מגילת אסתר
מגילת אסתרצילום: פלאש 90

אגלה לכם סוד, על שושן על פרס

עוד בטרם החל הקוריוז שנפרס

אי שם בנבוכדנצר, אוויל מרודך ובלשאצר

שלושה עיראקים אסלים, מלכי בבל לשעבר

האחרון בטיפשותו, חילל את גביעי המקדש

ולכם אספר כיצד ועל מה, אותו דריווש המאדי "ירש"

הכתובת מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין הייתה על הקיר

וכך יצא, שדניאל החכם העברי פתר, לא הסתיר

בלשאצר חש נבעט, מבוהל בארמון

ציווה על כורש ודריווש לעצור ההמון

כששב אל חדרו סרבו להכניסו, קיימנו הנבואה וניפצו את ראשו

חולפות השנים את מקומו אז תפס... ניחשתם נכון

זה שמלך מהודו ועד כוש מהיום הראשון.

הפרסי שהיה שומר הסוסים אצל בלשאצר

לקח לאשה את ושתי בתו, נסיכה משכבר

עורך משתה זימה ומציג את כלי המקדש

דורש מושתי להגיע עירומה, גם זה לא חדש

צמח לה זנב! נו ? זו סיבה להבריז?

או אז יעץ ממוכן, הוא המן! את ראשה להתיז.

בחר בהדסה היא אסתר בת אביחיל

ישב מרדכי בין יאיר, בחצר יום וליל

ואם לא ידעתם אז לכם אספר

שמרדכי והמן בצבא המלך בכירים

יצאו לשליחות יחדיו בהרים

המן את הכסף בזבז על זוטות

על ארבע ירד וביקש להטות

מכספו של מרדכי זה דודה של אש'תר

בתמורה לעבדות חתומה על השטר

וזה הרשע לא נסוג לאחור

חושב יום וליל איך חופרים את הבור

ואסתר מבינה שכעת אין מנוס

את המן למשתה על טקילה בכוס

והמלך חרד לא מבין מה נסגר

ואת ראש השב"כ הוא מזעיק למחר

לא מבין הוא, על שום מה, על שום

ואיך למשתה המן פה רשום

אומר לו הראש: לדידי, אין מידע וגם לא הדלפות.

וגם אם היה, מה יועיל הדבר? אם המלך לא עושה במידע שום דבר.

ובלילה ההוא לא ישן לא נרדם

כמו שיכור מסתובב, מחפש הוא קצת דם.

קורא הוא בספר, נזכר הוא המום

על זה שהציל תוגמל בלא כלום.

בגתן ותרש את גופי רצו להרעיל!?

וואלה יצאתי פרש, אדיוט ומגעיל.

קורא להמן הכיצד לעשות ומה כבר עושים כשצריך להודות

חושב הרשע בליבו זה אני! ועולה חיוכו השטני הזדוני

אומר לו המלך אל תפל שום דבר, לך ועשה שאמרת לשר

נכנס המן אל בית המדרש ומרדכי כבכל יום מחדש.

בהלכות קמיצה דש ובוחש, "שימתין הרשע, ייצלה על האש".

עת דרך על ראשו הבזוי בלי היסוס וכיצד זה עולים בגילי על הסוס.

מלבושיי מרדכי הבלויים על המן, ברחובות שושן... וואי חבל על הזמן

ובתו של המן מביטה מרחוק וחשבה בליבה איזה דאחקות וצחוק

את אבי יקירי עומד ומרכיב יהודי מבני קיש, זממה בליבה, חיש מהר לא אכחיש.

אז ניחשתם נכון היא זרקה את הפח וצואה על ראשו של המן, אוי מפח

עת גילתה כי אביה הוא זה שצועד, נפלה מהגג וגופה הרועד

אבל וחפוי הובהל אל המלך, הבין לחייו אין סיבה אין כל ערך

ידעה אז אסתר, זה הזמן זה הרגע, לגלות את הסוד ולצאת ללא פגע

צחק המלך וחש הקלה, מהמן הנלוז כבר יש לו בחילה

אסתר בת אצולה דור עשירי למלך שאול, המלך המום! לא טעות לא בלבול.

אהה..וגם חרבונא שקיבל הזמנה, הפך בנקל לעד מדינה.

את המן ובניו תלו על העץ והמלך רגוע יושב מתלוצץ

מבקשת אסתר לשוב ולתלות, את בניו של המן לשוב לכלות

המלך לא הבין, נו, זה לגמרי ברור, שהרי זה בוצע ונחתם וגמור

אך אסתר שהייתה נביאה וידעה מה יהיה, בחלוף הדורות עוד נראה עוד נחיה

עת הנאצים יתנו את הדין, עשרה נידוני נירנברג מול היושב על מדין

ויוליוס שטייכר זה הרשע, צעק בעברית ללא כל בושה, פורים 1946

זו השנה ה-תשז, לא יד המקרה!

בשלוש אותיות קטנות בתוך שמות בני המן על קלף המגילה.

כתובים פַּרְשַׁנְדָּתָא, פַּרְמַשְׁתָּא , וַיְזָתָא, כבר לי יש בחילה.

ולא, לא שכחתי לכם לספר, על בנה התותח של הדס היא אסתר

דרייווש השני מאיץ את הבית לבנות, על נחמיה הפחה ציווה להורות

אליו הצטרף עזרא הסופר עם כתב הזכויות לא הקל, לא וויתר.