המתנה של הכנסת: חוק הלאום

החוק אינו מושלם, יש בו תיקונים שעוד צריכים להיעשות וניסוחים שיש להבהיר וזה עוד ייעשה, אבל הוא יהווה פרק נכבד בספר החוקים. דעה

עינת קורמן , כ"ו באדר תשע"ח

עינת קורמן
עינת קורמן
צילום: יח''צ

הוועדה המיוחדת לחוק הלאום העניקה מתנה למדינת ישראל לקראת חגיגות ה 70.

חוק הלאום עבר היום בוועדה בקריאה ראשונה, על אף מחלוקות ערכיות מורכבות שליוו את חקיקת החוק מיומו הראשון ועד לרגע האחרון: הטענות משמאל שהחוק אינו דמוקרטי, הוא לאומני מדי, מפלה אוכלוסיות שונות והטענות מימין שהחוק אינו נותן מענה מספיק לאופיה היהודי של המדינה, והמשפט העברי לא מקבל בו ביטוי.

אבל דווקא ההגעה להסכמה על המחלוקות וההסכמה שלא להסכים כרגע - מעידות על אחריות לאומית ואבחנה בריאה בין עיקר לטפל. העיקר – הצורך להצהיר דווקא בימים אלה על היותה של מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית; והטפל – המחלוקות שאינן מעכבות הגעה למסקנה זו.

למעשה, החוק כחוק יסוד אמור היה להיות מחוקק כבר לפני 70 שנה. ערכיה העליונים של מדינת ישראל צריכים היו להיות חלק מהחוקה לצד חקיקת חוקי יסוד אחרים מנהליים כמו חוק יסוד הכנסת והממשלה ומאוחר יותר גם לצד חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם כמו כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. ההצהרה על ערכים אלה אמנם מופיעה במגילת העצמאות אך עם חקיקת חוקי היסוד של זכויות האדם ראוי היה שיחוקק גם "חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".

שתי רגליים למדינת ישראל: יהודית ודמוקרטית, ללא אחת מהן המדינה לא תוכל לקום, ואם נקצר אחת מהן נצעד אבל גם נמעד. הרעיון לחקיקת חוק הלאום מאזן את שתי הרגליים ועצם חקיקתו היא אמירה חשובה וברורה שאנחנו רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית, שני ערכים זה לצד זה בלי שום סתירה ביניהם.

אמנם החוק אינו מושלם, יש בו תיקונים שעוד צריכים להיעשות, וניסוחים שיש להבהיר וזה עוד ייעשה בדיונים הבאים בוועדה. אבל יש לזכור, החוק הוא פרק אחד בחוקה שנכתבת כמעט 70 שנה, לצדו יש חוקי יסוד נוספים במעמד פרשני שווה וביניהם חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם. לכן הטענות כאילו החוק אינו שוויוני ואינו דמוקרטי אין להן בסיס מעשי, לא בחקיקה ולא בפסיקה.

לחוק הלאום שעבר היום בוועדה יש בראש ובראשונה מעמד הצהרתי חשוב: כנסת ישראל מעגנת בחוק יסוד את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

הכותבת היא סמנכ"לית הפורום המשפטי למען ארץ ישראל