בשבע מהדורה דיגיטלית

בין שתי מדינות

הפער בין הפופולריות הרבה שנתניהו זוכה לה בוושינגטון לבין החקירות והתקשורת שרודפים אחריו בישראל הולך וגדל.

ניצן קידר , כ"א באדר תשע"ח

פופולרי בוושינגטון יותר מהנשיא. נתניהו בכנס אייפא"ק
פופולרי בוושינגטון יותר מהנשיא. נתניהו בכנס אייפא"ק
צילום: חיים צח, לע"מ

ההצגה הכי טובה בעיר הוצגה השבוע באולם כנסים אחד בוושינגטון. 3,000 צירים, חברי השדולה היהודית-אמריקנית אייפא"ק, באו לשמוע דוברים רבים, ביניהם סגן הנשיא מייק פנס והשגרירה באו"ם ניקי היילי. אבל לנאום אחד ציפו שם במיוחד: נאומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

הוא לא אִכזב. זה היה נתניהו במיטבו. המחוות, החיבור לקהל, ההתקדמות בצדדים החיוביים לצד אזכור של הבעיה האיראנית במבט אופטימי. מי שהיה בקהל מספר על חשמל באוויר. הנוכחים אהבו מאוד את ההצגה של נתניהו, שעזב את הפודיום ועבר מצד לצד של הבמה כדי "לראות את כולם".

"נתניהו, בחושיו החדים, הבין שעוד נאום שבו יהיו רק אזהרות מפני איראן וחיזבאללה – ישעמם את כולם ולא יהיה לו אפקט", אומר ל'בשבע' מוושינגטון העיתונאי שמואל רוזנר, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב, "אז הוא שיחק אותה בהפוך, ונשא נאום אופטימי, שלדעתי וגם לדעת התקשורת האמריקנית נתפס כנאום מאוד מוצלח".

זה קרה פחות מ-24 שעות אחרי אחת הפגישות היותר פוטוגניות ומוצלחות בין ראש ממשלה ישראלי ונשיא אמריקני. החיבה בין טראמפ לנתניהו הייתה ניכרת. פרשנים אמריקניים ניסו לעמוד על סוד הקסם של היחסים בין שני המנהיגים. אבל קרקע המציאות מזמנת גם תחושת חמיצות בסוף הביקור: בסביבתו של ראש הממשלה ציפו שהתמונות והכותרות מוושינגטון ישנו מעט את סדר היום בתקשורת הישראלית. זה לא קרה.

"נתניהו חוזר לישראל בלי שום דבר משמעותי ביד", אומר רוזנר. "החדשות מישראל רדפו אחריו בכל רגע בביקור והאפילו על כל דבר שקרה. ברור שהוא רצה ביקור עם פרופיל גבוה שיועיל לו פוליטית בארץ, אבל בישראל התעסקו בעיקר בניר חפץ". לדבריו, עיתוי הביקור, שכמובן לא היה בשליטתו של נתניהו, לא התאים כדי להביא הישגים. "אין כל כך כותרות לתת בשלב הזה, כי הכותרת הדרמטית של העברת השגרירות כבר ניתנה, וכותרת דרמטית בקשר לאיראן עוד מוקדם לתת. זה היה ביקור מצוין, מוצלח מאוד - אבל נטול כותרות. לא היה בו אלמנט מספיק דרמטי שיוכל לעלות על ההתרחשויות בישראל באותם רגעים".

בעוד בישראל דיברו על חקירות, דווקא בתקשורת האמריקנית הביקור של נתניהו סוקר בפרופיל גבוה במיוחד, כתבות מרכזיות, עמודי שער. למתבונן מהצד היה נראה שהפופולריות של ראש ממשלת ישראל בוושינגטון גבוהה מזו של הנשיא שאיתו נפגש. "כל ביקור של נתניהו בארצות הברית מקבל סיקור מאוד משמעותי. הוא דמות מאוד מוכרת ויש לו רייטינג מאוד גבוה שם", אומר רוזנר.

על זה, אגב, אין חולק. נתניהו הספיק במהלך ביקורו להיפגש גם עם חברים מרכזיים בקונגרס ובסנאט, משתי המפלגות. הוא קיבל הבטחה משגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, שתגיע לחנוכת השגרירות ביום העצמאות. בבית הלבן רמז לו טראמפ שהסיכויים לכך אולי נמוכים, אך לא מן הנמנע, אם זה יסתדר, שאף הוא עצמו יגיע. אגב, גם אם לא יגיע, הנשיא מתכוון לשלוח את אחד מבכירי הממשל – כנראה סגנו מייק פנס, או מזכיר המדינה רקס טילרסון.

"עמדת ישראל", גרסת אייפא"ק

בצל הוועידה החגיגית של אייפא"ק, נחשף עניין שבשגרה פחות מוכר לציבור הישראלי. מתברר שהשדולה הפרו-ישראלית מקדמת מול מוסדות השלטון האמריקניים באופן חד וברור את פתרון שתי המדינות, לא רק כרעיון פרטי, אלא כייצוג עמדתה הרשמית של מדינת ישראל. מנכ"ל אייפא"ק, הווארד קור, הבהיר בוועידה את עמדת השדולה עבור מי שהנושא לא ברור לו מספיק. "מה שנדרש כעת זה לייצר שתי מדינות לשני עמים: מדינה יהודית שחיה בביטחון ובגבולות בני-הגנה, ומדינה פלשתינית שמייצגת דגל, לאום ועתיד".

כל זה מצטרף לעדויות שמצטברות באחרונה במערכת 'בשבע' על יותר ויותר חברי קונגרס וסנאטורים שמגיעים לביקורים בישראל, בעידודו של ארגון אייפא"ק, ופוסחים על אזור יהודה ושומרון. אמנם הם מגיעים לעיתים לביקור קצרצר באזור גוש עציון בואכה ירושלים, אבל כל ביקור כזה חייב לעבור במוקטעה ברמאללה ובפגישה עם אבו מאזן.

אחד מחברי הקונגרס, שנשאל אם בדרכו לרמאללה הבחין ביישובים היהודים באזור, סיפר שהבין שמדובר באזור שכולו ערבי, ושאף יהודי לא חי בו. "לא ידעתי שיש יישובים יהודיים סמוך לרמאללה", אמר חבר הקונגרס. כמוהו יש עוד רבים. הם לא שואלים, כי כלל אינם יודעים שיש שם יהודים. באייפא"ק מעדיפים להראות זווית מסוימת, שמתאימה להשקפת העולם שלהם.

השבוע שיגר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן מכתב חריף לראשי אייפא"ק, וכך כתב: "אייפא"ק, ברשימת המסרים שלה לבכירים בוושינגטון ובחזון שהיא מציגה, מציגה את 'פתרון שתי המדינות' כעמדתן של מדינת ישראל וארה"ב, וזאת על אף שזו לא מופיעה בקווי היסוד של הממשלה, ולכן אין זו עמדת מדינת ישראל. ממשל טראמפ, בניגוד לקודמו, הוציא את פתרון שתי המדינות מהדו"ח לאסטרטגיה לביטחון לאומי של המדינה, והוא לא מופיע שם כעמדת ארה"ב''.

המכתב של דגן פתח תיבת פנדורה. שרים וח"כים הגיבו, שדולת ארץ ישראל בכנסת כתבה מכתב חריף לאייפא"ק, והשיא היה כאשר השרים נפתלי בנט ואיילת שקד – שהשתתפו בכנס עצמו – התראיינו בשוליו לכלי התקשורת הישראליים, ולא הסתירו את עמדתם כי נדרש שינוי בעמדת השדולה.

גם בארה"ב לא נשארו אדישים. המהלך שהחל דגן הוליד המשך. ארגון ציוני אמריקה הוציא מכתב נזיפה קשה לאייפא"ק, ודרש ממנה לשנות לאלתר את עמדתה בנושא הזה, שאם לא כן היא לא מייצגת נאמנה את המטרות שלשמה הוקמה. באייפא"ק, חשוב לציין, לא נוטים להתראיין. תדרוך שקיבלנו בעבר מאחד מאנשי הארגון הוגדר כ"רקע עמוק". גם בנושא הזה, התגובה הרשמית של הארגון היא "אין תגובה". גורם בשדולה הסביר לנו כי "בנאום בר אילן דיבר ראש הממשלה נתניהו על פתרון שתי מדינות לשני עמים. אנחנו לא יכולים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. אם זו עמדה של ראש ממשלת ישראל, ולא נראה שמשהו השתנה בה, וזו עמדה אמריקנית רבת שנים, אז המדיניות שלנו היא כזו. ברור שיש מי שזה לא מוצא חן בעיניו, אבל זו המציאות".

חזר בו מבר אילן?

אלא שהמציאות טפחה על פניהם של הגורם ושל השדולה. בתדרוך לעיתונאים אמריקניים, שמשום מה לא זכה לכותרות אצלנו בישראל, ישב ראש הממשלה עם כתבים מ"ניו יורק טיימס", מ"וושינגטון פוסט" וממספר רשתות רדיו וטלוויזיה מארה"ב, אשר המטירו עליו מבול שאלות. נתניהו הבהיר כבר בתחילת השיחה כי לא יענה על שום שאלה שקשורה לחקירות או להתרחשויות בישראל, למורת רוחם של הכתבים. הוא משך את השיחה לכיוון איראן, הם לכיוון הפלשתינים. וכאן הטיל נתניהו את הפצצה.

"האם אתה מאמין בפתרון שתי המדינות כמה שיסיים את הסכסוך הישראלי-פלשתיני?" נשאל ראש הממשלה. הוא לא היסס אף לרגע לפני שענה: "אנחנו לא מבקשים לשלוט בפלשתינים. אין לנו עניין בכך. ישראל חייבת לשמור על השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון, האזור שעליו הפלשתינים רוצים להכריז כמדינה - משום שהם אינם עושים זאת. להפך, הם מעודדים אלימות והסתה".

ברגע הזה, בין אם ביודעין ומתוך הכרה צלולה, בין אם כמעידה חד-פעמית, המשיך נתניהו ואמר כי לתת לפלשתינים מדינה זו לא באמת אפשרות. "אפשר להגיד שיהיה טוב מאוד אם ניתן להם מדינה, אבל אם נבחן את זה באופן אמפירי, זה פשוט לא עובד. זה לא מתיישב עם מה שהפלשתינים עושים ומה שאנחנו רואים בשטח".

חזרנו אל הגורם בשדולה וביקשנו ממנו להתייחס לדברים. "זה נאמר בתדרוך סגור ויכול להיות שהדברים הוצאו מהקשרם", אמר הבכיר, גם כשהדגשנו בפניו שהדברים צוטטו בכל כלי התקשורת האמריקניים שהשתתפו בתדרוך בדיוק באותה צורה. "כשנשמע את נתניהו אומר את זה מעל הפודיום בנאום רשמי, נתייחס לכך", מסכם הגורם.

לא בטוח שהשדולה היהודית-אמריקנית תשנה את דרכיה, אבל אולי הרגע ההיסטורי האמיתי והמזוקק ביותר בכל ביקורו של נתניהו בוושינגטון היה הרגע שבו עשה פניית פרסה ונסוג מרעיון שתי המדינות – גם מנאום בר אילן. הוא עדיין לא נתן לו גט כריתות, אך לא בכדי האמירה הזאת לא תפסה תהודה גדולה מדי בכלי התקשורת בישראל. החקירות, בסופו של דבר, גברו על הכותרות.