יצחק עמר
יצחק עמרצילום: דובר צה״ל

אני יצחק עמר בן 22 ממעלה אדומים. למדתי בישיבת נתיב מאיר בירושלים ולפני הצבא למדתי במכינת עצמונה.

מחר, יום רביעי, אסיים את קורס החובלים במגמת שייט, לאחר שנתיים וארבעה חודשים של הכשרה ואתחיל את תפקידי על אחת מספינות הטילים.

בחרתי להתגייס לקורס במהלך לימודיי במכינה לאחר שנחשפתי למה שהתפקיד מציע, שבעיניי זה כל מה שגדלתי וחונכתי אליו: פיקוד על לוחמים שאתה צריך לדאוג להם כמו אב לבנו, סיפוק מעשייה רבה ומגוונת וסיוע משמעותי להגנה על ביטחון מדינת ישראל.

התגייסתי לקורס באוקטובר 2015 לאחר שעברתי מיונים/ מבדקים וגיבוש, שגם הם כשלעצמם מאתגרים נורא ויכולים לתת אינדיקציה לגבי היכולות שלך להמשך הקורס. החוויה הראשונה שלי בקורס התחילה בטירונות יחידה המתרחשת באילת. רחוק מהבית, מהחברים, ובגדול מנותק מכל מה שקורה מחוץ לכותלי הבסיס.

במהלך חודשים אלו אין שום קשר עם העולם החיצון למעט 12 דקות בודדות, אותן קיבלנו למימוש לפני כניסת השבת. את הדקות האלו חישבתי עד לרמת השניה, אמא, אבא, בת זוג, לא לשכוח גם שבת שלום לסבא וסבתא וכבר נגמר הזמן. במהלך חודשים אלו אנו לומדים את יסודות השייט. הפלגה בסירות מפרש/חתירה, וסירות מנוע. את היום אנו פותחים בטבילת בוקר קרירה בים ולאחר מכן מתחילות הפעילויות הפיזיות והלימודיות.

בתקופה זאת זכורה לי החזרה הביתה לאחר חודש אינטנסיבי ומייגע. שולחן שבת עם האוכל האהוב והמגינות המוכרות, השיח הצבאי עם האחים החי״רניקים, ממש כל אחד משווק את המקום ממנו הוא מגיע (אגב, אף פעם אין מנצח..)

בגמר טירונות היחידה מתחילים להתמקצע כל אחד בתפקידו המיועד, על פי החלוקה למגמות להמשך השירות: שייט, אלקטרוניקה, מכונה וצוללות. אלו לימודים שנכנסים אל תוך השעות הקטנות של הלילה על מנת שנצליח לעמוד בייעדי ההסמכה. נדרש המון רצון טוב, עזרה רבה ממפקדי השלבים של הקורס, חברים נאמנים שתמיד נותנים יד ודוחפים אחד את השני קדימה, וכן, גם כמויות של קפה...

בשלב האחרון של הקורס אנו מוצבים בספינות הטילים וכבר מתחילים להרגיש את עול התפקיד והאחריות הרבה שנגזרת ממנו. ובמקום להיות במקום המקבל ברגע אחד אתה הופך לזה שנותן ומעניק שכל העיניים נשואות אליו.

במבט לאחור, אני מרגיש בטוח ומאמין שהקורס הכין אותי בצורה הטובה ביותר לטפח ולשמור על החיילים אותם אקבל, לבצע משימות בחופי המדינה ומחוצה לה, לעמוד מול האויב בשעת הצורך ולהגן על אזרחי המדינה.

אני ושאר חבריי למחזור מודים לכל מי שליווה אותנו לאורך הדרך וכבר סופרים את הדקות שנראות כמו נצח עד לטקס הסיום.