התרומה שהפכה את בנות הדוד ל"אחיות"

המרכז הרפואי הדסה מסכם שנת פעילות ענפה של יחידת ההשתלות, מן הגדולות והפעילות בארץ.

"בשנת 2017 ביצע צוות יחידת ההשתלות 22 השתלות כבד, המהוות 100% עלייה ממספר ההשתלות שהתבצעו בשנה קודמת, ו- 44 השתלות כליה – עלייה ב-95% לעומת השנה הקודמת", מספר ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה, "אך לא רק המספרים הגבוהים, המהווים שיא בפני עצמו, הם שהציבו את היחידה בקדמת העשייה של בית החולים הדסה, ובכלל בישראל. גם אחוזי ההצלחה הינם מן הגבוהים שידענו ומהווים תוצאות מעולות בכל קנה מידה, גם בינלאומי".

ליעל כהן בת ה-42, נשואה ואם לארבעה ממעלה אדומים, היה ברור שהיא תתרום את אחת מכליותיה לבת דודתה שושי גבאי, נשואה ואם לשלושה מירושלים, מייד כששמעה שזו תהיה הדרך להצילה.

הניתוח נערך בהדסה עין כרם תחת ניצוח ד"ר הדר מרחב, מנהל מערך ההשתלות של הדסה, וד"ר עבד חלאילה, מנתח בכיר במערך ההשתלות של הדסה. הרופאים מדווחים כי הן התורמת והן מקבלת הכליה מתאוששות באופן חיובי ונראה כי ההשתלה נקלטה היטב.

מחדרה במחלקה הכירורגית בהדסה עין כרם סיפרה יעל, בת הדודה התורמת, על ההחלטה הייחודית והמרגשת. "שנה ושלושה חודשים חלפו מאז ששמעתי ששושי חולה – כשהודעתי לה מיד שאני תורמת לה כליה. שושי סירבה מיידית. המשכתי ללחוץ עליה למרות שלא ידעתי אם הדבר אפשרי מבחינת התאמת רקמות או אפילו סוג דם", היא מספרת בחיוך, בעודה מתאוששת מההליך בחדר בו היא מאושפזת.

"לאחר הסירוב של שושי, הזהרתי אותה שאתרום את הכליה למישהו אחר ואחרי שהבינה שאני רצינית בעניין היא הסכימה והתחלנו בבדיקות הרקע וההתאמה, יחד עם הוועדה הרפואית, פסיכולוג ועובדת סוציאלית. לרגע לא חשבתי להתחרט. שיתפתי כמובן את בעלי והילדים, הם תמכו בי".

אור, בנה בן ה-12 של יעל סיפר: "אימא סיפרה לנו על התרומה המיוחדת שלה וגם הסבירה לנו על כרטיס אד"י ושהיא חתמה עליו, אז גם אני רוצה לחתום על כרטיס כזה".

שלום, הנשוי ליעל, העיד "לקח לי זמן לעכל את מה שיעל החליטה, אבל זרמתי עם זה. כעת אני מכיר בעובדה שאשתי היקרה עשתה מעשה אצילי ואני מאד גאה בה. זה נדיר וכל המשפחה מברכת על כך".

מיד לאחר ששתי בנות הדודות התעוררו מהניתוח נערכה בין השתיים שיחת וידאו מרגשת. "הקשר ביננו התחזק מאד בשנה האחרונה" אומרת יעל התורמת, "אבל כעת אנחנו ממש אחיות. בבית חולים בהדסה הצוותים היו ממש מדהימים. ד"ר חלאילה, ד"ר מרחב והצוותים הרפואיים מקצוענים, סבלניים ויסודיים. שמתי את הכליה שלי בידיהם ללא כל היסוס והמחלקה היא יותר בית מלון ממחלקה. אני מתכוונת להמשיך ולפעול למען העלאת המודעות לנושא ההשתלות ולאד"י באמצעות הרשתות החברתיות עם עדיפות לפעילות בעיר שלי – מעלה אדומים. התרומה היא עזרה – לא עזרה שולית כמו איתור כתובת, או מציאת טופס. זו עזרה שמצילה חיים, שמשנה אותם. וזו חוויה מעצימה".

שושי גבאי, בת הדודה של יעל שזכתה בכליה וב"אחות", סיפרה על הטלטלה שעברה: "התגובה הראשונית שלי כאשר הרופאים הודיעו לי על ההידרדרות במצבי הייתה חרדה איומה – לא ידעתי לאן זה מוביל וידעתי שהתור להשתלת כליה הוא ארוך מאד ויעל פשוט הגיעה לי כישועה. בהתחלה לא הסכמתי ויעל הודיעה לי שאם אני לא לוקחת את הכליה היא ממילא מתחילה בתהליך, ותורמת אותה לנזקק אחר שהיא תתאים לו. הבנתי שהיא רצינית בעניין".

בחדרה בו היא מתאוששת מן ההשתלה, היא מספרת כי "הטיפול והיחס בהדסה הם הטובים ביותר שיכולתי לייחל להם, והיום – אני מחבקת את אחותי החדשה שבחרה להעביר את הכליה שלה אלי, וזה מרגש. כעת אנחנו משפחה עוד יותר מלוכדת והרבה יותר רחבה..."

ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה: "התורמת, בת דודתה של הנתרמת רצתה לתרום באופן אלטרואיסטי, ולמעשה לחצה על בת דודתה לקבל את הכליה לפני תחילת טיפול בדיאליזה ובכך מנעה ממנה סבל רב ושיפרה ללא הכר את איכות חייה ואת סיכויי הצלחת הניתוח. תרומות בתוך המשפחה כגון זו, הן הדרך הראויה ביותר להתגבר על מחסור בכליות. חשוב שאנשים הנזקקים לכליה לא יחששו לקבל אותה מקרוב משפחה מתוך חשש שיגרם לאותו קרוב נזק. בהדסה אנו עושים שימוש בטכניקות המתקדמות ביותר על מנת למנוע סיבוכים או כשלים בתרומות אברים מן החי. זהו נר לרגלנו. עד כה אחוז ההצלחה שלנו בהשתלות מן החי בטווח המידי והקצר הוא 100%. כתמיד, אני קורא לכל הציבור לחתום על כרטיס אד"י לתרומת איברים".