אנה פרנק
אנה פרנקצילום: רויטרס

מובילי המהלך להחזקת המסתננים מאפריקה באוניברסיטאות ומשם לנהל מו"מ עם הממשלה התאכזבו לקבל תשובה שלילית מהנהלת האוניברסיטאות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שמוביל את המהלך ועם פעילים נוספים מחפש לו חלופות, יואל מרש"ק, מי שכיהן במשך 25 שנים כרכז המשימות של התנועה הקיבוצית וסיים את תפקידו זה לפני כחמש שנים. במהלך השיחה עימתנו אותו עם הטענות נגד השוואת יחסה של ישראל למסתננים ליחסו של השלטון הנאצי ליהודים בתקופת השואה.

בתחילת השיחה עמו קובע מרש"ק כי המהלך מול האוניברסיטאות לא צלח כיוון שהפליטים החליטו ללכת כולם לכלא וביום שישי הקרוב אכן ילכו הראשונים שבהם לכלא. מרש"ק תוהה כיצד תתמודד המדינה עם כניסה המונית לכלא כשהצפיפות בבתי הכלא הישראליים ידוע ומוכרת כבר כעת.

עם זאת הוא מציין כי כעת ממתינים הפעילים לתשובתן של כנסיות ושגרירויות שגם אליהן הועברה הבקשה להחזיק במסתננים אפריקאים במשך מספר ימים של ניהול מו"מ מול הממשלה. להערכתו הסירוב של האוניברסיטאות נובע מתלות תקציבית במדינה, בעוד באוניברסיטאות קבעו כי הסירוב נובע משום ש"האוניברסיטאות הינן גופים הפועלים על פי חוק, ומשכך, העניין אינו על הפרק".

בדבריו מספר מרש"ק על נכונותן של 400 משפחות ברחבי תל אביב לקלוט אליהן משפחות של מהגרים אפריקאים. על דבריו אלה נשאל אם מקובלת עליו הגדרת מבצע קליטת המשפחות הללו כ'מבצע אנה פרנק', אמר שלא הוא שקבע את הכותרת הזו, ויש משפחות שזה הקוד המקובל עליהן לטובת העניין. על כך נשאל מרש"ק אם הדברים מקובלים עליו באופן אישי, שכן אלו האנשים והארגונים עימם הוא יושב ואיתם הוא דן. בתגובה אומר מרש"ק כי מדובר בחיי אדם.

כשנשאל אם מקובל עליו גיוס השואה למטרה זו, השיב בשלילה אך ציין כי דברים שכאלה נאמרים על ידי "ניצולי שואה רבים שמשמיעים את דעתם". הזכרנו למרש"ק כי ניצולי שואה רבים גם סבורים בדיוק להיפך ורואים בהשוואה בין מה שהם עברו על אדמת אירופה לבין מה שעוברים האפריקאים בישראל לא פחות מהכחשת שואה. מרש"ק הגיב שתיקה.

עם זאת שב וקבע כי בהחלטת הממשלה לגרש יש סיכון גדול. הוא ציין כי חבר הכנסת אייל בן ראובן בדק את ההסכם החשאי בין ישראל ורואנדה ואוגנדה וקבע כי ללא צוותי בקרה שיישלחו ברואנדה יש סכנה בקיום ההסכם הזה. "הוא מתכוון להיאבק על כך שיסעו צוותי בקרה". בתגובה לדברים נשאל אם יתמוך במהלכיה של הממשלה במידה ואכן יוצבו צוותי בקרה שכאלה, והוא משיב: "כל מקום שיתברר שיש סיכוי לחיים הוגנים ויש תנאים לחיי בן חורין בהסכמה אקבל זאת".

לדבריו מעבר לאותן משפחות תל אביביות המוכנות לקלוט מסתננים ישנם גם חמישה קיבוצים שמטעמיהם מעדיפים ששמותיהם לא יפורסמו ,שגם הם מוכנים לקלוט את מסתננים אם הדבר יוסדר מול רשויות המדינה.

מרש"ק מביע חשש שמא ההסכם עם רואנדה כולל את גיוסם של הגברים האפריקאים שיועברו לשם מכאן מיד עם הגעתם לאדמת רואנדה. עם זאת הוא מסייג את הדברים ואומר כי סוגיית מעמדם וגורלם של האפריקאים ברואנדה אינו ברור ויש כמה שמועות ואגדות וכל עוד הדברים אינם ברורים הוא מעדיף שלא לדבר על כך בנחרצות.

מרש"ק קובע כי כעם שסבל בגלויות השונות אנו מצווים לדאוג לגורלם של פליטים. בדבריו הזכיר את עדויותיהם של שני חברי הכנסת של מרצ שנסעו לרואנדה ושבו ובאמתחתם סיפורים קשים על הקורות את האפריקאים שהגיעו לשם. על כך נשאל אם עדותם של שני ח"כים בעלי אג'נדה קיצונית בתחום זה מקובלת עליו יותר מחוות דעתו של נציב הפליטים של האו"ם שקבע שהקליטה ברואנדה ובאוגנדה סבירה בהחלט. מרש"ק טען ש'טוב מראה עיניים' ולכן הוא מכבד מאוד את החלטת הח"כים רוזין ורז להגיע לרואנדה ולראות את הדברים בעצמם. בתגובה הזכרנו למרש"ק כי גם נציב הפליטים של האו"ם גיבש את מסקנותיו בעקבות מראה עיניים של אנשיו ואולי שלו עצמו.

לקראת סוף השיחה עמו התבקש מרש"ק להתייחס באופן ברור וישיר להשוואות לשואה ולאנה פרנק, השוואות שבעיני ניצולי שואה ואזרחים רבים הם לא פחות מהכחשת שואה. מרש"ק שאל אם הוא עצמו מואשם בהכחשת שואה ונענה בשלילה, אך גם בציון העובדה שחבריו העומדים מאחורי כותרת זו אכן צריכים להתמודד עם טענות שכאלה. "ההשוואה היא לא שלי. אתה לא הראשון שמעיר לי על כך. אני הולך בעקבות פנייתך להוריד לפחות מהכתובים ומהמנשרים שאני קרוב אליהם את המילים 'אנה פרנק'. מספיק שיש יהודים טובים שחושבים כך כדי שנוריד את זה. יש בזה משהו".