גטו ורשה יהפוך לאתר מורשת היסטורי?

על רקע חקיקת חוק השואה הפולני הציעו ביממות האחרונות הרשויות המקומיות בפולין להכיר בשרידי חומת גטו ורשה כאתרי מורשת היסטוריים

חיים לב , ז' באדר תשע"ח

מדריך תיירים באזור גטו ורשה
מדריך תיירים באזור גטו ורשה
צילום: רויטרס

על רקע חקיקת חוק השואה הפולני הציעו ביממות האחרונות הרשויות המקומיות בפולין להכיר בשרידי חומת גטו ורשה כאתרי מורשת היסטוריים, כך דווח בסוכנות הידיעות AP.

גורם ברשות שימור עתיקות מקומית אמר כי אם לא יוגשו ערעורים מצד תושבים מקומיים, ההכרה תיכנס לתוקף. הוא הוסיף כי "ההכרה תעניק הגנה משפטית למזכרת היסטורית ייחודית בעלת חשיבות רבה לעם היהודי והפולני".

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה החל מסתיו תש"א ועד אביב תש"ג. בשיאו התגוררו בשטח הגטו כ- 450,000 נפש.

ביום הכיפורים תש"א, ניתנה פקודה מטעם מפקד מחוז ורשה כי יהודי העיר אינם רשאים לגור בעיר פרט למקום שיועד להם.

כמאה אלף פולנים פונו מן האזור ובמקומם הגיעו כמאה ושמונים אלף יהודים, שהצטרפו לכמאתיים אלף יהודים שכבר גרו במקום. אוכלוסיית היהודים, שמנתה 38% מאוכלוסיית העיר, הצטופפה באזור שהיווה 2% בלבד משטחהּ. רבים מן הבניינים נפגעו בהפצצות ולא היו ראויים למגורים, ועשרות אלפי בני אדם נעשו חסרי קורת גג. אלו נאלצו להשתכן בהריסות או בגינות ובשטחים פתוחים; אולם השלטונות החלו להפקיע את השטחים הריקים, והצפיפות בגטו היתה לבלתי אפשרית.

הגטו הוקם על ידי הנאצים בצאת יום הכיפורים, ונתחם בחומה גבוהה אשר הפרידה אותו משאר חלקי העיר ורשה. לסגירת היהודים בגטו קדמו מספר גזירות, וביניהן – סימון מיוחד ליהודים, חטיפה לעבודות כפיה, איסור נסיעה בתחבורה ציבורית ועוד. הנאצים דאגו לשמור בגטו על תנאי צפיפות, רעב וסניטציה גרועה ביותר, וזאת מתוך כוונה להעלות את שיעור התמותה.

כנגד מאמציהם של הנאצים, פעלו היודנראט וכן ארגונים יהודיים נוספים לשיפור תנאי החיים בגטו, לעזרה הדדית ולפיתוח מוסדות קהילתיים.

הגטו חולק לשני חלקים, החלק הקטן בו התגוררו היהודים העשירים, והגטו הגדול בו התנאים היו קשים יותר. בין שני הגטאות הפריד רחוב חלודנה שהיה בחלק 'הארי'. בתחילה היה מעבר בין שני חלקי הגטו בשעות מסוימות עד להקמת גשר להולכי רגל אשר חיבר בין החלקים.

בקיץ תש"ג ציווה הימלר להרוס את הגטו, אך נותרו בו יהודים בודדים אשר הצליחו להסתתר בזמן השמדתו. חלק מיהודים אלו נמלטו אל ורשה שמחוץ לחומות הגטו.