מאוחדים
מאוחדיםפלאש 90

בניית המשכן וכליו בליבה ועיקרה של פרשת ויקהל ובשיחתו לקראת השבת בוחר הרב נסים אדרי לעסוק בסודותיה של האחדות.

הקדושה של השראת הקדושה של השכינה מופיעה גם במקום גם בזמן וגם באדם. בתחילת הפרשה אנחנו רואים עוד לפני הציווי על המשכן ועל השבת, הזמן, מופיע הציווי להקהיל את העם. איך עם עבדים שזכה כעת לחירותו לא יתפזר כל אחד לגורלו?

כולנו מכירים את המציאות ויודעים שכאשר מסתיימת תקופת הילדות והלימודים כל אחד הולך לדרכו, הקבוצה מתפזרת, אז מהו בכל זאת סוד האחדות של קהל?

כל חברה שפועלת יחד למען אידיאל או מטרה משותפת כשהאידאל מתממש אין עוד דבקות משותפת. לעומת זאת כאשר השכינה שורה בישראל ונוכחותה מורגשת בכל, אני מזהה את מי שברא אותי ואת חברי ומבין שמדובר באותו מקור, ומתוך זאת אני רואה את המיוחד בו, וממילא אני מאוחד אתו.

כדי לזהות את הנשמה שמעבר לצד החיצוני אני צריך לראות מעבר לחיצוני ולשטחי, מעבר לתחומי העיסוק ולהגדרות, מעבר לקליפות, אני צריך ללמוד לעבור בין עולמות, מהחיצוני לפנימי. בתרומת העם למשכן כל אחד ויתר על המסכות שלו כדי לבנות בניין משותף. הגברים ויתרו על הכסף שלהם – וכידוע הכסף הוא אחד ממקורות הפער בחברה - והנשים ויתרו על כלי היופי, שגם הן אחד ממקורות הפער בין אישה וחברתה ומתוך כך נוצר 'ויהי המשכן אחד', מתגלית האחדות מכוח הצורה הפנימית והמעבר מהחיצוני לפנימי. עם ישראל המשיך להתנדב עד שהיה צורך להפסיק ולעצור את השפע הזה.

המשכן הוא מקום המעבר בין עולמות. במחשבה הדתית המקום המושלם הוא לא כאן אלא בחיים שבעבר. להבדיל, בעולם הפנטזיה ובעולם התאווה הקנאה והכבוד אני מדמיין מקום לא קיים, מקום שנמצא ביקום שאינו קיים וכך הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם לשום מקום.

לעומת זאת, ביהדות לא צריך לחכות למוות כדי להיות מאושר. פרשת פרה מסמלת את הטהרה מהמוות והדבקות בחיים והמעבר דרך השראת שכינה לעולמות גבוהים. למעשה מקום המשכן מושך את המקומות הנסתרים לכאן, ואפילו כשהשכינה נסתרת והמקדש אינו בנוי אין צורך לחכות לעולם הגמול כי 'שכר מצווה – מצווה', האושר נמצא כאן ולא צריך לבקש משהו נוסף אחרי שמשביעים רעב, אחרי שמשמחים אדם מדוכא או שמסייעים לאדם במצוקה לקום, שכר המצווה היא המצווה.

מתחילת ספר שמות מלווים אותנו גילויי השכינה השונים – האש בסנה, עמוד האש והענן, הר סיני ולבסוף המשכן והמקדש באופן תמידי, 'כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל', משה ביקש שילך נא ה' בקרבנו, ואנחנו קיבלנו זאת, שה' הולך בתוכנו.