גם ממוצע הציונים של בוגרי האוניברסיטאות בירידה. טקס הסמכת עורכי דין חדשים
גם ממוצע הציונים של בוגרי האוניברסיטאות בירידה. טקס הסמכת עורכי דין חדשיםצילום: יוסי זמיר, פלאש 90

חשיפה לפרטים המזהים של הנבחנים, נתינת ציונים שרירותיים, תיקונים ומחיקות ללא נימוק, הערמת קשיים על הגשת ערעורים ועוד – אלה רק חלק מהפגמים הקשים בבחינות למתמחים בעריכת דין, המוצגים בפירוט בעתירה חדשה שהוגשה לבית המשפט והדיון בה יתקיים בימים הקרובים.

הסערה החלה בעקבות בחינת ההסמכה שהתקיימה לפני כשלושה חודשים, והיא עדיין מסרבת לדעוך: תוצאות הבחינה היו חריגות לרעה, ולכן פנו ד"ר עופר פרץ ויולי רוזנברג אל דפנה פלר ונדיר שיינר, העומדים בראש המרכז הארצי לסיוע למתמחים ולסטודנטים למשפטים. יחד עם 301 מתמחים נוספים שנכשלו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ובאמצעות עו"ד אילן בומבך, הם הגישו עתירה נגד לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת שלה. במסגרת העתירה ביקשו העותרים מבית המשפט מתן "פקטור" או תוספת ציון של כ‑15 נקודות לכלל הנבחנים, מחמת הפגמים החמורים שנפלו בבחינה והציונים הנמוכים שהתקבלו בה, בכל הקטגוריות וההתפלגויות השונות. בנוסף לכך הם דרשו לפסול את חלק א' בבחינה - מטלת הכתיבה המשפטית, שלטענתם הייתה טבולה בפגמים מהותיים חמורים, ומתן הציון המקסימלי לכל נבחן בחלק זה הוא 15 נקודות. בעתירה שטחו המתמחים את טענותיהם, המגובות בחוות דעת מקצועיות של פרופסורים, אנשי משפט, מומחים לבחינות ולהערכה וסטטיסטיקאים שחיוו דעתם על הבחינה.

הנתונים לא משאירים ספק: הבחינה בחודש דצמבר האחרון הייתה בלתי הגונה כלפי המתמחים, עם אחוז הנכשלים הגבוה אי פעם בבחינות ההסמכה. מתוך 2,553 מתמחים שניגשו לבחינה, הנתונים מצביעים על כ‑66 אחוז נכשלים. רק 34 אחוזים, שהם כ‑868 נבחנים, זכו להשתתף בטקס ההסמכה שנערך בינואר בבנייני האומה. הציון הממוצע לבחינה עמד על58.4 , כשציון עובר עומד על 65 נקודות.

בצעד יוצא דופן, לאחר סיום הבחינה ועוד בטרם פורסמו הציונים, פנו המרצים במכוני ההכנה לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין ('מחשבות' ו'המתמחה') לוועדה הבוחנת בתלונות נוקבות על הכשלים שנפלו בבחינה. הם טענו כי הבחינה העמידה את הנבחנים "בפני משימה כמעט בלתי אפשרית". לדבריהם, "גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה, לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הדרוש". בנוסף לכך פנו מאות נבחנים לחברי כנסת, מכל קצות הקשת הפוליטית, בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת חוקה חוק ומשפט. בדיון נשמעו קריאות מצד כל חברי הוועדה למתן פקטור, כדי לתקן את הכשלים שנפלו בבחינה.

הלשכה מעדיפה שייכשלו

מאחורי המבחן הקשה עומדת מגמה ברורה: להעלות במתכוון את רף הנכשלים בבחינה, ולהקטין את מספר הבאים בשערי מקצוע עריכת הדין. עו"ד אפי נווה, העומד בראש לשכת עורכי הדין, נבחר לתפקיד לאחר שהצהיר אין ספור פעמים על כוונתו "להילחם בהצפת המקצוע". עו"ד ינון היימן, יו"ר מחוז תל אביב של הלשכה, התבטא גם כן בשם אפי נווה: "המטרה שלנו זה פחות מאלף עורכי דין חדשים בשנה. זאת המטרה, זאת המשימה, וזה מה שיהיה כבר מעכשיו".

לפי נתונים שפרסמה לשכת עורכי הדין, יש למגמה הזאת תוצאות בשטח: בחודש מאי 2014 עברו 73 אחוזים מהנבחנים את הבחינות בכתב. בחודש נובמבר 2015 רק 59.7 אחוזים, ובמאי 2017 המספר ירד ל‑44 אחוזים מהנבחנים. מגמה זו התחזקה בבחינה האחרונה, כשרק שליש מהנבחנים עברו.

העותרים אינם חולקים על הצורך להעלות את רף הקושי של הבחינה, אלא שלטענתם לא כל האמצעים כשרים, והם קובלים על כך ש"הוועדה הבוחנת הוציאה מתחת ידיה בחינה אשר תנאיה ומתכונתה היוו מכשול בלתי הוגן ובלתי סביר עבור הנבחנים".

לאחר פרסום הציונים, התברר כי חלק מהבחינות נבדקו יותר מפעם אחת, כאשר הבודקים של חלק הכתיבה נחשפו לפרטים מזהים של הנבחנים ולציונים שקיבלו בשאר חלקי הבחינה. בבדיקה סטטיסטית שערכו העותרים בטופסי בחינות הנבחנים, עלה כי ב‑99 אחוזים מהבחינות, הציונים של חלקי השאלון האמריקאי בדין המהותי והדין הדיוני היו הפוכים לציון של חלק הכתיבה המשפטית: הנבחנים שקיבלו ציון טוב בחלקים ב' וג' קיבלו ציון נמוך מאוד בחלק א', ולהפך. יצוין כי החל מבחינה זו חויבו הנבחנים לקבל ציון של לפחות שליש בכל פרק משלושת פרקי הבחינה, ובסך הכול ציון שלא יפחת מ‑65 נקודות. שינוי זה גרם לכך שנבחנים שקיבלו בסך הכול ציון שגבוה מ‑65, אך לא השיגו את השליש הנדרש באחד מהפרקים, למעשה נכשלו בבחינה.

עוד טענו הנבחנים כי הם הסתמכו על מצג שווא: חודשים מספר טרם המבחן, הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין פרסמה באתר האינטרנט שלה בחינה לדוגמה, אולם היא לא שיקפה את רמת הקושי בבחינה הנוכחית. הבחינה האמיתית הייתה קשה וארוכה פי כמה וכמה מהבחינה לדוגמה - בבחינת האמת היו 7,093 מילים, ואילו בבחינה לדוגמה היו רק 4,371. בנוסף לכך, הבחינה האמיתית עסקה בסוגיות אזוטריות ושוליות מתחום המשפט, והסתמכה על פסקי דין מבתי משפט מחוזי ושלום, שאינם מהווים הלכה משפטית מחייבת.

עוד בטרם הוגשה העתירה, פנו העותרים לממונה על חופש המידע בלשכת עורכי הדין, עו"ד עמית פרלמן, וביקשו לקבל מידע שיסייע להם להפריך או לאשש את טענות הלשכה שהבחינה הוגנת. במסגרת הבקשה התבקשה הלשכה להעביר את נוהלי הבדיקות של הבחינות, את הפרמטרים שעל פיהם נבחנה מטלת הכתיבה ואת הטפסים של הנבחנים שעברו (הובטח שהטפסים הללו יפורסמו לאחר טקס ההסמכה, אך נכון לעכשיו טרם פורסמו). עו"ד פרלמן דחה את בקשת העותרים, בטענה שהוועדה הבוחנת אינה "רשות ציבורית". זאת בניגוד להודעת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה בפני ועדת הכנסת, לפני כחודשיים: "נתוני פילוח התוצאות צריכים לעמוד בפני כולם". מכל מקום, כל ניסיון לקבל מידע כדי לבחון את מהימנות הבחינה נמנע מהעותרים.

נווה מרבה לצטט להגנתו את שיעור המעבר הגבוה של הבחינה באוניברסיטאות: לפי הנתונים, בקרב בוגרי האוניברסיטאות, שהיוו רק 17 אחוזים מכלל הנבחנים, עברו את הבחינה 75 אחוזים מהם, ובקרב בוגרי המכללות שהיוו 78 אחוזים מהנבחנים עברו 27 אחוזים. ההצלחה של הנבחנים מהאוניברסיטאות מעידה, לכאורה, שהבחינה לא הייתה קשה כל כך. על כך השיבו העותרים כי מדובר בספין תקשורתי, שנועד להסיט את תשומת הלב מהכמות העצומה של הפגמים והכשלים שנפלו בבחינה: "לאור החשש של הטיית הציונים בבחינה, והחשש כי צוות הבוחנים עיצב את חלק א' של הבחינה לאחר שנחשף לפרטים האישיים של הנבחנים – לא ניתן לקבוע ממצאים חד משמעיים בקשר להישגים של סקטורים מסוימים בבחינה. שנית, הפגמים המהותיים שנפלו בבחינה מחייבים מתן פקטור משמעותי, ללא קשר להישגים או לכישלונות של קבוצות הנבחנים השונות בבחינה. שלישית, על פי כל המדדים והנתונים הסטטיסטיים שפרסמה לשכת עורכי הדין – רמת הציונים וההישגים של כל הסקטורים השונים של קבוצת הנבחנים צנחה פלאים בשנים האחרונות".

הטענה האחרונה, שלפיה הרמה הכללית של הנבחנים ירדה ולא רק של בוגרי המכללות, מתבססת על נתונים: אחוז המעבר של בוגרי האוניברסיטאות עמד בשנת 2013 על 94.25 אחוזים, ואילו בבחינה הנוכחית צנח דרסטית ל‑75 אחוזים. גם הציון הממוצע ירד פלאים: בבחינה הנוכחית הממוצע היה רק 70.2, 5 נקודות בלבד מעל הציון העובר, לעומת השנים 2013‑2014 שבהן הציון הממוצע היה גבוה כמעט ב‑14 נקודות.

בנוסף לכך, נבחנים רבים שנזקקו להתאמות בשל מוגבלות בתנועה או קשיי למידה, טענו כי לא קיבלו את התנאים המתאימים להם ונאלצו להיבחן יחד עם שאר הנבחנים. הדבר פגע ביכולתם להתמודד באופן ראוי עם הבחינה. נבחן הלוקה בפרקינסון טען כי לא הוצמד לו מסייע, דבר שהקשה עליו לסמן את התשובות הנכונות בטופס הבחינה ולכתוב באופן ברור את מטלת הניסוח המשפטי, וכן נבחנת עיוורת טענה שלא קיבלה סיוע בהקראת הבחינה אף שזה הובטח לה בעת הרישום.

דורשים פתרון מאיילת שקד

מסתבר שתופעת המבחנים הקשים במיוחד שכיחה גם בתחומים אחרים, אלא שלטענת המתמחים יש מה לעשות בנידון. בחודש יולי ניגשו לבחינות המועצה של רואי החשבון קרוב ל‑2,000 מתמחים, והמבחן היה קשה באופן חריג, לפי כל חוות הדעת שהתקבלו ממרצים ואנשי מקצוע. בהתערבות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ויו"ר לשכת רואי החשבון, התקבלה פשרה שבזכותה עברו 83 אחוזים מהנבחנים.

"רואים שהתערבות של גורם ממשלתי הצליחה", אומרים ל'בשבע' נציגי המתמחים, "השרה שקד הייתה צריכה לפקח שהחלטת ועדת חוקה, שכל נושא בחינות ההסמכה יעבור מהלשכה למשרד המשפטים, תתבצע. היא לא דאגה שזה יקרה. חלקנו נפגש איתה עוד בטרם הוגשה העתירה, ולמרות הבטחותיה כי תדרוש פתרון מיו"ר הוועדה הבוחנת, טרם התקבלה ממנה תשובה. חוסר המעש שלה אילץ אותנו לפנות לבית המשפט. בסופו של דבר הטענה שלנו היא פשוטה: האם השרה שקד מעדיפה לשמור על יחסים טובים עם אפי נווה, בתמורה להעלמת עין מהכשלים שנפלו בבחינה? למה מה שנעשה עם הנבחנים בראיית חשבון לא נעשה עם הנבחנים בעריכת דין? יותר מזה, השרה שקד משתמשת בדף המסרים של אפי נווה, ואומרת שהמכללות אחראיות לכישלון בבחינה כי הן מקבלות תלמידים לא ראויים, במקום לפנות לנפתלי בנט שהוא יו"ר המל"ג ולדרוש ממנו להגביר את הפיקוח על המכללות למשפטים".

מלשכת השרה שקד נמסר בתגובה: "לשרה שקד קיימת סמכות לגבי בחינות רואי החשבון, באמצעות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור המשמשת כיו"ר מועצת רואי החשבון האחראית על הבחינה, בעוד שלא קיימת לה סמכות דומה בנוגע לבחינות לשכת עורכי הדין".

בלשכת עורכי הדין בחרו שלא להגיב לאף אחת מן הטענות, ובמקום זאת שלחו את התגובה הבאה: "לשכת עורכי הדין השיבה לבית המשפט לעתירה שהוגשה נגדה. אי לכך, אין בכוונתה להתייחס לנושא עד להכרעת בית המשפט בעתירה".

[email protected]