מבצע צוק איתן
מבצע צוק איתןצילום: רויטרס

מבקר המדינה מפרסם אחר הצהריים (רביעי) את הדו"ח שעוסק במבצע "צוק איתן" שנמשך חמישים ימים בשנת 2014.

ארגוני הטרור ירו מרצועת עזה לעבר ישראל כ-4,000 רקטות, וכן ניסו לחדור לשטח ישראל דרך הים ובאמצעות מנהרות, לשם ביצוע פעולות טרור. המבצע גבה 74 חללים בצד הישראלי - 68 חיילי צה"ל, ובהם שני חיילים סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול שמשימת השבתם לישראל טרם הושלמה, וכן חמישה אזרחים ישראלים ואזרח זר. כמו כן נפצעו אלפי אזרחים וחיילים.

עיקרי הדוח מצביעים על כך שנושא המשפט הבינלאומי לא זכה להתייחסות מספקת בהכשרת קציני וחיילי צה"ל. המבקר מצא כי על אף המלצת הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) לפיה כל קצין מדרגת סרן ועד אלוף-משנה יעבור מבחן בנושא הדין הבינלאומי בטרם קידום לדרגה הבאה, קיים פער בלמידת כללי המשפט הבינלאומי בצה"ל.

עוד עולה מהדוח כי תרגילים שנערכו בצבא לא כללו התייחסות להשפעות של פגיעה באזרחים בהיקף גדול כפי שהיה ב"צוק איתן". כך למשל, דוח נציבות האו"ם לזכויות אדם שפורסם ימים ספורים לאחר תום הלחימה מצא כי 1,345 מתוך 1,849 תושבי עזה שנהרגו במבצע היו אזרחים.

הדוח מציין כי צה"ל הכשיר קציני אוכלוסייה בזמן לחימה (קא"ל) שנועדו להיות שותפים לתכנון מבצעי של פעולה בשטח אזרחי ולעמוד בקשר עם התושבים באזור במהלכה. אולם, בפועל נמצא כי לא הוקצו מספיק תקנים לתפקיד זה וכי נמצאו פערים בהכשרת הקא"לים - שלא נדרשו כלל לדעת את השפה הערבית.

ליקוי נוסף שעליו הצביע מבקר המדינה הוא בתחום מערך הטיפול ההומניטרי בצה"ל. כך למשל נמצא כי אין התייחסות לנושא זה במקרה של מבצע צבאי ביהודה ושומרון, בסוריה ובלבנון.

המבקר מציין לדוגמה כי בתכנית הופיעה הנחיה לפיה בזמן לחימה בעזה, בהעדר משאיות פלסטיניות יועבר ציוד הומניטרי אל תוך הרצועה במשאיות של צה"ל שאינן ממוגנות - דבר המעמיד את נהגיהן בסכנת חיים.

דוח המבקר מצביע על פער בין הנחיות המטכ"ל להתמודדות עם מצב של חטיפת חייל לבין האופן שבו הכירו את הפקודה הרלוונטית (שם קוד "חניבעל") בפיקוד דרום ובאוגדת עזה. על פי הדוח, בנוסח הפקודה שהיה בתוקף עד לשנת 2012 נכללה הנחייה למניעת חטיפה "אף אם קיימת אפשרות לפגיעה בחטוף".

המבקר מצא כי נוסח פקודת "חניבעל" שהיה בשימוש בפיקוד הדרום תוקן, אך לא תאם במלואה את הפקודה המטכ"לית החדשה.

נוסח הפקודה שהיה בשימוש באוגדת עזה לא תוקן כלל ולא תאם ברובו את הנוסח המתוקן בדרג הפיקוד ובדרג המטכ"ל. המבקר מציין בדוח כי לאחר המבצע החליטו בצה"ל להבדיל בין חטיפת חייל בתקופת שגרה - הנחשב לחמור יותר - לבין חטיפה בזמן מבצע צבאי.

תגובת דובר צה"ל:

צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.

צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבין-לאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדו"ח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, הלכה למעשה.

לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.

בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דו"ח הביקורת, על ביטול פקודת "חניבעל" שאליה מתייחס הדו"ח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדו"ח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.

בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת "צוק איתן" מחויבות לכללי המשפט הבין-לאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף.

בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.

בכל הנוגע לאימוצן של המלצות "ועדת טירקל", ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח "צוות צ'חנובר" שעסק באופן יישום המלצות "ועדת טירקל". צה"ל כבר החל ביישום המלצות "ועדת טירקל" ו"צוות צ'חנובר" ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.

בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדו"ח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבין-לאומי. כן עלה מהדו"ח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו.