אחראים למתווה החדש. בנט ושקד
אחראים למתווה החדש. בנט ושקדצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שבוע שלם של משבר קואליציוני משאיר את הקואליציה של בנימין נתניהו בדיוק באותו מצב. היה ברור שבלי נתניהו בישראל המשבר הזה לא ייפתר, אבל איכשהו נוצר רושם שלא רק שנתניהו לא מפחד מבחירות קרובות, הוא אפילו דוחף אליהן.

לראש הממשלה, ששב מוושינגטון, יהיה נוח מאוד להכריז בשבוע הבא על הקדמת הבחירות. הן ייערכו מספיק זמן לפני המלצות המשטרה, קרוב יחסית לטקס העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. המפלגה שלו דווקא זוכה לעדנה בסקרים, בבחינת "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

העניין הוא שנתניהו קשה החלטה. הוא מאוד אוהב לרבע מעגלים. בסביבת נתניהו מספרים לנו שהוא שוקל את התועלות והחסרונות בהקדמת הבחירות. המצב הזה הוביל לכך שבאמצעות ראש לשכתו, יואב הורביץ, הוא הציב מארה"ב אולטימטום לראשי המפלגות: או שיהיה פתרון כולל שבו יתחייבו כל הסיעות שלא להערים קשיים עד שהממשלה תכלה את ימיה ואת הקדנציה הנוכחית - או ללכת לבחירות.

ריאלית יש סיכוי לפשרה. השר לשעבר אריאל אטיאס עבד בימים האחרונים באינטנסיביות על הצעת פשרה, שאולי ליצמן עצמו לא יסכים לה, אבל בדגל התורה ובש"ס יתמכו בה ללא כל סייג. על הפשרה של אטיאס נראה שגם השר ליברמן מוכן לחתום, משום שהיא כוללת יעדי גיוס וסנקציות כלכליות. מי שיזמה אותה במקור היא בכלל שרת המשפטים איילת שקד, שעמדה בעבר בראש הוועדה שהכינה הצעת חוק פטור מגיוס בני ישיבות. הסכמות אפשר להשיג כאן, אבל כולם משחקים את המשחק. החרדים טוענים שלא מדברים איתם, נתניהו טוען אחרת, והציבור הוא זה שנמצא בין הפטיש לסדן.

זה מריח כמו בחירות באוויר, זה נשמע כמו רעשים שלפני בחירות, ונראה בשטח כאילו כולם מתכוננים לאופציה הזאת. בלי להיות בישראל הצליח ראש הממשלה לעורר את כל השדים מרבצם, ונתניהו כמו נתניהו יכול לגרום באבחה אחת למערכת שכולה מתוחה להתפרק ולמצוא פתרון. איך ינהג? לא בטוח שהוא בעצמו יודע. ההחלטה תתקבל רק אחרי שינחת כאן וישקלל את כל הנתונים, אולי גם יקרא לאיזה מפגש בהול של ראשי הסיעות. את המהומה שרצה שתתחולל, נתניהו כבר קיבל.

שנתניהו לא יפריע

מי שתפסה את תפקיד המתווכת במשבר הנוכחי היא מפלגת הבית היהודי, וליתר דיוק השרים נפתלי בנט ואיילת שקד. שניהם לא היו כאן השבוע, הם השתתפו בוועידת אייפא"ק וקיימו סדרה של פגישות בארה"ב, אבל את רוב זמנם ומרצם הם הקדישו כדי להשאיר את הקואליציה על כנה. הם לא ביקשו אישור מראש הממשלה, והסתפקו בלרמוז לאנשיו בעדינות שלא יפריעו לניסיונות שלהם.

זה עלה יפה. יש פשרה מדוברת. הבעיה המרכזית היא שסגן השר ליצמן לא מסכים לשמוע על פשרה. או הכול או כלום. וזה לא רק ליצמן: כולם משחקים כאן משחק. האמירות שנתניהו לא מנהל מגעים עם החרדים נכונות חלקית. נתניהו עצמו באמת לא דיבר איתם מוושינגטון, אבל היו אחרים שעשו זאת בשמו. הרמיזות של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שלפיהן "אין סיבה שלא יהיה פתרון, אבל נראה שיש מישהו שלא מעניין למצוא פתרון" מכוונות לנתניהו, אבל מאוד יכול להיות שנועדו לעקוץ גם את ליצמן.

בבית היהודי, כך נראה, פועלים מתוך רצון אמיתי שלא להפיל ממשלת ימין מתפקדת. למרבה הצער, לא נראה שיש עוד מפלגה שמונעת מרצון לשמור על הקואליציה. לכן הם אלו שיזמו את הפשרה. "אני אופטימי מאוד ומעריך שכבר בתחילת השבוע הבא נצליח לפתור את המשבר ולהמשיך בניהול אחראי של המדינה", אומר לנו השר נפתלי בנט.

העניין הוא שהמשבר הנוכחי חושף בפני אזרחי ישראל למי באמת אכפת מניהול המדינה ומי מסתכל על אינטרסים קטנוניים. נתניהו, מה לעשות, לא יוכל לומר שהחקירות המרחפות מעליו לא משפיעות על שיקולים פוליטיים. ליתר דיוק, הוא יוכל לומר, אבל גם הוא בן אנוש. במפלגות החרדיות, בעיקר אצל סגן השר ליצמן, מסתכלים על הגרוש שבחור. התעקשות על העברת חוק גיוס עלולה לגרור למצב שבממשלה הבאה, גם אם נתניהו יעלה על בריקדות, יש עתיד לא תרצה לראות את החרדים בממשלה. נתניהו יפר הבטחה, לא תהיה לו ברירה. האיומים של ח"כ גפני ללכת עם השמאל גרמו השבוע לח"כ מן הליכוד לגחך. "עם מי הוא ילך? עם המחנה הציוני שמקבלת 12 מנדטים? עם יאיר לפיד? זו תהיה בגידה הרבה יותר גדולה בציבור הבוחרים שלו מאשר להתפשר על הגיוס".

שר האוצר כחלון משגר גם הוא איומים. אם אין תקציב עד פסח – לא יהיה שר אוצר, הוא אומר. האם כחלון באמת מוכן לזרוק את כל ההישגים שהוא מנכס לעצמו כשר האוצר בגלל משבר כזה? האם הוא לא מבין שאם יש רצון להקדים את הבחירות, אף אחד לא יעריך פוליטית את הפרישה שלו?

ורק אחד עומד ומחכך ידיים בהנאה. שמו יאיר לפיד. בכנסת הבאה, אם לא יהיו הפתעות, הוא יהיה יו"ר המפלגה השנייה בגודלה, וחבר בכל ממשלה שתקום. "ישחקו הנערים לפנינו", הוא אומר לאנשיו. ביש עתיד ישמחו מאוד להקדמת הבחירות. גורמים בליכוד אמרו השבוע למקורבי נתניהו שזו בדיוק אחת הסיבות שבגללה יש להימנע מבחירות. "שנה וחצי זה זמן משמעותי, שבו יכולות להיות תזוזות במפה הפוליטית, בעוד הליכוד נשאר חזק", אמרו הגורמים.

מחזקים את המותג

בחירות עוד אין, אבל באיחוד הלאומי מניעים גלגלים. השבוע השיקה המפלגה את המצע שלה בנושאי דת ומדינה. נזכיר שקדמו להשקה הזו השקת תוכנית מדינית ושתי ועידות רעיוניות, שבעצם מכריזות ומבהירות שהאיחוד הלאומי חיה וקיימת, ומוכנה גם לריצה בנפרד, אם תידרש לכך.

"אני לא חושב שאנחנו מציגים כאן מצע רדיקלי", אומר ל'בשבע' אופיר סופר, מזכ"ל האיחוד הלאומי. "לדעתי רוב רובם של רבני הציונות הדתית יחתמו על כל מה שאנחנו אומרים. זה מצע ציוני דתי, שנושא את ערכי הציונות הדתית אבל מדבר לכל עם ישראל. זו לא תוכנית סקטוריאלית. יש לנו אחריות כלפי כל העם".

למה צריך מצע כזה דווקא היום?

"יש היום כל מיני תנועות קש וארגונים קיקיוניים שמנסים לייצר סדר יום רדיקלי חילוני, שלא משקף את החתך המרכזי בציבור. הם פוגעים בערכים של ישראל יהודית, בערכי המשפחה, הכשרות והשבת. למרות שרוב הציבור לא איתם, הם מנסים בכל הכוח להשפיע גם על מה שקורה בצה"ל ולהדיר כל דבר שקשור ליהדות.

"אנחנו מתמודדים פה מול שיח שלעיתים הוא שקט, אבל הוא יודע להיות אלים וקשה. זה גם שיח אידיאולוגי, ויש גם כוחות כלכליים שפועלים, ואם לא נדע לתת להם את המסגרת, נגלה פתאום שיש לנו כאן 400,000 משרות שמיועדות רק לאנשים שהם מחללי שבת. בעצם, שהמדינה היהודית לא שומרת על שומרי השבת כמו שהיא מגינה על אישה בהיריון", מוסיף סופר.

המצע כולל קריאה לחיזוק מערך הכשרות הממלכתי, אמירה ברורה כלפי קו הכשרות החדש של רבני צהר, שנחתמת במילים: "הרבנות הראשית לישראל היא הסמכות הממלכתית התורנית-הלכתית העליונה היחידה במדינה".

בנושא השבת נכתב במצע כי "התנועה תפעל לחזק את שמירת השבת וצביונה במרחב הציבורי-ממלכתי מתוך אמונה שככל שיתחזק ויישמר צביון זה, תתגלה השבת כמקור הברכה והעוצמה של חיי הפרט והכלל, הקודש והחול גם יחד, ומתוך ההבנה ששמירת צביון יום השבת היא אינטרס לאומי שאינו שייך למגזר מסוים, וכמוה כשמירת צביונה היהודי-לאומי של המדינה".

בנושא יהדות התפוצות מצהיר המצע כי "התנועה תמנע כל מתן תוקף והכרה בתנועות שאינן אורתודוקסיות, מתוך ההבנה שהרפורמה מובילה להחלשת הזהות היהודית ולהתרופפות הקשר של יהודי העולם למדינת ישראל". יש גם התייחסות לרצון לחזק את מעמד הרבנות הצבאית.

מאחר שלמפלגת הבית היהודי אין מצע כזה, מתבקשת השאלה אם סופר חושב שבמקרה של ריצה משותפת יאמצו בבית היהודי את המצע של האיחוד הלאומי. "אני לא רואה פה דברים שהבית היהודי יתקשה לאמץ", עונה מזכ"ל האיחוד הלאומי, כשהוא יודע שהמבחן יהיה ברגע האמת, כשיגיעו שתי הסיעות לשלב רציני במערכת היחסים הפתלתלה ביניהן, לקראת הבחירות הבאות.

ראוי לציין שבאיחוד הלאומי לא עוצרים. הצעד הבא, שעובדים עליו כעת לעומק, הוא השקת מצע בעניינים חברתיים, שיתאים להשקפת העולם של הציונות הדתית.

עתידן המשותף של שתי המפלגות עדיין לוט בערפל, אם כי לדעתי האישית הן ימצאו את הפשרה. בינתיים באיחוד הלאומי ממשיכים לקבוע עובדות בשטח ולהמתין לאיחוד המיוחל של מפלגות הציונות הדתית.

לתגובות: [email protected]