בשבע מהדורה דיגיטלית

מדינה יהודית-דמוקרטית על פי הרמב"ם

בעקבות הרמב"ם ואחרים, פסקו הראי"ה קוק ותלמידו הרב ישראלי שלכלל האומה יש סמכות הלכתית מקבילה לזו של מלך ישראל.

הרב יעקב אריאל , כ"ח באדר תשע"ח

הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל
צילום: עופר עמרם

ידועה אמירתו של הראי"ה קוק ב'משפט כהן': "נראים הדברים שבזמן שאין מלך, כיוון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה" (תשובה קמד). הראי"ה הוכיח כן מדברי הרמב"ם שיהושע הרג את עכן בהודאת עצמו מדין המלכות, אף על פי שיהושע לא היה עליו תורת מלך.

יש מקורות נוספים ברמב"ם שמהם עולה הרעיון שהעם הוא מקור סמכותו של השלטון. אחד מהם הוא פסיקתו של הרמב"ם בנושא סמכותו של השלטון להטיל מיסים ולגבות מכסים - מושג הידוע בהלכה כ"דינא דמלכותא דינא". הדברים מפורשים ברמב"ם: "במה דברים אמורים (שאסור להבריח מן המכס), במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים. אבל אם אין מטבעו יוצא - הרי הוא כגזלן בעל זרוע, כמו חבורת ליסטים המזוינין שאין דיניהן דין" (הלכות גזלה ואבדה פרק ה').

הגר"א מציין מקור לדברי הרמב"ם מדבריה של אביגיל, שמנעה את דוד מלהרוג את נבל בטענה "עוד לא יצא טבעך בעולם" - כלומר, עדיין אינך מנפיק מטבעות. טרם זכית בגיבוי רחב של העם, המתבטא בהכרה דה-פקטו במטבע שלך. דוד אומנם נמשח למלך בשמן המשחה על ידי שמואל הנביא, ולמרות זאת, בלי מקור הסמכות של העם אין למשיחה תוקף.

אומנם בתחילת הלכות מלכים פוסק הרמב"ם שמינוי המלך נעשה על ידי סנהדרין ונביא, אולם כוונתו לצד הפורמלי, דה-יורה. הפרוצדורה למינוי רשמי של המלך היא על ידי הסנהדרין והנביא, אך אין הדבר מעכב. גם בהיעדרם ניתן למנות מלך. הדבר תלוי בעיקר בציבור. רצון העם הוא הקובע.

למוסדות המדינה יש סמכות הלכתית

תלמידו של הראי"ה קוק, הרב שאול ישראלי, כתב בשנת תש"ח, עם קום המדינה, בעקבות רבו, מאמר מכונן הנושא את השם "סמכות מוסדות ממשל נבחרים בישראל". הוא פורסם בקובץ הראשון של 'התורה והמדינה'. הרב ישראלי מוכיח שלמנהיגות שנבחרת בצורה דמוקרטית יש סמכות לפי ההלכה. הוא מסתמך בין היתר על פסוקי התנ"ך ופרשניו, בעיקר מתקופת השופטים. מסקנתו היא: "מעתה יוצא שכל המינויים הממלכתיים שיעשו בישראל בדרך של בחירות שבהם יכריע רוב העם, יהא להם תוקף וסמכות. ומסתבר לפי עניות דעתי שכשם שיכולים למנות איש אחד כראש ושופט, כמו כן אפשר למנות מועצה שביחד יהיו לה הסמכויות הללו. לפי זה נראה כי מועצת ממשלה שתיבחר בדרך של בחירות נכונות, יהא לה סמכות בכל מה שנוגע להנהלת האומה כאותה סמכות שהיה למלך ישראל".

מאז ועד עתה נוספו הוכחות רבות לכך, והדבר הפך למוסכמה רחבה. למדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית יש גיבוי הלכתי ברור, שבראשו עומד הרמב"ם.

אין צורך בסנהדרין

יש מקורות נוספים ברמב"ם שמהם ניתן ללמוד שמקור סמכותו של השלטון בישראל הוא הציבור. הדבר עולה גם מהכרתו של ר' עקיבא בבר כוכבא כמלך המשיח, אלא שלאחר שהמרד נכשל ובר כוכבא נהרג בעוונות - התברר שהוא לא היה המשיח. אך מלכתחילה הוא הוכר כמי שהיה עשוי להיות מלך המשיח, למרות שבימיו לא הייתה סנהדרין בלשכת הגזית ולא נביא. העם הוא שהכיר בו כמנהיג.

לדעת הרמב"ם אין צורך בהתגלות שמימית של מלך המשיח. בכלל, גם בימות המשיח עולם כמנהגו נוהג. אלא כל מנהיגות ראויה, מבחינה דתית ומבחינה מדינית, שהעם יכיר בה ויסמוך עליה, עשויה להיות מלכות משיחית.

אומנם טרם זכינו למלכות המשיחית עצמה, אך לפחות עלינו להודות לה' על שזכינו למסד של מלכות זו, הנעוץ במדינת ישראל שהיא "כיסא ה' בעולם".

דברים לרגל הכנס הארצי לתורה שבעל פה שייערך בו' בניסן במכללת אורות ישראל ברחובות ולקראת שנת ה-70 למדינת ישראל