למה תורגם התלמוד הישראלי לטורקית?

צמד יהודים ממוצא טורקי הפתיע את אבי רט לפני כשנתיים כשביקש לתרגם את התלמוד הישראלי לטורקית. כרך הביכורים כבר יצא לאור.

שמעון כהן , כ"ו באדר תשע"ח

אבי רט
אבי רט
צילום: אליאור בן חיים



טוען....

הקהילה היהודית בטורקיה ביקשה לתרגם עבורה לטורקית את ספרי התלמוד הישראלי. הסופר והפובליציסט, איש החינוך אבי רט, עורך התלמוד הישראלי, התארח ביומן ערוץ 7 וסיפר על ההפתעה שבה התקבלה הבקשה הטורקית.

"הם הפתיעו אותי והפתיעו בגדול", הוא מספר ומציין כי בימי ראשית המיזם, כאשר שקלו לאיזו שפות עוד ניתן לתרגם את 'התלמוד הישראלי' התחושה הייתה שהדברים יגיעו לכל היותר לאנגלית צרפתית וספרדית, "טורקיה לא הייתה בדמיון. אין לנו גם הרבה קשר עם הקהילה בטורקיה", הוא מעיר.

והנה, למרות הכול, "לפני כשנתיים הגיעו שני אנשים צדיקים בוגרי מערכת החינוך בטורקיה שעלו לארץ. הם אמרו שיש באיסטנבול כאלף משפחות ו-350 ילדים במערכת החינוך. הם מרגישים הכרת תודה לקהילה שבה הם צמחו וכעת הם רוצים לדאוג לזהות היהודית של הילדים הללו. הם רוצים לבנות ארון ספרים יהודי עבורם".

בארון הספרים היהודי-טורקי הזה נכללים גם ספרות פרשת שבוע וסיפורי צדיקים, מעין 'כה עשו חכמנו', וכעת הם "רוצים גם את התלמוד הישראלי. הם אמרו שרוצים שבכל בית באיסטנבול יהיה את התלמוד הישראלי כחלק מהספרייה היהודית".

"שכחתי מהסיפור ובפורים האחרון הגיעו עם משלוח מנות - הכרך הראשון של התלמוד הישראלי בטורקית", אומר רט המספר כי גם כאשר הוא מספר על כך ממרחק של זמן הוא עושה זאת "עם דמעות בעיניים".

"אם הפרויקט יציל ילד או משפחה אחת עשינו את שלנו", מוסיף רט המספר כיצד לאורך השנתיים שחלפו "מדי פעם החלפנו מיילים, עניינים טכניים, אבל לא חשבתי שהדבר יביא לתוצאות. פתאום רואים מוצר שאין מאחוריו חשיבה כלכלית אלא רק תרומה לקהילה כהכרת טובה. יש כאן ילדים שיתחברו לזהות ולשורשים למשפחה ולבית הספר".

את העובדה שמיזם 'התלמוד הישראלי' למעשה מקבל בידי אותו צמד יהודי מטורקיה הכרה כחלק הכרחי מארון הספרים היהודי, מגדיר אבי רט כ"מחמאה שבדרך אגב", ואומר: "כל אחד שכותב ספר רוצה שהוא ייקרא. כשפתחנו את המיזם חשבנו על אוכלוסיית היעד והגדרתי אותו כשוטנשטיין, שטיינזלץ וקהתי לילדים שגם הם הפכו למשהו בסיסי. מה שמיוחד בספרים הללו זו ההנגשה, ובענווה אנחנו עושים את אותו דבר ולוקחים תלמוד שהוא זר ומנוכר ומנגישים אותו לילדים. אני שמח שזה נכנס לאט לאט לשוק, לא כעסק כלכלי אלא כהבנה שכדי ללמד דור של לומדי תורה צריך להנגיש להם את הדברים".

עוד נשאל רט אם הפער הקיים בין הידע היהדותי של ילדי ארץ ישראל לרמת הידע המקביל בקהילות רחוקות כדוגמת הקהילה בטורקיה, אינו מצריך הנגשה נוספת להנגשה הקיימת. על כך הוא משיב שאכן צריך ובביקוריו בארה"ב, בקנדה ובקהילות נוספות שאליהן מגיע 'התלמוד הישראלי' הוא מבהיר למורים, שאותם הוא מכשיר למד על פי הספרים הללו, שהאו למעשה מציג בפניהם הצעת הגשה, אבל הלימוד עצמו ודרכי הלימוד חייבים להיות מתואמים לאווירה הקיימת בכל קהילה וקהילה, ואת זה רק הם עצמם יודעים ומכירים.

"במדינה כמו טורקיה, שמצבה יותר מורכב ועדין מהבחינה הפוליטית והאחרת, אני יכול רק לשבת עם האנשים שאיתם יש לנו קשר ולומר להם מחשבות ורעיונות, אבל אני לא מכיר מנטאליות ודרכי הוראה. צריך לבוא בענווה ולומר שאנחנו לרשותם של האנשים, שהם אלה שיעשו את ההנגשה בהתאם למותר ולנכון שם".