המבקר: לקחי חטיפת הנערים טרם יושמו

מבקר המדינה בדו"ח חמור על פעילות מחוז ש"י, אגף התקציבים, והוועדות הרפואיות לנכי צה"ל. בנוסף קובע המבקר: הנח"ל פועל בניגוד לחוק.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ז באדר תשע"ח

שלושת הנערים
שלושת הנערים
צילום: Hadas Parush/Flash90

מבקר המדינה מפרסם היום (רביעי) דו"ח חמור על פעילות מחוז ש"י של המשטרה, בשורה ארוכה של היבטים הנוגעים לפעילותו.

הממצא החמור ביותר נוגע ליישום לקחי אירוע חטיפת שלושת הנערים. על פי הדו"ח, במועד סיום הביקורת, למעלה משלוש שנים לאחר אירוע "שובו אחים" עדיין לא השלימה המשטרה את יישום כל הלקחים מהאירוע הקשה של חטיפת הנערים אשר נועדו לשפר את תפקוד מרכז השליטה המחוזי (המשל"ט) במחוז ש"י.

בין היתר נאמר בדו"ח כי בשנים 2016-2014 סופחו למשל"ט שוטרים שעל פי תקן המחוז היו אמורים לבצע תפקידים אחרים, בלא שקיבלו את ההכשרה הנדרשת לכך, זאת בניגוד לנהלי המשטרה.

עוד עולה מהדו"ח כי משל"ט ש"י נמצא במבנה שאינו ממוגן. למחוז אין אתר מאותר להפעלת מוקד חלופי שאליו תעבור פעילותו בעת שיתעורר צורך לכך בשעת חירום, כנדרש על פי נוהלי המשטרה. דבר זה עלול לפגוע במבצעיות של המחוז וביכולתו לשלוט במרחב שבאחריותו ולנהל את פעילותו.

בעייה נוספת שעליה מצביע המבקר נוגעת למצאי כלי הרכב במחוז ש"י. המחוז מפעיל לצורך משימותיו כלי רכב ממוגני ירי מסוג מסוים, אשר אינם מתאימים לחלק ממשימות השיטור של המחוז. במועד סיום הביקורת עבודת המטה להצטיידות ברכבים ממוגני ירי קלים טרם הסתיימה, והמחוז טרם החל להצטייד ברכבים ממוגני ירי קלים.

עוד קובע המבקר כי בספטמבר 2016 מרבית מצבת אפודי המגן נגד ירי נשק קל הנושאים לוחות מגן קרמיים המשמשים כ"שכבת פיצוץ" (שכפ"צים קרמיים) של מחוז ש"י אינם עומדים בדרישות היצרן. עיכוב בחידוש מלאי השכפ"צים הקרמיים עלול לפגוע ביכולתם של השוטרים לבצע את משימותיהם ואף עלול לסכן את חייהם.

בביקורת נחשף גם מחדל משמעותי מאוד בתחום אכיפת התנועה במחוז. משנת 2012 ועד ינואר 2016 לא הוזנו למערכת המשטרתית הממוחשבת פרטים של יותר מ-8,000 גזרי דין שנפסקו במשפטי תעבורה של נהגים פלסטינים.

עקב כך לא התאפשרה הצגתם של גזרי הדין בבית המשפט, ונבצר מבית המשפט לשקול להחמיר בענישה בגין מידע זה במסגרת גזרי הדין שניתנו בתקופה זו במקרים שבהם מדובר היה בעבריין "חוזר". במצב דברים זה נפגעו מלאכת השפיטה ויכולת האכיפה וההרתעה של רשויות אכיפת החוק, ובכלל זה מחוז ש"י, כנגד נהגים פלסטינים, לרבות נהגים שרישיונם נשלל.

עוד עלה כי במועד סיום הביקורת טרם הוקם מנגנון עדכון של הנתונים הקיימים בין מערכת המחשוב של צה"ל ושל המנהל האזרחי לבין מערכת המחשוב של המשטרה. עקב פערי המידע הקיימים עלולה להתאפשר תנועת כלי רכב פלסטינים בלתי מורשים בכבישי איו"ש, והמשך נהיגה של נהגים פלסטינים שרישיונם נשלל. הדבר מונע אכיפה יעילה של החוק ומסכן את כלל המשתמשים בכבישי איו"ש.

מחדל הטיפול בחיילים הבודדים

פרק משמעותי בדו"ח עוסק בשורה של בעיות באופן שבו צה"ל מטפל באוכלוסיית החיילים הבודדים. בין היתר עולה מהדו"ח כי חיילים בודדים מוצאים עצמם לעתים חסרי יכולת להתמודד הן מול המערכת הצבאית והן מול המערכת האזרחית. בקשר לכך עלה בביקורת, כי בקרב חיילים בודדים עולה צורך בהדרכה אישית, אשר אף מתעצם עם השחרור מצה"ל. אולם, הדרכה כאמור אינה ניתנת להם באופן סדור על ידי צה"ל.

סוגייה נוספת שנחשפה בדו"ח היא סיוע לא מספק לחיילים בודדים ששוחררו מצה"ל זמנית בשל סיבות רפואיות. על חייל בודד שמשתחרר מצה"ל זמנית בשל סיבה בריאותית (פרופיל 24) להתמודד עם שני קשיים בעת ובעונה אחת: הקושי הבריאותי, הכרוך לעתים בהוצאות מוגדלות, והקושי החברתי-כלכלי הצפוי לחייל בודד שעוזב את המסגרת הצה"לית העוטפת והתומכת. חיילים בודדים נתקלים בקושי להתמודד בעצמם עם מצבם הרפואי והכלכלי, נקלעים למצוקה ונזקקים לסיוע, אך הסיוע שמספק צה"ל אינו עונה לעיתים על צורכיהם.

מוקד הבודדים נדרש להביא לידיעתם של החיילים הבודדים הצפויים להשתחרר באופן זמני את המידע הנדרש להם ובכך לסייע להם להתמודד עם הקשיים הכלכליים והרפואיים הנלווים לשחרור הלא צפוי תוך מיצוי זכויותיהם. אולם, המוקד לא ניהל רשימה של החיילים הבודדים הצפויים לקבל פרופיל 24, ובהיעדר רשימה כזו, לא ניתן לדעת אם מוקד הבודדים פנה לכל החיילים הללו.

אף על פי שהקושי מוכר וידוע לאכ"א, עד ספטמבר 2017 הוא לא הגדיר את הסיוע הנדרש לחייל בודד המשתחרר זמנית מסיבות רפואיות, למעט פתרון דיור לתקופה שמוגבלת לשלושה חודשים. לפיכך נאלצו החיילים הבודדים לפנות לקבלת סיוע מגורמים חיצוניים.

עוד עולה מהדו"ח כי הסיוע שמעניק משרד הביטחון לחיילים בודדים לאחר שחרורם מצה"ל אינו עונה על צורכיהם. סקר שערך אגף חיימ"ש העלה כי רק כ-15% מהחיילים הבודדים המשוחררים משתמשים בהטבת הלינה בבית החייל, וכי "ההטבה אינה עונה לצורכי המשוחררים הבודדים כיום". בהיעדר תקציב שהוקצה לסיוע לחיילים בודדים משוחררים בשכר דירה וברכישת ציוד לדירה, ונוכח הצורך של החיילים הבודדים המשוחררים בסיוע כאמור, נאלץ משרד הביטחון לגייס עבור מטרה זו תקציבים מוועדת העיזבונות. הסיוע התבסס על כספי ועדת העיזבונות שאינם קבועים ומובטחים. זאת ועוד, אגף חיימ"ש חילק בשנת 2016 את הסיוע בשיטת "כל הקודם זוכה" ולכן הסיוע לא הספיק לכלל החיילים הבודדים שהיו זכאים לקבלו, ומשכך חלקם לא קיבל אותו.

רזרבות התקציב מנוהלות באוצר בחוסר שקיפות

פרק חשוב בדו"ח עוסק בדרך שבה מנהל משרד האוצר את הרזרבות בתקציב המדינה. המבקר מציין שורה של מחדליםפ בניהול הרזרבות, ובראשם בעיית חוסר השקיפות.

מאחר שעל פי החוק הכנסת מאשרת את תקציב המדינה עד רמה של תכניות תקציב, חברי הכנסת אינם נחשפים לתקנות רזרבה הנכללות בתכניות תקציב שאינן מוגדרות כרזרבה.

שיעור הרזרבה שאינה גלויה לכנסת בשלב אישור תקציב המדינה ל-2018 הוא כ-2.3% מתקציב המדינה. שיעור זה ירד בשנים האחרונות; משנת 2012 (כ-3.2% מהתקציב) עד 2018 הוא ירד בכ-0.9 נקודת האחוז. אולם, בעת אישור התקציב ל-2018 הוא עדיין גבוה מהשיעור בשנת 2002 (1.6%). בעת אישור התקציב לשנת 2018 היה שיעור הרזרבה שאינה גלויה לכנסת בשלב אישור תקציב המדינה מסך תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה כ-45%, ואף שיעור זה ירד בשנים האחרונות. אולם משנת 2005 ועד 2017 (פרט לשנת 2016) שיעורי הרזרבות שאינן גלויות לכנסת הם כ-50% ויותר מסך תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה.

שיעור הרזרבה שאינה גלויה לכנסת מסך הרזרבה גבוה במספר רב של סעיפי תקציב. ב-26 מתוך 53 סעיפים שנבדקו בתקציב לשנת 2018 שיעור זה היה גבוה מ-50% מסך הרזרבה. ב-17 סעיפים היה השיעור גבוה מ-75%, וב-9 סעיפים היה השיעור גבוה מ-90%. ב-6 סעיפים כל הרזרבה (100%) לא הייתה גלויה לכנסת בשלב אישור תקציב המדינה. קיומה של רזרבה שאינה גלויה לכנסת בשלב אישור תקציב המדינה פוגע בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת ומעיד על ריכוזיות בתקצוב רזרבות בשלב החקיקה.

משרד הביטחון והנח"ל

אי-ביצוע הערכה של הפעילות להכנת נוער חייב גיוס לשירות בצה"ל. על אף פעילותו הענפה של האגף - המתבצעת בקרב עשרות אלפי בני נוער מדי שנה והכוללת, בין היתר, סדנאות וימי סיור "בעקבות לוחמים" - הוא אינו מבצע הערכה מעמיקה ומשוב על פעילותו האמורה.

בהיעדר הערכה ומשוב כאמור, אין בידי ראש האגף מידע שאפשר ללמוד ממנו אם עליו לבצע שיפורים בפעילויות האגף בתחום ההכנה לצה"ל, ואם כן - אילו שיפורים עליו לבצע. כמו כן, האגף אינו בוחן את האפקטיביות של פעילותו, דהיינו - הוא אינו מברר אם הושגו יעדי הפעילות של ההכנה לצה"ל. עקב כך נבצר מראש האגף לדעת אם פעילות האגף תורמת להגברה של נכונות הנוער להתגייס ושל מוכנותו לשרת בצה"ל.

עיכובים בפעילות מערכת הביטחון בקידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל

בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, והפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות לצה"ל ובין יעדי הגיוס גדל פי שמונה בערך במהלך שלוש שנים, מפער של 1.4% בשנת 2013 לפער של 11% בשנת 2016.

בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי לנושא קידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות (להלן - הצוות הבין-משרדי). בתיקון מס' 21 לחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - החוק), נקבע כי שר הביטחון יגבש הצעת החלטה לתכנית לקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות על פי תכנית שיגיש לו הצוות, ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים מיום הגשת התכנית.

על אף קביעה זו, שר הביטחון הביא הצעת החלטה לאישור הממשלה רק בפברואר 2017 אף שהצוות הבין-משרדי הגיש לשר הביטחון תכנית רב-שנתית בנושא כבר באפריל 2016. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת הממשלה טרם דנה בתכנית, ויש בכך כדי לפגוע בעמידה ביעדי הגיוס שהיא עצמה קבעה.

אף שכבר בשנת 2015 החל צה"ל לקיים דיונים בדבר הקמת מינהלת תלמידי ישיבות באכ"א, שתשמש כגורם המטכ"לי המתכלל בנושא שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, המתווה את המדיניות בנושא האמור והמנחה בנושא, ועל אף החלטת ראש אכ"א כי מינהלה זו תקום בינואר 2017, במועד סיום הביקורת היא טרם הוקמה.

מנגנוני הכרה, פיקוח ואכיפה על תלמידי הישיבות

בינואר 2015 החליט מנכ"ל משהב"ט להקים במשהב"ט מערך הכרה, פיקוח ואכיפה על תלמידי הישיבות. תהליך הקמת המערך נעשה בעצלתיים. במשך כשנתיים התקיימו מחלוקות בין משהב"ט למשרד האוצר, בין היתר, בענייני תקינה ורק במאי 2017, לאחר עיכוב נוסף מצד נש"ם, אושרה הקמתו, אולם הוא טרם החל לפעול בשטח.

מכאן שדיווחו של הצוות הבין-משרדי בדבר המצב הלקוי, דהיינו: "חסר משמעותי במנגנוני אכיפה יעילים ומשמעותיים, שיאפשרו מעקב ראוי אחר תלמידי ישיבות דחויי השירות והבאתם של מי שאינו נושא בנטל הלימוד בישיבה, באופן שמחייב החוק לגיוס", עדיין שריר וקיים.

אי-הלימה בין פעילות הנח"ל להוראות החוק

הפעילות הנוכחית בפרק המשימה האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו. זאת כיוון שחברי הגרעינים מבצעים פעילות חינוכית-חברתית בבתי הספר ובמסגרות אחרות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, והם אינם פעילים עוד בנושאי התיישבות ובהקמת היאחזויות ואינם יוצאים להכשרות שנקבעו בחוק.

מסלול השירות בנח"ל משלב כיום שירות ביחידות צבאיות וביצוע משימות. לאומיות-חברתיות במסגרת הקהילה. השינויים שחלו במסלול הנח"ל כמעט מאז הקמתו, והשינויים שחלו במשימותיו מדי פעם בפעם, היו במתכונת של מעין טלאי על טלאי בלא שנבחנה מהות קיומו של המסלול.

דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית שבמסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי, שהרמטכ"ל אף סבור שאין לו מקום, לא התקיים מאז הקמתו של המסלול.

תגובת משטרת ישראל:

''משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, בעקבות תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר.

משל״ט מחוז ש״י: במסגרת תהליכים ארגוניים שהחלו עוד בשנת 2016 בכל הנוגע לבניין הכוח, בוצעו ועוד צפויים שינויים ארגוניים משמעותיים במחוז, בהם הקמת שתי תחנות חדשות ותוספת תקנים וכח אדם להתמודדות מיטבית מול האתגרים השונים.

מרכז השליטה המחוזי המעניק מענה מיטבי למאות אלפי פניות אזרחים מדי שנה, עבר שדרוג משמעותי וכיום כל שוטרי המשל״ט בוגרי הכשרה מקצועית. כמו כן, בתקופה הקרובה אף צפוי להתחיל בניית משל"ט חדש וממוגן.

בהתאם לאתגרי המשטרה באיו״ש ואיומי הייחוס השונים, בשנים האחרונות מתבצעת עבודת מטה מקיפה בנושא רכבים ממוגנים תוך בחינת החלופות השונות באופן שיתן מענה מיטבי ומקצועי לטווח הארוך.

מערכות מחשוב להנוגעות לאכיפת החוק בתחום דיני התעבורה באיו"ש: הסתיים תהליך הפיתוח של הממשק מצה"ל למשטרה בנושא כלי רכב ונהגים פלסטינאים, הקבצים מצה״ל התקבלו במשטרה לראשונה רק באוגוסט 2017. מניתוח הנתונים שהתקבלו, עולה כי מידע רב הינו שגוי.

לאור זאת החליטה משטרת ישראל שלא לאפשר קליטת המידע עד לטיובו, מאחר וקליטתו עלולה לגרום להצגת מידע שגוי במערכות המשטרה. מצב זה, עלול לחשוף את משטרת ישראל לתביעות של אזרחים, שיפגעו כתוצאה מאכיפה המתבססת על מידע שגוי זה. משטרת ישראל עדכנה את צה"ל בנושא.
בנוסף, על מנת לייעל את האכיפה בכבישי איו״ש, הוספנו ניידות ושוטרים לבינעירוני באיו״ש בגלל האתגר של חיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית וכן ניידות של משטרת התנועה הארצית מתגברים אכיפה בנוסף על הניידות של מחוז ש״י

באשר לחקירת שוטרי מג״ב: חקירות שוטרים באשר הם, הינה משימה שאיננה תחת אחריות משטרת ישראל ומאידך, המשטרה מעולם לא תוקצבה לגביה. עקב ואקום שנוצר בפונקציה זו של חקירת מקרים של אירועי ירי בהם גרמו שוטרי מג"ב לפציעה או למוות של פלסטינים באיו"ש, נכנס מחוז ש״י לתחום זה.

מאז שנת 2007, פעלו גורמים רבים להעברת האחריות על החקירות לגורם אחר ורק לאחרונה בנובמבר 2017 החליט ראש הממשלה כי הטיפול בתלונות נגד שוטרי מג"ב ביחס להפרות של כללי המשפט הבין – לאומי במסגרת פעילות משטרתית, שנעשתה תחת פיקוד צה"ל באיו"ש, תועבר לידי מצ"ח.

בנושא מפל הפשיעה: משימה זו לא הייתה של מחוז ש״י, שעיקר משימתו היא לתת שירות לאזרחים ישראלים הגרים באיוש. רק לאחר שבוצע ניתוח מודיעני אסטרטגי במשטרה, החליט המפכ״ל להטיל על מחוז ש״י את המשימה של בלימת מפל הפשיעה תוך סינכרון עם יתר המחוזות המתמודדים עם פשיעה פלסטינית.

גובשה תפיסה מסונכרנת עם כלל יחידות המשטרה המגולמת גם בתוכניות רפורמת האמו״ן של המפכ״ל וגם בתוכניות השיטור הגבוה. ההישגים הראשונים בתחום זה מרשימים ביותר ומשפיעים אפקטיבית על כמות הפשיעה ויעילות הלחימה בה. אנו צופים שכאשר התהליך כולו יושלם האפקטיביות תלך ותעלה.

זאת ועוד בכדי להתמודד באופן אפקטיבי ולבלום את מפל הפשיעה מאיו"ש לתוך שאר המדינה, הוקצו למחוז תקנים יעודיים והוקם דסק אמל"ח המסונכרן בין כלל גופי הביטחון השונים. לדסק האמל״ח הישגים מרשימים בממשק שבין טרור לפשיעה תוך מיקוד בנוושא המאבק באחזקה, סחר ושימוש של אמצעי לחימה בניגוד לחוק.

משטרת ישראל תמשיך להעניק שירות מיטבי לאזרחי ישראל המתגוררים ביו״ש, ובד בבד להגן על כלל אזרחי מדינת ישראל''.