ספר חדש של הרב קוק

מכון הרצי"ה בראשות הרבנים בן ציון שפירא וזאב נוימן הוציא ספר חדש של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - אגרות הראי"ה כרך ד'

מנחם קמפינסקי , י"ט באדר תשע"ח

הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הוצאת ידיעות ספרים

לאחר שנות עמל ויגיעה, של איתור, ליקוט, מחקר, פיענוח ועריכה, הושלם בחודשים האחרונים, בסייעתא דשמיא, כרך חדש בסדרת "אגרות הראי"ה" מאת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, לשמחת כל שוחרי תורתו.

"האגרת" – כתב הרצי"ה – "כמו תואר הפנים וקצב תנועות הגוף ואבריו וכמו אופן הדבור וצורת הכתב וסגנונם מביאה היא לידי התבטאות את עצם מהותו של בעליה". ואכן, כרך חדש מאגרות מרן הראי"ה קוק זצ"ל מזכה את דורנו בגילוי טפח נוסף מדמותו הגדולה.

מדובר בספר עב-כרס (כ-650 עמודים), המאגד קרוב ל-400 אגרות מכתב-יד-קדשו, המהוות אוצר בלום של הנהגה, הדרכה וחינוך מפי-כתבו של מרן הרב זצ"ל, באחת התקופות הסוערות והמשמעותיות בחייו ובחיי היישוב היהודי בארץ, בשנים תר"פ-תרפ"א. יש לציין, שכרך זה הוא הראשון מבין שלושה כרכים (הכוללים את אגרות הרב עד שנת תרפ"ה), העתידים לצאת לאור בעזרת ד' בשנה הקרובה.

הרב כמנהיג הדור

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור, חזר הרב ארצה לכהן פאר כרבה של ירושלים, ואחר כך נתעלה בקודש לייסד את הרבנות הראשית בארץ-ישראל. היישוב היהודי בארץ, באותה תקופה, החל לשקם את הריסותיו מתקופת המלחמה, והרב באגרותיו מתגלה במלוא עוזו והדרו.

כמנהיג הדור, דאג הרב לצרכי הכלל והפרט, ברוחניות ובגשמיות. מן האגרות בוקעת ועולה עוצמת אישיותו, כמדריך וכמנווט את היישוב היהודי בארץ, בימי הרת עולם, ודברי הגותו וחזונו שופכים אור על התהליכים ההיסטוריים הכבירים, שהתחוללו באותם הימים.

הרב ייסד מערכת שלימה של רבנות-ארצישראלית, לשעה ולדורות. הוא קידם את עצמאותם של בתי-הדין לדון בדיני המעמד האישי ובדיני ממונות באישור המנדט, הקים מערכת כשרות בכל אתר ואתר ואף דאג לביסוסן וקיומן של מצוות התלויות בארץ הלכה למעשה בהתיישבות החקלאית. כמו כן, דאג הרב למינוי רבנים מקומיים, בערים הוותיקות ובמושבות החדשות.

אגרותיו של הרב אקטואליות גם בימינו. דוגמה לכך, נושא שמירת השבת במרחב הציבורי בארץ-ישראל. מרתק לקרוא כיצד הוביל הרב את "חוקת השבת" בעיר העברית הראשונה תל-אביב, בשיתוף פעולה מלא עם ראש-העיר דאז מאיר דיזנגוף. אגרותיו של הרב במאבקו נגד משחקי הכדורגל בשבת, חלוקת הדואר והמסחר בשבת, כאילו נכתבו היום, כמאה שנים מאוחר יותר. כמו כן, מצטרף אליהם הדיון ההלכתי סביב החליבה בשבת, שעקרונותיו מהווים עד היום אבן-יסוד בסוגיה זו.

החינוך תורני עמד בראש מעייניו של הרב, ועשרות אגרות מוקדשות להדרכות לכלל ולפרט, בשלל הנושאים החינוכיים שעמדו אז על הפרק. ראש לכל, קריאותיו הנוקבות על ההכרח בייסוד מערכת חינוך של תלמודי-תורה וישיבות, וביניהן גם התייחסות מורכבת ללימודים כלליים וללימוד מלאכה, שכר המורים ועוד כהנה וכהנה סוגיות מרתקות ואקטואליות. כמו כן, באותן השנים הקים הרב את היסודות לישיבתו, "מרכז הרב", ואגרות רבות מוקדשות להתוויית דרכה לדורות.

בפרוע פרעות בישראל

בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ, זכורות השנים הללו כקו פרשת המים ביחס בין היהודים לערבים, בעקבות הפרעות הקשות שהתרחשו בהן. באגרותיו מתייחס הרב לאירועים ברבדים שונים.

בהספדים נרגשים קונן הרב על ההרוגים ועודד את הציבור שלא תיפול רוחם, ובין דבריו ניתן ללמוד גם על מבטו הכולל על תהליך הגאולה. ביוזמת הרב אף נערכו אספות רבנים וימי תפילה ותענית, למחות על החרפה וחילול השם הנורא שנעשה. וכלפי הממשל הבריטי, פנה הרב בנחישות ובנחרצות למצות את הדין ולהעניש את הפורעים.

כמנהיג-הרוחני של הציבור היהודי בארץ, פנה הרב גם אל השלטון הבריטי, ומרתק לקרוא את סגנונו המיוחד, הרצוף כבוד מלכות, באגרותיו לנציב העליון הרברט סמואל ולמלך בריטניה ג'ורג' החמישי. בולטת במיוחד פרשיית מאבקו של הרב לזכויות העם היהודי בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו.

אך פעולותיו של הרב לא הצטמצמו רק בנעשה בארץ-ישראל. בתקופה זו הקים הרב את תנועת "דגל ירושלים", שהייתה אמורה להוות גשר לתנועות שונות שפעלו בעולם-היהודי למען שיבת ציון, אך לא מצאו עצמן בתוך התנועה הציונית. הרב תלה בתנועה זו תקוות רבות והשקיע בה כוחות מרובים, ולפרשייה זו עוד נכונו מחקר ולימוד מעמיקים.

אורות וצללים

בשנת תר"פ יצא לאור ספרו ההגותי-מחשבתי החשוב של הרב – "אורות" – שפרש לראשונה את חזון-רוחו על התקופה באופן שיטתי ומעמיק, ופרסומו הצית מחלוקת חריפה על ידי מתנגדיו.

מבין אגרותיו, ניתן ללמוד שיעור חשוב, כיצד התמודד הרב עם ייסורי המחלוקת וכיצד נחלץ להסביר את דבריו למי שלא ירדו לעומק דעתו הרחבה. מעניינים במיוחד חילופי המכתבים בעניין זה עם הרבי מגור בעל ה"אמרי אמת" זצ"ל (חלקם בכרך זה והמשכם בכרכים הבאים).

בהתכתבויותיו הרבות עם רבנים והוגי דעות, הוסיף הרב ופרש את משנתו הסדורה, בסגנון בהיר ומפורט, על אתחלתא דגאולה והופעתה בימינו ואף התווה דרך למדינת ישראל העתידה לקום. אגרות אלה מהוות ללא ספק נדבך נוסף לספר "אורות".

בימי אבל ושמחה

פַּן נוסף של האגרות, חושף את רשות-היחיד של נפש הרב, כאב לילדיו.

בראשית שנת תר"פ התחולל אסון נורא בבית הרב, בפטירת בתו אסתר-יעל, בנפילתה ממדרגות ביתם בירושלים. פרשייה טראגית וכואבת זו באה לידי ביטוי באגרות, והיא מגלה מעט מעוצמות הנפש של הרב והתמודדותו עם אסונו הפרטי בגדלות רוח ורוממות.

באותה תקופה נשלח בנו ר' צבי יהודה לגלות אירופה, על מנת לקדם את ענייני "דגל ירושלים" ולהופיע בכינוס של "אגודת ישראל" כנציגו של הרב. עובדה זו זיכתה אותנו בהתכתבויות מרתקות בין האב לבנו.

אחת הסוגיות האישיות שבאות לידי ביטוי נרחב בתקופה זו, נוגעת בשידוכו ובהקמת ביתו הפרטי של הרצי"ה, עם הרבנית חוה-לאה ע"ה לבית הוטנר, ואנו זוכים להצצה נדירה ומיוחדת אל ההדרכה של הרב לבנו בענייני שידוכין וההכנה הנדרשת להקמת בית נאמן בישראל.

מופת של יצירה

הספר מצטיין בעריכה מוקפדת, מדויקת ומעוררת התפעלות, נוכח השפע העצום של החומר הנגלה לעיני הלומד בספר. הסוגיות הרבות הנידונות בכרך זה מפורטות לנושאים ותתי-נושאים במפתחות המצוינים בסופו, כמו גם שמות האישים, המקומות והמקורות שהופיעו בו. כמו כן, נעשתה בו עבודה ייחודית של השלמת התמונה ההיסטורית, בצירופם של קטעי עיתונות וכרוזים שונים, ואף צורפו ביוגרפיות קצרות על האישים המוזכרים בספר.

כל העבודה הנהדרת הזו נעשתה על-ידי מכון הרצי"ה, בראשותו של הרב בן-ציון כהנא-שפירא שליט"א, בנו של מרן ראש-הישיבה זצ"ל, ובניצוחו של העורך הראשי הרב זאב נוימן שליט"א, שהקדיש את ימיו ולילותיו בשנים האחרונות לפרויקט אדיר-ממדים זה, ובאמתחתו אף מספר סיפורי מופת על גילוין של אגרות עלומות באורח פלאי. ראוי אף לציין את איחוד הכוחות המבורך שנעשה בפרויקט זה עם "בית הרב", שאפשר להוציא יצירה מפוארת ומתוקנת.