בשבע מהדורה דיגיטלית

אחד למיליון

ערוץ היוטיוב של ישיבת רמת גן רשם לאחרונה שיא של מיליון צופים, שרבים מהם מגדירים את עצמם תלמידי הישיבה רק בזכות הצפייה בשיעורים

יוני רוטנברג , כ"ח באדר תשע"ח

ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא
ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא
צילום מסך: מתוך ערוץ היוטיוב של ישיבת רמת גן

"פעמים רבות פנו אליי אנשים שלא הכרתי כלל וכלל, לא לפני ולא אחרי השיחה", מספר הרב יהושע שפירא, ראש הישיבה ברמת גן, "ואמרו לי שהם תלמידי הישיבה בזכות הערוץ. שמענו על יהודי מברזיל שנוסע ברחבי המדינה נסיעות ארוכות מאוד במסגרת עבודתו, ואמר שבמהלכן הוא תלמיד הישיבה, כך הוא הגדיר את עצמו. זה גם בשמיעה במהלך הנסיעות, וגם בצפייה כשהוא בזמני המתנה".

ישיבת רמת גן ציינה בשבוע שעבר הישג יוצא דופן בעולם ערוצי היוטיוב הישיבתיים: מיליון צפיות נרשמו בערוץ היוטיוב שלה. לערוץ, שמשדר שיעורים והתוועדויות, יחד עם ניגונים המהווים חלק בלתי נפרד מהווי הישיבה, מנויים יותר מאלפיים צופים.

"הערוץ קיים על הנייר שבע שנים, אבל בפועל רק בשנתיים האחרונות התחיל לפעול בצורה רצינית", מספר דוד טחובר, מנהל הערוץ. "הישיבה מאמינה בהפצת תורה ובשימוש בכלים הטכנולוגיים לצורך הפצת התורה. אנחנו מאמינים שיש בישיבה תורה מיוחדת שאין במקומות אחרים, ולכן ההפצה חשובה לנו מאוד. אנחנו גם משקיעים בפן המקצועי - מעלים שיעורים בצורה מסודרת, לפי נושאים, וערוכים כמו שצריך. זה גורם לאנשים להישאר איתך ולצפות בתכנים שלך".

יש לציין שרוב הצפיות שייכות לניגונים שהקליטה הישיבה, ויצאו בדיסק מיוחד. בגזרת השיעורים בולטים אלה שהוקלטו במסגרת פרויקט 'צפרא טבא' – שיעורים קצרים לבעלי בתים שמתקיימים בישיבה ועוסקים בפרשת השבוע ובענייני הלכה.

"ישבתי מהופנט, שיעור אחרי שיעור"

אחד מחסידי היוטיוב הנלהבים של הרב שפירא הוא אורן גרוס (44), אב לחמישה מתל מונד. גרוס חזר בתשובה לפני כשש שנים יחד עם משפחתו, ובמשך תקופה ארוכה לא הגיע להשלמה עם זהותו החדשה. "התחלנו את החזרה בתשובה שלנו באבן יהודה, ושם הייתה קהילה חזקה של חב"ד", הוא מספר. "אפשר לומר שחזרנו בתשובה דרכם. היינו מאוד מחוברים אליהם, אבל עם זאת הגדרנו את עצמנו דתיים לאומיים. זה לא שגדלנו בבני עקיבא, אשתי אפילו לא גדלה בארץ, אבל הרגשנו הזדהות עם הציבור הזה. בהמשך גם עברנו לתל מונד, כדי להשתייך לקהילה הדתית-לאומית שם. במשך כל הזמן הרגשתי חצוי במידה רבה, נקרעתי בין חב"ד ובין הציונות הדתית".

השינוי הדרמטי הגיע דווקא בסמינר של חב"ד, ממקור לא צפוי בהחלט. "בסמינר 'התקשרות' בשמחת תורה, ניגש אליי במוצאי החג חסיד חב"ד וביקש לדבר איתי. הוא אמר לי שכל החג רצה לגשת אליי, ומשהו מנע ממנו. לדבריו, המראה המיוחד שלי תפס אותו - דתי לאומי שמתפלל עם גרטל. הוא אמר לי: 'אתה נראה לי חצוי בין עולמות', ואמרתי לו שבמידה רבה הוא צודק. הוא סיפר לי על עצמו, איך גדל במשפחה דתית לאומית, חזר בשאלה ולאחר מכן חזר בתשובה לתוך חב"ד. גם הוא הגדיר את עצמו כחצוי, מאוד התחברנו מאז. ואז הוא המליץ לי להתחיל להקשיב לרב יהושע שפירא. אני בוש לומר שלא שמעתי את שמו עד אז, הייתי די סקפטי בעניין. כתבתי ביוטיוב 'הרב יהושע שפירא', התחלתי להקשיב, וזה כבש אותי לחלוטין. לא יכולתי להפסיק להקשיב, מצאתי את עצמי עובר שיעור אחרי שיעור ביוטיוב, יושב בקנאות, מהופנט. הגעתי למצב שהוא פשוט נתן לי מענה לדילוג בין שני העולמות, חסידות וציונות דתית, תניא והרב קוק".

"זה הגדיר אותי מחדש", ממשיך גרוס בשטף ובהתרגשות, "לפני זה כשהייתי בחב"ד ראו בי ציונות דתית, וכשהייתי בקהילה שלי בתל מונד הייתי חב"דניק, הרגשתי אאוטסיידר. ההיכרות שלי עם השיעורים נתנה לי מקום פתאום. אני לא מגיע לישיבה, לצערי, אין לי את הזמן. אבל דרך הערוץ אני מתחבר לשיעורים. היום אני אומר שהוא מורי ורבי, ודרך ערוץ היוטיוב מצאתי את החצר שלי. אני רואה את עצמי כחסיד של הרב שפירא. יצא לי לראות אותו רק פעמיים בחיים, ועם זאת אני מרגיש מחובר לחלוטין אל המשנה והדרך שלו".

עדיף שיעור פרונטלי

השילוב בין הפעילות המפורסמת של הרב שפירא נגד החשיפה לאינטרנט בצורה לא מבוקרת, שבאה לידי ביטוי בהקמת ספקית האינטרנט 'רימון', ובין הפעילות הנמרצת ביוטיוב ובשאר המדיות החברתיות, עלול לעורר תמיהה. "לא היה לנו לא מייל ולא אתר, או כל דבר באינטרנט, עד שהיה אינטרנט רימון", מסביר הרב שפירא. "היום כבר יש יוטיוב מסונן, לפי הרמה שהלקוח מבקש. ההתנגדות לאינטרנט פתוח עדיין קיימת, והפעילות לסינון מעסיקה אותי רוב הזמן. כמובן שאפשר גם בלי יוטיוב. אצלי למשל אין יוטיוב לא במחשב ולא בסלולרי, כי זו הייתה ההעדפה שלי. מי שלוקח סינון שאין בו אפילו יוטיוב – קדוש ייאמר לו. אבל מי שלוקח יוטיוב מסונן, אי אפשר להגיד שזה לא בסדר. אני חושב שלרוב ככל הציבור יש יוטיוב, ולכן אנחנו רואים לנכון לקחת חלק בפלטפורמה הזאת".

ההסתייגות של הרב שפירא לא נעצרת בזה. למרות ההצלחה של הערוץ והזמינות לכל דורש, עדיין מבכר הרב שפירא את השיעור הפרונטלי והקשר הבלתי אמצעי שהוא יוצר בין הרב לתלמיד. "בוודאי שאם אדם יכול לפגוש שיעור חי, זה עדיף בהרבה על לשמוע דרך המסך. אבל אלו שבין כה וכה לא יכולים להגיע, זה פתרון מצוין בשבילם. פונים אליי עשרות רבות של אנשים שאומרים לי שהם תלמידים שלי ושומעים את השיעורים שלי, ואני לא פגשתי בהם מעולם. בוגרים שלנו שגרים רחוק וחוזרים להיות בחורי ישיבה לזמן מסוים במהלך השבוע. ועדיין, מי שנמצא קרוב וסמוך ויכול להגיע, המפגש הבלתי אמצעי עדיף בהחלט".

לאחרונה התפרסמו בתקשורת הקלטות מתוך שיעורים שנאמרו בישיבות ובמכינות ועוררו סערה. כיצד אתם מתמודדים עם הסכנה הזאת?

"אנחנו לא נימנע מלקיים את הלימוד התורני לפי האופי הבית-מדרשי, בגלל הסכנה של אותם חטטנים מרושעים, שמוציאים דברים מהקשרם והולכים להפיץ את זה באופן רחוק מהמקור. אנחנו לא מבטלים את בית המדרש מחשש לחטטנות זדונית. אם החטטנות הזאת תתנפל עלינו, ניאלץ להתמודד. אבל אין באמת דרך להימנע מפרסומים כאלה, הרי דברים כל כך תמימים קיבלו סיקור זדוני. לכן אני לא חושב שנפתור את זה בכך שלא נלמד תורה".

עם זאת, גם הרב שפירא מודה כי לעיתים הורה לא לפרסם שיעור או ביקש לחתוך חלק ממנו. "לפעמים היו שיעורים שנאמרו בהם ביטויים חריפים, שהחלטנו לא לפרסם. אבל זה מצב מאוד יוצא דופן. רוב הנושאים של השיעורים לא רלוונטיים בכלל לתקשורת או לעליהום כלשהו, למרות שהטירוף היום כל כך גדול שאולי מחר מישהו יעשה סיפור ש'יטלטל את המדינה' מכך שמי שמחלל שבת במזיד חייב מיתה. אנחנו לא מסתירים את דעותינו בענייני ארץ ישראל, תורה ודבקות אלוקית. אנחנו משאירים את העיון הבית-מדרשי כמות שהוא, לא קוצצים את כנפיו בגלל השפעות חיצוניות".

גם טחובר, כמנהל הערוץ, מעיד על ההתנהלות בצל החששות הללו: "אנחנו מקבלים לפעמים הוראות מהרבנים לא להעלות שיעור או לחתוך חלק שיכול להישמע בעייתי בתקשורת. לפעמים אני שומע בעצמי דברים שעלולים להית בעייתיים, ומעלה את זה בפני הרבנים. יש שיעורים שגם עולים למרות הנפיצות שלהם ומעוררים סערה, כמו השיעור 'ציונות דתית לאן?' שפורסם בתקשורת. בהתחלה הרב יהושע ביקש להוריד אותו, אבל בסוף החליט להשאיר אותו בערוץ היוטיוב של הישיבה, בגלל חשיבות הדיון שיצר".