, שימוש במחיצות ניידות לתחום אזורי עבודה.
  • נוחות אקלימית- הפניה נכונה של הפתחים, החדרת אור במינון נכון, איוורור טבעי, מיזוג, צל, מניעת סינוור, בניה לפי עקרונות "בניה ירוקה", קשר פנים חוץ בכל מעטפת הבניה.
כפר שמריהו
צילום: שי אפשטיין

האם לדעתך יש חשיבות ביצירת חלל עבודה נעים לצוות ההוראה?

על מנת לעודד ולאפשר למורים לנצל בצורה מיטבית את זמנם, יש ליצור מקומות עבודה אישיים שקטים (וגמישים לפעילות מגוונת). יש לאפשר פינות לשיחה אישית עם תלמיד/ה או קבוצת דיון קטנה.

ניתן לפזר מקומות יעודיים במרחבי בית הספר באופן שיקרין גם על נוכחותם לתלמידים.

לאחרונה מושם דגש רב יותר על שימוש בריהוט איכותי ומגוון, המאפשר התאמה למימדי התלמידים ולצורות הלמידה השונות, כמו ישיבה נמוכה, רביצה, עמידה וכו'.

האם בבתי הספר בישראל שמים דגש על איכות בניה והמרחב הבית ספרי?

איכות הבניה מושפעת ממגבלות כרוניות, תיקצוב חסר ומשך בניה קצר בין התקצוב למועד איכלוס. רשויות חזקות שיש להן היכולת לממן ולהוסיף תקציב להשלמת פיתוח חצרות וריהוט, מביאות את המבנים לרמות גימור ואיכות גבוהות יותר.

השקעה גדולה ומושכלת בחומרים איכותיים, מאפשרת תחזוקה טובה יותר לאורך זמן ולאחרונה מושם דגש רב יותר על שימוש בריהוט איכותי ומגוון, המאפשר התאמה למימדי התלמידים ולצורות הלמידה השונות. כמו רביצה, עמידה וכד'.

כיצד נכון לתכנן כיתה כך שהסביבה תהיה נעימה לתלמיד?

המושג כיתה שייך לתפיסה מיושנת. הלמידה בתפיסה החדשה מתבצעת בכל מרחבי ביה"ס. במעבר מהוראה ללמידה, יש להתיחס לכל מקום במבנה, בחדרים, במרחבים המשותפים הפנימיים והחיצוניים כמקום ראוי ללמידה אישית, קבוצתית, חוויתית, פורמלית ולא פורמלית.

בתפיסה החדשה בה התלמיד במרכז, יש צורך להתאים את אופן הלמידה ליכולות ולמגבלות התלמידים ולפיכך הסביבה הלימודית חייבת לתמוך במגוון אופני למידה משתנים.

ארגון פנימי של חללי הלמידה, חייב לאפשר גמישות מירבית לאורך כל שעות היום. (למידה בקבוצות בגדלים שונים, למידה פרטנית וגם פרונטלית), שימוש בריהוט מותאם ומגוון, יצירת תנאים אקוסטיים נאותים לפעילות שקטה ורועשת (תאורה טבעית, איוורור וכד') ותשתית טכנולוגית זמינה בכל המרחבים.

האם יש הבדלים בין בתי ספר בעולם (אירופה, ארה"ב) לבתי ספר בישראל?

בעולם המערבי ובישראל ישנה מגמה ברורה לעיצוב מחדש של בתי הספר והתאמה לצרכי העידן החדש המשתנה.

ממשלת פינלנד, חלוצה בתהליך חיפוש דרך, קבעה מדיניות ארצית והחלה כבר בבניה חדשה של בתי הספר על פי חזונה למאה ה- 21. (למידה מגוונת, רב תחומית, שילוב צרכי קהילה ועוד).

משרד החינוך בישראל אף הוא, מחפש דרכים חדשות ולכן, מעודד יישום יוזמות פדגוגיות חדשות והתאמתן במבנים קיימים ובתכנון מבני חינןך חדשים.

השוני כיום בין מדינות המערב וישראל מתאפיין במספר נושאים:

  • שטח ברוטו לתלמיד - גבוה יותר (באירופה ובסקנדנביה בפרט), מהשטח המוקצה בארץ.
  • יום לימודים ארוך יותר - מחייב פונקציות רווחה נוספות כגון הסעדה, חוגים, לימוד רב תחומי.
  • הלמידה כולה מתבצעת בבית הספר (אין שיעורי בית).
  • מספר תלמידים בכיתה – נמוך יותר (כ-20 ת') ומספר מורים גדול יותר.
  • חלק מהפערים נובעים מתפיסה חינוכית ותרבותית שונה ופער בתקצוב.
  • המגמה הינה לעצב התלמיד כאדם עצמאי, חופשי, יצירתי ובשל לאתגרי החיים המשתנים.

מה לדעתך מודל לבית ספר מתוכנן היטב בארץ ומדוע?

אין מודל אחד לבית ספר, אבל ישנם מספר עקרונות חשובים שלדעתי נכון להטמיע, לטייב את החוויה והתוצאה.

א. תפיסת ביה"ס כחלק ממרכז קהילתי מרכזי ומשמעותי בשכונה (שילובו במרכז ספורט, מועדון נוער, הכשרת מבוגרים וכד').

ב. לאחרונה הסתיימה בנית מתחם חינוך רב גילאי שתיכננתי בשכונה חדשה בראש העין, הכוללת מעון , גני ילדים בקומות, בי"ס יסודי ואולם ספורט וחוגים לקהילה. (תמונה מצורפת).

בימים אלה אנו מתכננים מרכז חינוך קהילתי מסוג זה בשכונה חדשה בראשון לציון, שבו ינתן מענה לרצף גילאים גדול (מעון, גן, בי"ס יסודי ותיכון) ולקהילה כולה (מועדון קשישים, אולם מופעים ועוד). המתחם יתן מענה לתלמידים במשך רוב שעות היום.

ג. שימוש במרחב ביה"ס לפעילות פורמלית ולא פורמלית, של התלמידים, (מועדוניות, חוגים, ספריה) ושל הקהילה כולה.

בעידן בו השטחים לבניה ציבורית מצטמצמים, חשוב ליצור שימושים משולבים מעורבים.

ד. תכנון רצף גילאים במרכז החינוך. ממעון וגנים עד בית ספר יסודי ותיכון.

ה. בכדי לעודד יזמות, יצירתיות, מעורבות, השראה, חייבים להתאים את מרחבי בית הספר לפעילויות משתנות ולהכין תשתיות טכנולוגיות מתאימות.

ו. שיתוף תלמידים והורים בקבלת החלטות ובניהול נושאים רלבנטיים.

ז. תפיסת תכנון גמישה, בכל מרחבי ביה"ס, לאפשר ליישם גם בעתיד, גישות פדגוגיות ופעילויות בלתי חזויות מראש.