מ-25 יוצאים שניים
המירוץ אחר הגלימה

הוועדה למינוי שופטים תבחר בשבוע הבא שני שופטים חדשים לביהמ"ש העליון. מי המועמדים של שקד ואת מי תעדיף הנשיאה אסתר חיות? פרשנות

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט בשבט תשע"ח

איילת שקד בכנס ירושלים
איילת שקד בכנס ירושלים
צילום: הלל מאיר/TPS

ביום חמישי הבא תתכנס בירושלים הוועדה לבחירת שופטים, לצורך בחירת שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון.

שני השופטים יבחרו לכאורה מתוך רשימה של 25 מועמדים, אולם כבר כעת ברור שמרבית השמות לא באמת עומדים על הפרק. בשלב זה נראה כי שני המועמדים שיבחרו לבסוף ייצגו את שני המחנות. אחד מהם יהיה מבין מומלצי השרה שקד העומדת בראש הוועדה, ואילו השני יבחר מבין מומלצי שופטי בית המשפט העליון.

אולם, מאחר שלצורך בחירה לשיפוט בבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מבין תשעת חברי הוועדה, לכל קבוצה ישנה זכות ווטו מעשית על מועמדי הקבוצה השניה, דבר שהופך את הבחירה כולה למורכבת הרבה יותר.

בתווך נמצאים, כתמיד, נציגי לשכת עורכי הדין, אשר נכון לעכשיו מתואמים עם שרת המשפטים, ושר האוצר משה כחלון שאיננו משתייך באופן אפקטיבי לאף אחד מהמחנות.

במוקד העניין נמצא מטבע הדברים המועמד המפתיע של שרת המשפטים איילת שקד, פרופ' אלכס שטיין. לטובת מי שפספס, או שסתם הספיק לשכוח, תזכורת קצרה: פרופ' שטיין הוא משפטן ישראלי, לשעבר אחד מחברי הסגל הבולטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

שטיין, שהיה בצעירותו אלוף שחמט, עלה ארצה במהלך שנות התיכון ולאחר שירותו הצבאי פנה ללימודי משפטים. בשנותיו באוניברסיטה העברית נחשב למוח משפטי מבריק, והיה שותף לפיתוח דוקטרינות משפטיות חדשות, שהבולטת בהן היא דוקטרינת הנזק הראייתי.

ב-15 השנים האחרונות הוא חי ומלמד בארה"ב, אליה היגר בנסיבות משפחתיות. משפטנים ישראלים בולטים המכירים אותו ואת דרכו מתארים אותו כעילוי משפטי האוחז בגישה ה"פוזיטיביסטית", זאת בניגוד לרוח המשפטית שהנחיל בבית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק, הדוגלת בפסיקה מוכוונת ערכים.

התקווה של שקד היא שיכולותיו הגבוהות של פרופ' שטיין יהוו לראשונה זה שנות דור משקל נגד לרוחו של ברק. אולם, מה שעבור שקד הוא תקווה, מפחיד מאוד ככל הנראה חלק משופטי בית המשפט העליון, ואולי לא רק אותם.

במהלך השבוע האחרון נעשים מאמצים לא מבוטלים מצד שורה של גורמים לפגוע בתדמיתו הציבורית של פרופ' שטיין, בין היתר באמצעות תדרוכים לא לייחוס לכלי תקשורת שונים. כך למשל עולה שוב ושוב סוגיית מגוריו של שטיין בחו''ל בשנים האחרונות, קשריו הידידותיים עם פרופ' אהרן ברק, וטענות לפיהן בתי הספר למשפטים בהם לימד ומלמד בארה"ב אינם נחשבים לבולטים ואיכותיים.

מועמד נוסף ששרת המשפטים תומכת במינויו הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים רם וינוגרד. וינוגרד הוא בוגר ישיבת הר עציון, מוסמך לרבנות, שנחשב לשמרן בפסיקותיו המשפטיות. אולם, כפי שהדברים נראים כעת, סיכויי בחירתו נמוכים מסיכוייו של פרופ' שטיין.

בקרב מועמדיהם של השופטים ישנם גם כן כמה שמות "חמים", בעלי סיכויים גבוהים יותר, ביניהם למשל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, השופט שאול שוחט והשופטת רות רונן שסיכוייה פחות טובים. גם שמו של השופט חאלד כבוב שהוצע על ידי לשכת עורכי הדין מוזכר כבעל סיכוי מסוים, אף כי נמוך.

אולם, לקראת הישיבה הקרובה צריך לזכור דבר נוסף. במשך שלוש השנים האחרונות עמדה מול שרת המשפטים שקד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור. שקד ונאור לא היו ידידות נפש, אבל בהחלט למדו לעבוד יחד והצליחו כמעט תמיד להגיע בסופו של דבר להסכמות ברגע האמת.

כך קרה שישיבות הוועדה לבחירת שופטים בקדנציה המשותפת של השתיים היו פוריות מאוד, בנוגע לכל ערכאות השיפוט. קשה לדעת האם הכימיה המסוימת שנוצרה בין שקד לנאור תשחזר את עצמה גם בין שקד לנשיאה הנוכחית, אסתר חיות. אם מערכת היחסים הזו תתברר כמורכבת יותר, קיימת תמיד גם האפשרות שאיש לא יבחר לבית המשפט העליון בישיבת הוועדה בשבוע הבא.

נכון, מצב כזה יביא לכך שבית המשפט העליון יצטרך לפעול בהרכב חסר, אולם מציאות כזו כבר נוצרה בעבר ושלטון החוק, כך מתברר, לא קרס. סביר להניח שגם שקד וגם חיות יעדיפו שלא להגיע למצב כזה, אולם האפשרות הזו בהחלט קיימת "על השולחן".