בשבע מהדורה דיגיטלית

מצפים לאביב

זמן בחירת הרמטכ"ל ה-22 מתקרב, ובמערכת הביטחון מעריכים שמבין האלופים המועמדים, אביב כוכבי הוא זה ששר הביטחון וראש הממשלה יעדיפו

אסף משניות , כ"א באדר תשע"ח | עודכן: 21:40

גם למועמד הבטוח כוכבי יש שלדים בארון. אביב כוכבי
גם למועמד הבטוח כוכבי יש שלדים בארון. אביב כוכבי
צילום: דובר צה"ל

בחודשים הקרובים, אלא אם ממשלת ישראל הנוכחית תסיים את דרכה, אנו צפויים לראות שלושה אלופים, מהבכירים בצה"ל, עושים את דרכם ללשכתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן. האלופים אביב כוכבי, יאיר גולן וניצן אלון יגיעו לסבב ראיונות בלשכת השר, לקראת מינויו של אחד מהם לתפקיד הבכיר ביותר במערכת הביטחון הישראלית - הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל.

שלושת האלופים מוערכים מאוד בקרב הקצונה הבכירה, וזוכים להערכה גם בקרב הגורמים השונים בצמרת הפוליטית, אולם מבין השלושה, המועמד המוביל להיכנס למשרד שבקומה ה-14 בבניין צה"ל בקריה הוא סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף אביב כוכבי. כוכבי בן ה-53 מסומן כבר שנים ארוכות כמי שישמש כרמטכ"ל ביום מן הימים, ובמערכת הביטחון מעריכים כי היום הזה הגיע, והוא זה שייכנס לנעליו של איזנקוט.

כוכבי עצמו ממעט להתראיין, חי את המשפט "לעולם לא תצטער על ריאיון שלא נתת". הוא מעדיף שיכירו אותו בעיקר לפי פועלו רב השנים בצה"ל. כוכבי החל את שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, והגיע עד לתפקיד סגן מפקד החטיבה. לאחר חזרתו מלימודי תואר שני בהרווארד עבר לשמש כמפקד החטיבה המזרחית של עוצבת לבנון. במהלך האינתיפאדה השנייה חזר לחטיבת הצנחנים ושימש כמפקדה. הוא היה מהקולות המרכזיים שקראו לצאת למבצע חומת מגן, כחודש לאחר שכבש עם החטיבה שבראשותו את מחנה הפליטים בלאטה בשכם.

התנהלות כוחותיו במהלך כיבוש מחנה הפליטים זיכתה אותו בביקורת בקרב חוגי שמאל בארץ, שהתלוננו על חוסר המוסריות שבו פעלה החטיבה. אחד מאותם תוקפים היה חברו ללימודים של כוכבי ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון באותם ימים, ניב גורדון. בתגובה לטענותיו, שפורסמו בפומבי, כתב כוכבי את הדברים הבאים, שבעידן שאחרי פרשת אזריה מקבלים משנה תוקף מיוחד: "אתה, ניב, וכך נכון במדינה מתוקנת, תמשיך לדון עם תלמידיך בענייני מוסר, בעוד שעליי ועל חייליי נגזר להכריע בסוגיות אלה מדי יום, ולהוציא את הדיון התאורטי מן הכוח אל הפועל, תוך כדי השלמת משימות שאליהן נשלחנו מטעמה של מדינה דמוקרטית".

ברגישות ובנחישות

אך שירותו רב השנים של כוכבי לא עבר בלי שלדים בארון. בתקופת ההתנתקות שימש כמפקד אוגדת עזה, והיה אחד מהמפקדים, גם אם לא הישירים, של הגירוש. המתיישבים זוכרים אותו כדמות שהבינה את מצוקתם וכאבם, אך גם כזה שאימץ את פרדיגמת ה"בנחישות וברגישות". לגירוש עצמו היו מפקדים אחרים שניהלו אותו בפועל, אך כוכבי וחייליו שימשו במספר כובעים באותו זמן. בראש ובראשונה תפקידם היה להוות חיץ בין הפלשתינים למתיישבים, אך מעבר לכך הם קיבלו גם תפקיד לא פורמלי - להיות המקשרים בין הנהגת הגוש לכוחות צה"ל.

"יש לנו אחריות למבצע הזה, גם אם אנחנו לא המפנים, זה כמו משפחה. לכן אנחנו גם עומדים להקים בעצה אחת עם אלוף הפיקוד ועם המתיישבים צוות משותף להם ולצה"ל, כדי לקבל החלטות יחד. עצם השותפות יש לה משמעות, אם בכלל מתקיים במדינה דמוקרטית דו-שיח בין מגזרים שונים, ולא בתנאים של כנס ביערות ירושלים עם בופה משובח. אני חושב, זה נשמע דרמטי, שהחלק היותר מהותי בכל ההתנתקות הוא מה אנחנו, כעם, הולכים לעשות עם זה. זאת הזדמנות לברר סוגיות יסוד של המדינה הזאת: זהותה, לאומיותה, חוקתה, למה נאמנים כאן, תרבות הדיאלוג, התהליך הדמוקרטי. הכול יש בתוך הסיפור הזה", אמר כוכבי בריאיון נדיר שנתן כמה חודשים לפני ההתנתקות.

שנה מאוחר יותר כבר הודה בשיחות פנימיות שהתוכנית נכשלה, ושהאתגר שעומד לפתחו של הצבא הפך למשמעותי הרבה יותר. כשנשאל באותם ימים מהו האתגר הגדול ביותר של צה"ל בעת הנוכחית, שעל פיו ייבחן הצבא, ענה את התשובה העמומה משהו כי "מבחן העמידה במשימה הוא הקובע". המשימה שמוגדרת בצה"ל מאז ועד היום היא שמירת השקט סביב הרצועה.

מלבד תוכנית ההתנתקות, עוד כמה עניינים פגעו מעט במעמדו של כוכבי בצבא לאורך השנים. המקרה הראשון הוא חטיפת גלעד שליט והתנהלותו באירוע החמור ההוא. כוכבי שימש עדיין כמפקד אוגדת עזה, ומתוקף תפקידו ניהל את מבצע גשמי קיץ הכושל, שנועד להחזיר את שליט. המבצע התנהל במקביל למלחמה כושלת אחרת, מלחמת לבנון השנייה.

עזה המשיכה לרדוף את המוניטין של כוכבי גם בתפקידו הראשון כאלוף - ראש אמ"ן, בין השאר בזמן מבצע צוק איתן. המחדל המודיעיני סביב נושא המנהרות ומוכנותו של חמאס לצאת למלחמה עומדת לחובתו של כוכבי, וזכתה לביקורת גם ממבקר המדינה בדו"ח על צוק איתן. יחד עם זאת, הצפי היה שהביקורת תהיה קשה יותר, אבל היא כנראה רוסנה בעקבות מינויו לתפקיד סגן הרמטכ"ל וסימונו כמוביל לרשת את איזנקוט, פחות מחודש לפני פרסום הדו"ח.

סיכוייו הנמוכים של מזהה התהליכים

המועמד השני לתפקיד הרמטכ"ל, ומי שהוא בעל הסיכויים הנמוכים ביותר להיבחר, הוא סגן הרמטכ"ל הקודם, האלוף יאיר גולן. זו הפעם השנייה שגולן, בן 56, מועמד לתפקיד. בעברו היה מפקד מוערך מאוד, אך שורת התבטאויות מקוממות ביותר כנראה סתמה את הגולל על האפשרות שימונה לתפקיד.

מעל הכול ניצב נאומו ביום השואה לפני שנתיים, אז אמר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז, לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום". האמירה המקוממת הזאת זכתה לגינוי מקיר לקיר, ואף הובילה לעצומה להדחתו משירות בצה"ל, אך גולן נשאר בתפקידו.

גולן חתום גם על התבטאויות בעייתיות נוספות. עשור לפני נאומו ביום השואה, הוא סיפק שלל אמירות מכעיסות בדיון שערך עם תלמידי המכינה בנוקדים. ההקלטות הללו נחשפו ב-2016 על ידי אלקנה שור באתר NRG: "נוכח אוכלוסייה אזרחית אנחנו לוקחים על עצמנו סיכונים בצדק. בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו, בשם ההימנעות מסכנה, נחליט עכשיו שאנחנו מכסחים בית דירות. הורגים שם נשים, ילדים, לא מעורבים. בלתי נסבל. שימוש בכוח שנעשה בתווך אזרחי – לעולם חייב להיות מרוסן, מוגבל ובמינימום ההכרחי. בלתי נסבל שניקח חיי אנוש שלא בצדק. ולכן אם יחידה צבאית צריכה ליטול סיכונים על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים, כן, היא תיקח סיכונים על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים. אבל, אם היא צריכה לפגוע רק במחבלים - לעשות את זה בצורה הכי בטוחה שיש".

יש לציין כי במקביל, ב-2007 ננזף גולן על ידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי על יישום נוהל שכן במהלך היותו מפקד אוגדת איו"ש. נוהל שכן, על אף יעילותו הרבה והעובדה שבכל מאות המקרים שבהם יושם נהרג רק אזרח פלשתיני אחד, הוגדר על ידי בג"ץ כלא חוקי וסותר את אמנת ז'נבה בדבר שימוש במגן אנושי. מינויו של גולן לאלוף נדחתה בשנה בעקבות הנזיפה.

סדין אדום בימין

המועמד השלישי לתפקיד הוא ראש אגף המבצעים ניצן אלון. אלון בן ה-53 מוגדר כאחד הקצינים הטובים ביותר שצמחו בצה"ל בשנים האחרונות. את שירותו החל בסיירת מטכ"ל בסוף שנות השמונים, אך הודח ממנה בגלל עבירה משמעתית שהיום נשמעת הזויה למדי: הכומתה שלו לא הייתה בכותפת. בעקבות ההדחה עבר לשרת במגלן, ולאחר מכן יצא לקורס קצינים דווקא מטעם סיירת מטכ"ל, על ידי מפקד הסיירת דאז, ח"כ עמר בר-לב, באישור מיוחד של ראש אמ"ן דאז ומי שלימים יהיה הרמטכ"ל ה-15, אמנון ליפקין-שחק. על אחד מהמבצעים שהיה שותף בהם בשירותו בסיירת מטכ"ל זכה בצל"ש הרמטכ"ל. עוד השתתף במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עבד אל-כרים עובייד בדרום לבנון, וכן בניסיון שחרורו של נחשון וקסמן, אז שימש כמ"פ בסיירת. בהמשך מונה למפקד סיירת מטכ"ל.

אלון נחשב לסדין אדום בקרב אנשי הימין בארץ בכלל וביהודה ושומרון בפרט, זאת בעקבות התקופה שבה שימש כמפקד אוגדת איו"ש ולאחר מכן כאלוף פיקוד המרכז. גם אלון, כמו גולן, ניפק במשך השנים שורה של התבטאויות מקוממות. בעודו מפקד אוגדת איו"ש נחשף מסמך שבו הורה "לשבץ חיילים בעלי פוטנציאל לפגוע בביטחון המדינה בתפקידים שבהם אינם חשופים למידע רגיש", על רקע פינוי מאחזים באותם ימים. ההנחיה הזו הובילה להפגנות מול ביתו במושב ניר בנים. הפגנות מול בתי בכירים בצה"ל אינן דבר שבשגרה, אבל אלון זכה ללא מעט כאלה בתפקידיו השונים.

עמדותיו של אלון ממוקמות ככל הנראה עמוק במחנה השמאל בישראל. כנגד אשתו נטען בעבר שהיא תורמת לארגון השמאל הקיצוני מחסום Watch. הוא עצמו סירב להגדיר כפיגוע את רציחתו של בן יוסף לבנת הי"ד בקבר יוסף, והסתפק בהגדרתו כאירוע ירי. לאחר רצח משפחת פוגל יוחסה לו האמירה כי הפיגוע הוא למעשה תג מחיר ערבי בתגובה לתג מחיר יהודי. את האמירה הזאת הוא הכחיש בתוקף, אך היא עוררה זעם רב בקרב המתיישבים. "הוא למעשה גילגל את האחריות על המתנחלים, וזה דבר שלא ייעשה", אמר אז בכיר בהנהגת מועצת יש"ע. "אם הוא רואה ברצח משפחת פוגל תג מחיר ערבי, אז יש פה בעיה אמיתית".

כשסיים את תפקידו כמפקד אוגדת איו"ש הצליח אלון להכעיס עוד יותר את הנהגת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כשמתח ביקורת על טיפולם בתופעת תג מחיר: "כבר היום מיעוט קיצוני, שולי במניינו אך לא בהשפעתו, עלול להביא להסלמה רבתי במעשים הנקראים תג מחיר אך מגיעים לכדי טרור", אמר על הבמה. "מעשים אלה ראויים לא רק לגינוי על העוול והאיוולת שבהם, אלא גם למניעתם ולמעצר המבצעים באופן יעיל יותר מכפי שהצלחנו עד כה".

לאחר סיום תפקידו כמפקד אוגדת איו"ש מונה לתפקיד אלוף פיקוד המרכז. בריאיון שהעניק לעיתון "ניו יורק טיימס" מיד לאחר מינויו, אמר כי הוא מודאג מ"הטרור היהודי" של המתיישבים ביו"ש. בהמשך אף טען שלישראל אין פתרון מדיני, וש"חייבים לדאוג למדינה פלשתינית".

שימוע פומבי למועמד לרמטכ"ל?

מתוך שלושת המועמדים הללו ייבחר הפעם רק אחד, אך לא מן הנמנע שבסופו של יום גם כוכבי וגם אלון ישמשו כרמטכ"לים. הסיבה לכך קשורה לשיטת הבחירה של הרמטכ"ל, שיטה שיש בה לא מעט בעיות. מי שבוחר את הרמטכ"ל הוא שר הביטחון, אבל החלטתו תלויה באישור של ראש הממשלה. אין שום גורם ציבורי שמפקח על הבחירה. האישור בממשלה הוא למעשה חותמת גומי.

המצב הזה עשוי להביא לכך שבבחירה יילקחו בחשבון גם שיקולים פוליטיים. "אין ספק שהעמדה הפוליטית משחקת תפקיד לא קטן. זה אמנם לא המרכיב הראשון או השני, אבל העמדה הפוליטית של הקצין נמצאת במערך השיקולים. בסופו של דבר, מינוי לרמטכ"ל קובע לא רק את כהונת אותו קצין, אלא גם את הדברים שהוא יעשה מחוץ למערכת הצבאית. אבל מעבר לזה, היא גם בנויה על הממד האישי שבין שר הביטחון לאותו אלוף. אנחנו רוצים שיבחרו רמטכ"לים לא בגלל עמדותיהם הפוליטיות, אלא לפי הכישורים שלהם", אומר האלוף במיל' ח"כ איל בן ראובן.

לשם השוואה, בארה"ב כל מינוי ציבורי לתפקיד בכיר שאינו פוליטי מצריך שימוע ציבורי בפרלמנט, שם נבחרי הציבור יכולים לשאול את המועמד שאלות כדי שהציבור ידע מי עומד לשמש בתפקידים רגישים, ולעיתים אף לפסול את מינויו. בישראל יש במקרה הטוב ועדות איתור, ובכל הקשור לצבא המצב הזה לא קיים בכלל.

"הקביעה הזאת של שר ביטחון וראש ממשלה בלבד, בלי שיש גורמים נוספים ששותפים למהלך, היא בעייתית. אני לא יודע אם צריך ללכת לפורמט האמריקני של שימוע ציבורי לרמטכ"ל, אבל כדאי לעשות ועדת איתור ציבורית, שתורכב מאישים בכירים כמו רמטכ"לים לשעבר ושופטי עליון לשעבר, שייתנו את הגושפנקה הציבורית ויבטיחו שלא היו מעורבים כאן מניעים לא ענייניים ונטו מקצועיים".

asafmishnyot@gmail.com