קיזוז סחיפות

מדוע קמה לה התנגדות כה עזה שהביאה להתבטאויות חריפות מצד מנהיגים שונים, לאו דווקא חובשי כיפה, ביחס לשירות המשותף?

אל"מ (מיל') טל בראון , כ"ז באדר תשע"ח

לוחמות בצה"ל
לוחמות בצה"ל
צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

השיח המגדרי שחדר זה לא מכבר לשורות הצבא, הביא אנשים מכובדים לכדי אמירות שונות ושנויות במחלוקת בקרב ציבורים שונים.

הקריאות והשיח המקצין סביבן אינו מועיל או משרת את תכליתו של צבא ההגנה לישראל, אינו מכבד את משרתיו ואינו תורם לאחדותו של עם ישראל, שצה"ל מהווה את אחד מסממניו המרכזיים.

שילוב מכריע

משחר ימיו של כוח המגן העברי שולבו בנות ישראל במשימות הגנה על היישוב העברי, על המדינה ועל כל עם ישראל במסגרת שירות צבאי ובטחוני לסוגיו.

תרומתן של הבנות לביטחון המדינה הינו מכריע ולא ניתן לערעור. שירותן, המבוצע עד לעצם היום הזה, במסגרת יחידות מעורבות הינו ברובו שירות אפקטיבי, יעיל ורלוונטי, ביחוד כשמדובר ביחידות המאפשרות את מיצוי יכולותיהן המנטאליות והפיזיולוגיות כאחד.

האם מכיר כל עם ישראל בתרומתן הייחודית של חיילות צה"ל בשירות המודיעין, האם ניתן לתאר יחידה משמעותית כמו יחידת האיסוף 8200 ללא נשים? האם ניתן לתאר את הטיפול באנשים, בין אם במערך הת"ש, השלישות, החינוך והרפואה, ללא המש"קיות והחובשות המסורות? האם ניתן לתאר את מערכי הקשר והמבצעים ללא הקשריות והסמב"ציות המקצועיות הפועלות בקור רוח ביחידות השונות, בחטיבות ובטייסות? האם ניתן להגן על גבולות ארצנו ללא מערך התצפיתניות ובקריות השליטה הימית, היבשתית והאווירית הפרוס מדן ועד אילת?

ביחידות רבות משולבות חיילות, מפקדות וקצינות לצד חיילים, מפקדים וקצינים מזה עשרות בשנים.
משרתים אלו יחדיו בתפקידים שונים, במסגרת אותן יחידות ובסיסים, מבצעים הם משמרות משותפות ופועלים בשיתוף פעולה מלא למען מילוי אותן משימות ובשם אותה מטרת על שלשמה הוקם צה"ל ולשמה התגייסו המה לשירות צבאי- "להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל בטחון אזרחיה ותושביה".

מה התסיס?

אז מה בכל זאת התסיס את השיח ומדוע קמה לה התנגדות כה עזה שהביאה להתבטאויות חריפות מצד מנהיגים שונים, לאו דווקא חובשי כיפה, ביחס לשירות המשותף?

ניתן בקצרה לסמן את שילובן של הלוחמות ביחידות הקרביות לצד הלוחמים, כנקודת המפנה העיקרית שהביאה להיסחפות השיח כולו, להקצנתו ולהכללת השירות המשותף כולו, ללא אבחנה פונקציונאלית, תחת האמירות וההתבטאויות החריפות הנשמעות לאחרונה.

בבחינת השתלשלות הדברים נגלה כי השיח על השירות המשותף לא היווה בעבר מקור חיכוך משמעותי, באותה המידה בה הוא מצוי כיום, עת שירתו נשים לצד גברים בבסיסי צה"ל הקרובים והמרוחקים כאחד, במגוון רחב של תפקידים שאינם תפקידי לחימה בהגדרתם.

אף שילובן של לוחמות לא היווה זרז להתבטאויות מעין אלו, כל עוד שרתו הן במסגרות חד מגדריות, כגון "פלוגת נחשול" – פלוגת הלוחמות הראשונה שהוקמה לפני כעשור בחיל מודיעין השדה בזמנו (היום- חיל האיסוף הקרבי). פלוגה ייחודית זו, בה משרתות נשים בלבד בכל מגוון התפקידים, שמרה על ייחודיותה ופעילותה הותאמה לכשירותן הפיזית של הלוחמות. התאמה זו הצריכה ניסיון מעשי בשטח, קיום מחקרים ותחקירים לא מעטים, אך הביאה בסופו של דבר למיצוין המיטבי ללא פגיעה בכשירות ולכידות הצוותים הלוחמים הבנים. פלוגה זו שולבה בגדוד קרבי מעורב ששמר על מסגרות מגדריות ברורות, ועל כן לא היווה הדבר בעיה, אף לא לחיילים שזהו להם צו ערכי ואמוני.

עת החלו לקום גדודי החי"ר הקל, המכונים חי"ר גבולות, המשלבים לוחמות ולוחמים באותן מסגרות – החלו להישמע דעות שונות המתבססות על נתונים פיזיולוגיים, חברתיים וערכיים- אמוניים, המערערות על נחיצות המהלך, תרומתו והשלכותיו על כשירותה וכושרה המבצעי של יחידה לוחמת בפרט ועל צה"ל ככלל, כמי שתפקידו הראשון במעלה הוא לפעול בכוח למען הגנתנו, ולנצח את אוייבנו בכל מקום ועת בה יידרש הדבר.

בשום מקום לא הוזכר כי מטרותיו אלו של צה"ל יושגו ע"י שילוב נשים וגברים ביחידות לוחמות או אחרות ועל כן נדרש הדבר להיבחן פונקציונאלית- האם יש בו כדי להביא יחידה צבאית לכשירות וכושר לחימה גבוה יותר שיביאו לביצוע מיטבי של המשימה לאור המטרה.

מחקרים שבוצעו בצבא ארה"ב הוכיחו כי יחידה מעורבת נופלת בביצועיה מיחידה בה משרתים גברים בלבד. גם בצה"ל, למיטב ידיעתי, לא הוכח עד כה כי מסגרת לוחמת מעורבת עולה בביצועיה על מסגרת גברית הומוגנית.

עם זאת הוכח גם הוכח כי למסגרות לא קרביות בהכרח בהן משרתות נשים, יש יתרונות רבים שמאפילים על כל הישג גברי. לניסיון אחד שכזה נחשפתי בזמנו עת צפיתי בניסוי להכשיר ולהקים כוח תצפיתנים גברי לאיוש חמ"לי האיסוף. או אז נוכחתי לגלות עד מהירה כי הבנים התצפיתנים נופלים באופן משמעותי ביכולותיהם המקצועיות מהתצפיתניות. אוסיף ואציין כי אף בן זכר לא סיים את שירותו כתצפיתן בחמ"ל לעומת אלפי הבנות שממשיכות בשירות מלא ומקצועי הראוי לכל שבח.

סיכום

אפשר ורצוי להביע דעה ולהתווכח על מדיניות ועל דרך, אך חלילה לנו מלפגוע בצה"ל שאין בלתו.
אין להדיר קבוצות שלמות משירות צבאי, רצוי משמעותי, במגוון רחב ככל הניתן של תפקידים ויחידות בהן תרומתן הינה מכרעת, בין אם יהיו אלו נשים, חרדים, ביני"שים, בני מיעוטים ואחרים. צה"ל הוא צבא העם המקיים את חוקי מדינת ישראל והעומדים בראשו הם המפקדים הטובים והראויים שאמונים על ביטחוננו. אם לא ניתן בהם אמוננו ולהם בירכתנו, אזי למי כן?

קורא אני למנהיגינו באשר הם לקיים שיח מקצועי ואחראי בסוגיית שילוב נשים בצה"ל.

לקזז סחיפות ולמקד את השיח ככלל והעשייה בפרט סביב המאחד ולא המפלג, סביב תרומת כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל למען חוסננו כחברה וסביב צבאנו ובניין כוחו, באופן שיאפשר לו לעמוד בייעודו ואתגריו כצבא ההגנה לישראל הנדרש לנצח את אויבנו.

עלינו לחזור ולשנן בפי כל את דבריו של ראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון ז"ל, שעיצב את דמותו של צה"ל ותפישת הביטחון של מדינת ישראל מראשיתה, באומרו: "יעשה כל אדם באמונה, כמידת יכולתו, את חובתו כאדם, כיהודי, כאזרח המדינה, שותף ליצירה גואלת עם ומעלה אדם ושם ישראל יתעלה ויתקדש".