ניר ברקת בישיבת מרכז הרב

התכנסנו כאן היום כדי לזכור את העיניים הטובו של שגב-פניאל, יונתן-יצחק, אברהם-דוד, רועי-אהרון, יונדב-חיים, יוחאי, נריה ודורון.

עשר שנים עברו – אבל אנחנו מרגישים כאילו היה זה אך אתמול. מדי שנה אני מקפיד להגיע לאזכרה,
משום שהיה זה אירוע טראומתי, שבו נשבר עוד שיא של שפלות מצד המרצחים העלובים.

אי אפשר שלא לחשוב "מה יכול היה להיות", אילו הבנים היו כאן איתנו. איבדנו שמונה פרחים, שמונה נשמות, שמונה בנים יקרים ואהובים.

הרב קוק לימד שיעור גדול: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרישעה – אלא מוסיפים צדק". הישיבה לצעירים יישמה את הדברים הלכה למעשה: חיבקה את השכול וצמחה ממנו, יצרה אינספור פעולות הנצחה וזיכרון והפכה את ההנצחה לחלק מן החיים.

בתוך המציאות הזו, של שכול וצער, אני נפעם לראות את הקשר המדהים שנוצר בין הישיבה לבין המשפחות. החיבוק ההדדי תמיד יישאר בעבורי סמל לאמונה ולאצילות נפש.

השנה הזו היא אבן דרך בתולדות ירושלים. אנו מציינים חמישים שנה לאיחוד העיר. מתכוננים לחגוג שבעים שנה לקום המדינה. השנה ירושלים עשתה קפיצה – בכל התחומים.

בתחום המדיני, אחרי עשרות שנים – הנשיא האמריקאי הכיר באופן גלוי ורשמי בירושלים כבירת ישראל. סגן הנשיא הגיע לכאן, לכנסת, ונשא נאום ציוני מאין כמותו.

בתחום התשתיות, מי שמסתכל על קו האופק של ירושלים רואה עשרות מנופים שבונים את ירושלים יום-יום. ירושלים גדלה ומתחזקת בכל התחומים, אם זה בצמיחת הכלכלה והתעסוקה, אם זה בתיירות ובתרבות, ואם זה בחזרת משפחות וקהילתיות.

זוהי התשובה וזוהי הנקמה שלנו, בכל מי שמנסה לערער על ריבונותה של מדינת ישראל, בירושלים המאחדת והמאוחדת! להוסיף לימוד, להוסיף חינוך – זו התשובה שלנו לטרור! זה האור שאנחנו מוסיפים!

הישיבה לצעירים מייצרת בוגרים כבר למעלה מחמישים שנה. תלמידי הישיבה הופכים למנהיגים ואנשים מובילים בחברה, מחברי כנסת ועד קצינים בצה"ל.

אני רוצה לתלמידי הישיבה הצלחה בכל מקום שאליו יגיעו. אתם שגריריה של ירושלים. אנחנו לא שוכחים את שמונת הבנים לזכרם נמשיך ונרבה אור בירושלים, ובבניין ירושלים – והארץ כולה – ננוחם.