ההתחסדות הצבועה של בני בגין

מחוקק שאינו נזקק לעדכן את בוחריו אודות פעילותו הפרלמנטרית מלמדת על היעדר פעילות או היותו נטול קהל בוחרים. דעה

חיים לב , כ"ב באדר תשע"ח

בני בגין
בני בגין
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מידי שנה בתקופה הזו מתפרסמים נתוני ההוצאה הססגוניים של חברי הכנסת במסגרת תקציב 'הקשר עם הבוחר' וכלי התקשורת אינם טומנים ידם בצלחת.

על הסקאלה מוקעים חברי הכנסת הבזבזניים ומועלים על נס המחוקקים החסכניים, או ליתר המחוקק החסכן.

נכון, לא טעיתם. מדובר בחבר הכנסת בני בגין שמידי שנה מקבל צל"ש בכלי התקשורת על היותו מבזבז במהלך השנה מתקציב קשר עם הבוחר שקל וחצי בלבד. כשהוא מתפרע הוא מגיע לשקל שמונים. עמיתיו, לעומת זאת, זוכים להגחכה וללעג בלתי מוסתר במקרה הטוב, ולהטחת אשמות אודות בזבוז כספי ציבור במקרה הפחות נעים.

זו ראיה מעוותת. תקציב 'קשר עם הבוחר' כשמו כן הוא: הוא מיועד לכיסו של המחוקק ובמטרה ליעל את הקשר האישי שלו עם בוחריו, לכיסוי הוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים.

וזה לשון החוק אודות שכר חברי הכנסת שהתקבל ב-2001: "זכאי חבר הכנסת לכיסוי ההוצאות הנחוצות לשמירה על קשר עם ציבור הבוחרים, לרבות קיום לשכה פרלמנטרית... הכול לשם מילוי תפקידו כנבחר ציבור".

חבר כנסת שאינו עושה שימוש בכסף הזה חוטא לתפקידו. מחוקק שאינו נזקק לעדכן את בוחריו אודות פעילותו הפרלמנטרית מלמד על אחת מהשניים: או שאין לו פעילות פרלמנטרית או שאין לו קהל בוחרים שהוא רואה לנכון לעדכן אותו אודות פועליו למענו. איני יודע מה גרוע יותר.

הבה ונציץ לאן תועל הכסף הגדול של נבחרינו. רובם המוחלט של חברי הכנסת השתמשו ברוב הכסף - עשרות אלפי שקלים בממוצע - על פרסום ברשתות החברתיות ואתרי האינטרנט. חלקם הוציאו סכומים גדולים על פרסומים בעיתונים, או לחילופין הדפסות וכנסי הסברה.

והיו גם חברי כנסת שעשו שימוש בתקציב האמור לרכישת שפה או ספרות מקצועית. בלטה חברת הכנסת נאווה בוקר שהוציאה למשל את הסכום הגבוה ביותר בתקציבה - למעלה מ-36 אלף שקלים - על ייעוץ מקצועי.

האם אין ראוי שחבר כנסת שאך לא שנתיים וחצי מיום כניסתו לכנסת שיתמקצע בעבודות הכנסת וחקיקת חוקיה? האם אין מן הראוי שמחוקק ישראלי ירכוש שפות נוספות כדי לייצג את ישראל טוב יותר? האם לא נכון לעדכן את הציבור אודות פעילות חברי הכנסת? וכן, גם כנסי הסברה שמטרתם קידום חברי הכנסת ובחירתם מחדש הם חלק מהמשחק הדמוקרטי. אם אתה לא שם, אתה לא קיים.

בני בגין כנראה לא זקוק לכל אלה. לא לפעילות פרלמנטרית שוטפת ולא לבוחרים שאין לו. ומה הפלא שבערבי פריימריז הוא נזקק לשירותי השריון של נתניהו.