"בשבילי הוא הרבי שהולך איתי תמיד"

עירא רפפורט, מתלמידי הרצי"ה זצ"ל נזכר בדמעות איך בצאת יום כיפור הרב הניח עליו את היד ושאל מדוע אינו רוקד. "בזכותו אני גר בארץ"

חזקי ברוך , י"ג באדר תשע"ח

עירא רפפורט
עירא רפפורט
צילום: חזקי ברוך

"בשבילי הוא הרבי שהולך איתי תמיד"

בהר הזיתים בירושלים נערכה היום (רביעי) העלייה לקברו של ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. השנה מלאו 36 שנים לפטירתו.

עירא רפפורט, מתלמידי הרב, היה קשור אליו קשר הדוק. "בזכות הרב צבי יהודה אני בארץ. למדתי בישיבה אצלו בזמן מלחמת ששת הימים. אם לא הייתי כל כך מקורב אליו והוא לא היה משפיע עלי, לא הייתי חוזר לכאן. אחרי מלחמת ששת הימים נסעתי לארה"ב לארבע שנים - ואז חזרתי לכאן ומאז, 45 שנים אני כאן".

הוא מספר כיצד קירב אותו הרצי"ה זצ"ל. "זה מתחיל ביום כיפור בשנה שלפני המלחמה. בארה"ב במוצאי יום כיפור כולם בורחים הביתה מיד לאכול. בישיבה זה היה הפוך, אנשים התחילו לרקוד. לי היה קשה, ואני זוכר יד על השכם שלי, ודחפתי אותה שוב ושוב ואז הסתכלתי וראיתי שזה הרב צבי יהודה".

בשלב הזה עולות דמעות בעיניו של רפפורט כשהוא נזכר באחד הסיפורים המכוננים של חייו. "הוא שאל אותי, 'למה אתה לא רוקד'. עניתי לו: 'אתה רוקד כי גם בשנה הבאה תהיה פה. אני לא יודע מה יהיה איתי'. אז הוא פשוט משך אותי והתחיל לרקוד איתי - ואז אחרי כמה חודשים בפסח הוא הזמין אותי לסדר איתו. בשבילי הוא הרבי, בהא הידיעה, שהולך איתי תמיד".