הלב בוכה, מלא געגועים

דברי הספד על אבנר גלבוע מבוניה של העיר קריית ארבע שהלך לעולמו. "גדוש באהבה עצומה לארץ ישראל".

הרב אריאל לוי , כ"ז באדר תשע"ח

אבנר גלבוע
אבנר גלבוע
צילום: עצמי

שוב עברה הנפש טלטלה עזה ונרעשה עד מאוד עם היוודע דבר הסתלקותו של ידידינו אהובנו היקר אבנר גלבוע ז"ל, מבניה-בוניה של קריית ארבע.

בהלוויתו נדמה היה בעיניי שלא רק בני משפחתו בוכים אלא קריית ארבע כולה בוכה.

אבנר היה בבחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה". מלא וגדוש באהבה עצומה לארץ ישראל.

מלא וגדוש במסירות לבניינה של ארץ ישראל. מלא וגדוש באהבה מיוחדת לקריית ארבע ולחברון.
מלא עוצמה, רוח של אומץ וגבורה. מלא יישוב הדעת מופלא, שלווה ורוגע פנימי מיוחד.

כשהייתי בא לבקרו בשנתיים האחרונות, בתקופות הכואבות והקשות, שאלתי אותו: אבנר, מה שלומך? ובתוך יסוריו הקשים ענה: "ברוך ה', רוחי איתנה".

סיפר לי אבנר שבצעירותו במשואות יצחק התחבר מאוד לכתבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל ותורתו הייתה תמיד מול עיניו. שגורים על לשונו תמיד פסקאות מספרי אורות, אורות הקודש ואורות התשובה, והיה הופך בהם והופך בהם דכולא בהם. אך נדמה לי שהמיוחד באבנר הוא שאת כל הגובה הרוחני ידע לחבר היטב לארציות.

ביישוב הדעת ובשלווה הייחודית לו, שילב יחד עם הרעיונות הנשגבים את הדאגה הכנה לזולת, את ההתחשבות בשבורי לב, את החסד העצום שגמל עם בריותיו של הקב"ה, במיוחד אלה שהמציאות לא האירה להם פנים.

ליבו של אבנר היה מתרונן ופניו מאירות כשלמדנו תורה אך מאור פנים מיוחד היה לו כשלמדנו תורת ארץ ישראל. פעמים היה משחזר את ההיסטוריה ומעמיק בצורך להודות לקב"ה על הנסים שעושה עמנו בדורותינו.

תיאר בפני איך חיילי ישראל הכו שוק על ירך את אויבי ישראל שהם אויבי ה' בזמן שהעזו בחוצפתם להרים ראשם. חיבורו של אבנר לחיים היה טבעי ונפלא ביותר. אין כדוגמתו. זכה והקים משפחה למופת עם רעייתו אסתר הצדיקה והגיבורה. מלא חום ואהבה לילדיו ונכדיו היקרים.

היה מיוחד לראות את העבודה שבלב זו תפילה אצל אבנר. תפילתו בנחת, מתינות וברוגע, מילה במילה, כמונה מעות. בלי למהר לשום מקום.

הלב בוכה על החלל העצום שנפער בחסרונו של אבנר האהוב, מלא געגועים לאורו המיוחד. מלא געגועים לחיים עם עמידה איתנה, אומץ, ביטחון ואמונה. מלא געגועים לחיים של אהבת תורה ויראת שמיים.

הלוואי שנזכה להרים עינינו אל על, לגובה שבו חי אבנר, להאיר תמיד פנים לזולת, לחיות בלי התנשאות, בלי זלזול, בלי שלילת הזולת. רק עם עין טובה.