ישראלים תרגלו חיים על המאדים

שישה חוקרים ישראלים השלימו משימת מחקר שדימתה חיים ומחקר על המאדים באתר חשאי במצפה רמון. אחד מהם מספר איך היה ובעיקר למה זה טוב.

שמעון כהן , ה' באדר תשע"ח

החוקרים במשימת המחקר
החוקרים במשימת המחקר
צילום: דוברות משרד המדע



טוען....

במצפה רמון הסתיים בימים אלה אירוע שעשוי להיות דרמטי אך לא זכה לסיקור נרחב דיו.

שישה מדענים ומומחים "נחתו" לפני מספר ימים במקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-mars, הדמיה שהתקיימה לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

על מטרות המבצע שוחחנו עם מי שהיה אחד המשתתפים במבצע, פרופ' גיא רון, מומחה לפיסיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם ובמשימה זו האחראי על מחקר מדידת קרינה קוסמית.

בראשית דבריו מציין פרופ' רון כי המיזם כולו הוא פרויקט שנוצר בבית הספר לאסטרונאוטים צעירים של מכון דוידזון, גוף החינוך המדעי של מכון ויצמן. "הפרויקט מייצר מרכז משימות אנלוגיות שבהן אנחנו מנסים לדמות אחד או יותר מהתנאים במאדים ושאיתן האסטרונאוטים שיגיעו למאדים יתמודדו. במקרה הזה אנחנו משתמשים במצפה רמון גם כי מדובר בעיר החלל של ישראל וגם משום שהקרקע הבידוד והצחיחות דומים למה שקורה במאדים. כך דימינו את הבדידות, את הדיליי בתקשורת, את העבודה בחליפות חלל כשיוצאים מהמבנה והפרויקט הוא התחלה של פלטפורמה מדעית לבדיקת טכנולוגיות ובסיס לחינוך למדע בשנים הבאות".

מוסיף פרופ' רון ומסביר כי "אמנם נאס"א מבצעת משימות דומות, אבל נאס"א לא יכולה לבצע את כל ההכנות לפרויקט השאפתני של השיגור למאדים, ויכול להיות שלא נאס"א תהיה הראשונה שתשגר למאדים. יש הרבה עשייה בסקטור האקדמי סביב הפרויקט הזה ויש עוד כמה קבוצות כאלה בעולם. במקביל לנו הייתה קבוצה אוסטרית שביצעה משימה אנלוגית בעומאן, וחלק מהמשימה הייתה התקשורת מולם. חשוב שתהיינה פלטפורמות כאלה גם בשוק האזרחי אקדמי. הייחוד שלנו הוא הראיה החינוכית. המשימה הבאה שתהיה באפריל תיועד למסיימי הלימודים במכון התיכון של 'דוידזון'. זה אספקט שלא קיים במקומות אחרים בעולם".

פרופ' גיא רון שכאמור היה בין המשתתפים באירוע התבקש לספר על התחושות במתחם הסגור של המשימה. "היינו בפנים ארבעה ימים. הבידוד מאוד מוחשי למרות שאתה עדיין בכדור הארץ ואתה יודע את זה. תחושת הבידוד נכנסת מהר מאוד. נכנסנו לסימולציה הזו והגענו למצב שבו אנחנו לא פותחים את הדלת ללא חליפות חלל למרות שיודעים שזו רק סימולציה".

על המשימה המדעית שלו הוא מסביר: "קרינה קוסמית היא קרינה שמגיעה גם מחוץ למערכת השמש וגם מהשמש. בכדור הארץ אנחנו חשופים למעט קרינה כי יש לנו אטמוספירה עבה ושדה מגנטי שממסך אותנו מהקרינה הזו. במאדים זה לא קיים ולכן החשיפה של אסטרונאוטים במאדים תהיה רבה, הרבה יותר ממה שנאס"א מאפשרת לאסטרונאוט בכל חייו. לכן מאוד חשוב נושא הניטור וניסיתי להראות שניתן לבנות מערכות קטנות ניידות וזולות לנטר את הקרינה ושיוכלו לדבר ביניהן. בניתי שתי מערכות, אחת הייתה איתנו ואחת עם המשלחת האוסטרית ובמהלך המשימה סינכרנו ביניהם".

עוד הוא מספר כי במהלך המבצע "היה גם ניסוי תקשורת מול האוסטרים. דימינו אבדן של תקשורת מול מרכז הבקרה, כשכל התקשורת מתבצעת דרך האוסטרים. ביצענו ניסוי של איסוף דגימות קרקע שאיתם יהיה ניתן לבנות את הבתים שלהם שם בטכנולוגיית הדפסה תלת ממדית. זו הייתה משימת הקמה שאנחנו שואפים שישמש שנים רבות קדימה ותהיינה עוד משימות, גם הרבה יותר גדולות וגם לאנשים מחו"ל שיגיעו. היה חשוב לנו לדעת מה אנחנו לא מבינים לקראת ההמשך".

בעקבות דבריו אלה נשאל פרופ' רון אודות ההדפסה התלת ממדית של מבנים עבור המשלחות העתידיות למאדים, האם לא יצטרכו האסטרונאוטים להביא איתם חומר שישמש את המדפסות? פרופ' רון משיב ומציין שתי אפשרויות הנבחנות כעת. האחת היא נחיתה בקטבים ובניית מבנים מהקרח שבקטבי המאדים והאחרת היא לקיחת מעין דבק שאותו יערבבו בקרקע ועם החומר הזה ניתן יהיה לייצר חומר הדפסה.

על הביטחון אודות תנאי החיים במאדים הוא מציין כי המידע מגיע מהגשושית של נאס"א שאוספת מידע הן על הקרינה במקום והן על הרכב הקרקע שעל הכוכב. לנוכח הנתונים הנאספים משם, הוא קובע, "אנחנו מכירים טוב את מאדים".

ומה באשר להשלכות המדעיות האזרחיות של מבצע כזה ומשימות שכאלה? מסתבר שיש לא מעט כאלה. "כשאנחנו מדברים על מדידות קרינה אנחנו מדברים גם על התגוננות מקרינה. חברה ישראלית מפתחת אפודי מגן לאסטרונאוטים. כך גם בדקנו מעין מכונת אספרסו לאוכל - קפסולות של אוכל שיובש בהקפאה ועם מים מייצרים לנו ארוחה. זה יכול לשמש במסעות ארוכים כאלה. זו דוגמא לטכנולוגיה אזרחית שנבדקת לצרכים הללו ויש לה שימוש גם בכדור הארץ". בהקשר זה הוא מזכיר כי "ההישגים של ההגעה לירח היו לא רק בעצם ההגעה לירח, אלא גם בטכנולוגיות שיוצרו לטובת ההגעה לירח כמו טפלון. יש הרבה השלכות".

לדבריו הביטחון המחקרי הנוכחי הוא שהיעד הבא של האנושות בהיבט זה של כף רגל אנושית על קרקע בחלל הוא המאדים. "היעד הבא שתדרוך בו רגל אנושית הוא המאדים, אין לנו ספק בכך. אין לנו סיכוי להניח כף רגל באף כוכב אחר. בנוגה הטמפרטורה ממיסה עופרת, צדק ואורנוס ושבתאי מורכבים מגז". עוד הוא מזכיר את הציוץ של נאס"א בטוויטר ולפיו 'האדם שילך על מאדים הולך כבר בינינו' והמשמעות העולה מכך שהאסטרונאוט פורץ הדרך על המאדים הוא ככל הנראה תלמיד תיכון או בית ספר.

"די ברור לנו שהנסיעה הראשונה תהיה חד כיוונית והאסטרונאוטים לא יחזרו. לא חסרים מתנדבים לכך. בעתיד הרחוק יותר יתכן ויהיה מדובר במושבה כמעין תכנית גיבוי למה שקורה בכדור הארץ והמשאבים המוגבלים שבו".