דעה
קרס המבצר האחרון

לא מספיק להדיח את השופטת הסוררת שהחליפה מסרונים עם הפרקליט מהרשות לני"ע. כדי להחזיר את האמון במערכת המשפט דרוש בדק בית עמוק.

שלמה פיוטרקובסקי , י' באדר תשע"ח

התכתבות מטרידה
התכתבות מטרידה
צילום: באדיבות חדשות עשר

קריאה זהירה בחלופת המסרונים שנחשפה הערב בחדשות ערוץ 10 לא נותנת תשובה ברורה לשאלה מה מטרת תיאום העמדות בין הפרקליט מטעם הרשות לניירות ערך ובין שופטת המעצרים שלטיפולה נמסר התיק.

אם שמים לב למה שמגדיר עורך הדין כ"בשורות טובות", בהחלט עולה השאלה האם עורך הדין והשופטת עושים יד אחת נגד החשודים, או שהם דווקא מתאמים עמדות בעדם. כמובן שניתן להעלות פרשנויות שונות לקטע הקצר של חלופת המסרונים שנחשף בפנינו, ובכל מקרה הסקת מסקנות חותכות על סמך צילום מסך אחד זו שגיאה שלא כדאי לעשות.

אולם, למען האמת זה כלל לא משנה. לא חשוב מה היתה מטרת תיאום העמדות בין עורך הדין לשופטת, עצם קיומו של תיאום עמדות כזה מעמיד תחת צל כבד את כל חקירת פרשה 4000 ברשות לניירות ערך.

אם עד היום היתה באוויר איזו תחושה שהמשטרה היא מקור הפאדיחות ודווקא ברשות העניינים מתנהלים באופן מקצועי, מכובד וענייני, הערב הזה ניפץ באחת את התדמית הזו, שאולי היתה שגויה מלכתחילה. מתברר שגם ברשות לניירות ערך לא שמעו על כמה מכללי האתיקה הבסיסיים ביותר, וחמור מכך, יתכן שאבדן הבושה הגיע אפילו עד מסדרונות בית המשפט.

חייבת לכולנו תשובות. נשיאת העליון אסתר חיות
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

למה זה כל כך חמור? כי עד היום רצינו להאמין שמערכת בתי המשפט היא המבצר האחרון. אם גופי החקירה סובלים מהטיות, אם הפרקליטות מונעת מאג'נדה נקמנית, אולי אפילו פוליטית, בית המשפט הוא השחקן הנייטרלי. בית המשפט הוא הגוף שכאשר הוא יאמר את דברו נדע שהתמונה העולה ממנו היא תמונה אמתית, וגם אם לא לגמרי אמתית, לפחות חפה משיקולים זרים ואינטרסים צרים. עכשיו, אחרי חליפת המסרונים הזו המבצר האחרון של האמון קרס. אין כבר שום מוסד שניתן לתת אמון בעמדה שממנה הוא פועל.

הבה נצייר לנו מצב שבו מוגש נגד ראש הממשלה כתב אישום והוא מורשע. לא נולדה המדינה הנורמלית שבה במצב כזה ראש ממשלה כזה היה מראה את פרצופו ברחוב. אבל בישראל נתניהו יוכל לעמוד בקומה זקופה, לטעון בתוקף "אני זכאי", וכולנו נעמוד אלמים ולא נדע מה להשיב לו. שהרי איך ניתן לתת אמון במערכת משפט כזו שבה שופטים ואנשי גופי חקירה מחליפים מסרונים ומתאמים עדויות לפני דיונים.

נכון, אסור ביום אחד להכתים את כל מערכת המשפט, אבל חובת ההוכחה מוטל כעת על המערכת, מהנשיאה חיות ועד אחרון השופטים. לא מספיק להדיח את השופטת הסוררת. את זה צריך לעשות מחר בבוקר, אבל זה ממש רחוק מלהספיק.

אני מציע שהשופטת חיות תקדיש את השנה הקרובה לבדק בית פנימי, ותגזור על עצמה שנה של שתיקה מהטפות מוסר לשאר גופי השלטון במדינה. את מה שיש לה להגיד שתגיד לשופטים, ואת האמביציות המוסרניות שלה תפנה לטיהור המערכת מבפנים. כי מערכת המשפט שאחרי הערב הזה היא כבר לא אותה מערכת, ומערכת משפט שדבק בה רבב כזה חייבת תשובות לאזרחי המדינה הרבה לפני שהיא דורשת תשובות אלו מאיתנו.